הנשיא לשעבר והאסיר בהווה משה קצב יתייצב ב-27 במרץ מול ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר, שם יבקש להשתחרר וזאת בתום ריצוי ארבע וחצי שנות מאסר כמעט שני שליש משבע שנות המאסר שנגזרו עליו. בסביבתו של קצב פועלים כל העת להביא לשחרורו המוקדם, זאת למרות שמעולם לא הביע חרטה על מעשיו. בשנת 2010 הורשע קצב בשתי עבירות אונס, מעשה מגונה בכוח והטרדה מינית של נשים שהיו כפופות למרותו.
לאחרונה פורסם בוואלה! NEWS כי בחודשים ובשבועות האחרונים פנו בני משפחתו של קצב לנשיא המדינה ראובן ריבלין בבקשה לחון או לקצוב את עונשו של הנשיא לשעבר. הראשון היה אחיו, ליאור קצב, שביקש לקצוב את העונש. חוץ מהאח, גם רעייתו של קצב, גילה, ביקשה חנינה לבעלה. בין הסיבות שבגינן הגישה את הבקשה נמצא ההליך המשפטי הארוך שעבר על קצב, ירידתו ממעמדו הרם כנשיא המדינה אל הישיבה בתא המאסר עם עבריינים אחרים, מצבו הבריאותי וכן גילו המתקדם, שכן לאחרונה חגג את יום הולדתו ה-70.
עוד בוואלה! NEWS:
דרמה בקהיר: ירי לעבר אוטובוס עם תיירים ישראלים, אין נפגעים
השרה שקד עונה לאמריקנים: "חוק העמותות לא פוגע בדמוקרטיה"
אחרי שתקפה שוטרים ערבים - חנין זועבי מואשמת בהעלבת עובד ציבור
בקשות החנינה של שאר בני המשפחה נשאו דברים בנימה דומה. במקביל, הם פנו גם לשרת המשפטים איילת שקד, ופירטו על קשיי המשפחה מאז כניסתו של קצב לכלא ועל הנפילה שחווה. הפנייה נעשתה על מנת להביא את שקד למצב שבו לא תתנגד לחנינה או לקציבת העונש מטעמו של ריבלין, שכן על פי החוק, על החנינה חותם לא רק נשיא המדינה, אלא גם שרת המשפטים איילת שקד.
"קמפיין הצללים" של המשפחה לשחרור המוקדם, כפי שהגדיר זאת גורם המעורה בפרטי המקרה, פועל למעשה בכמה מישורים. קצב עצמו הגיש בקשה לחנינה כבר מ-2012, עוד בתקופת כהונתו של שמעון פרס, אולם הבקשה לא נענתה ובפועל היא עדיין מונחת על שולחנו של ריבלין. בני המשפחה, יחד עם מקורביו של קצב, פועלים כל הזמן בניסיון לגרום לריבלין לקדם את ההליך, כולל פגישה של בני המשפחה עם הנשיא. ריבלין מצדו מצוי כל העת בשיח עם מחלקת חנינות במשרד המשפטים והוא טרם החליט בעניין. גם מאחורי הקלעים מקיימים מקורביו ובני משפחתו של קצב מאמצים שונים כדי ליצור לחץ לשחרורו.
עד היום הוא מתעקש כי הוא חף מפשע
סוגיית החנינות היא אחת הסמכויות הבלעדיות שהחוק מעניק לנשיא המדינה. הבקשות מועברות לוועדות שירות בתי הסוהר ולמחלקת החנינות במשרד המשפטים לצורך מתן חוות דעת. הנהלת הכלא מפרטת על התנהגותו, רופא הכלא מדווח על מצבו הרפואי, ועובדת סוציאלית מעבירה פרופיל סוציאלי והליכי טיפול שעבר האסיר בכלא. גם הפרקליטות מתבקשת לחוות את דעתה.
לקצב אין בעיות מיוחדות בכלא. התנהגותו טובה, הוא יוצא לחופשות מסודרות ככל אסיר, אך סוגיית החרטה פועלת לרעתו. עד היום הוא מתעקש כי הוא חף מפשע, כי לא היו נשים, שלא היה אונס, ובעצם - לא היה דבר. מבחינתו, הוא אדם זך כשלג שנשלח למאסר ממושך. ואולם, ייתכן שהישועה של קצב תבוא מכיוון אחר. השבוע פורסם בערוץ 2 כי בעוד כחודשיים תתכנס ועדת השחרורים על מנת לדון באפשרות לקצר בשליש את מאסרו. תקופה זו תחלוף בחודש יולי, אולם עם הורדות מנהליות שונות, קצב עוד עשוי להיות אדם חופשי בליל הסדר ולחגוג את חג החירות עם משפחתו.
מכשול בולט שיכול לעמוד נגד קצב הוא המתלוננות, שעשויות להביע את עמדתן בפני ועדת השחרורים. קצב, כזכור, הורשע בשתי עבירות אינוס שביצע כשר התיירות וכן בעבירות של הטרדה מינית ומעשה מגונה שביצע בעת שכיהן כנשיא המדינה. מכשול נוסף הוא אי-הבעת החרטה, שכן הוא, כאמור, משוכנע בחפותו. בוועדת השחרורים יחפשו לראות שמץ של לקיחת אחריות. בלי זה, קצב ימשיך להיות האסיר הבכיר ביותר בבתי הכלא בישראל.
אם בקשתו של קצב תידחה ב-27 במרץ, יעלה קמפיין החנינה הילוך וריבלין ייאלץ להכריע. מסרים שהועברו למשפחת קצב רמזו כי אם אנשי המקצוע בשירות בתי הסוהר יאמרו כי אין בעיה בשחרורו המוקדם, ויעידו כי לא נשקפת ממנו סכנה כלשהי, הרי שהמדינה לא תערים קשיים. עם זאת, ברור כי ללא נטילת אחריות וחרטה, יתקשו גורמי המקצוע להמליץ על חזרתו של קצב לביתו שבקריית מלאכי. בסופו של דבר, נראה כי ריבלין צפוי להיות מי שיאלץ להכריע בעניין.