עו"ד המקורב לקצב: "הוא ומשפחתו חוו משבר, ארבע שנים זה מספיק"

עורך הדין דוד מנע, מקורבו של הנשיא לשעבר משה קצב, הנושא בימים אלו בעונש שבע שנות מאסר בגין אונס, מעשה מגונה בכוח והטרדה מינית של נשים שעבדו תחתיו, התייחס אתמול (ראשון) בשיחה עם אולפן וואלה! NEWS לסערה סביב האפשרות כי ועדת השחרורים תחליט לקצר את עונשו בשליש – ולשחררו כבר בשבועות הקרובים. אורח נוסף היה שופט המחוזי בדימוס שלי טימן, שהתנגד עקרונית לפעילות הוועדה.

לדברי מנע, הסערה הציבורית נובעת מצביעות. "יש לנכות שליש מעונשו של קצב מפני שכשהוא נכנס לכלא, הטענה הרווחת בציבור הייתה שיש להתייחס אליו כמו לכל אסיר מהשורה ולא לתת לו יחס מועדף. עכשיו, כשהוא זכאי כמו כל אסיר לעמוד מול ועדת השחרורים - פתאום מבקשים לתת לו יחס מיוחד בגלל היותו נשיא לשעבר. על פי חוק זכות זו מגיעה לכל אסיר".

על כך שקצב לא הביע חרטה על מעשיו השיב מנע כי זה לא קריטריון הכרחי לקיצור שליש. "לא קראתי בסעיף 9 לחוק שירות בתי הסוהר סעיף שנוגע לחובת הבעת חרטה. יש כמה קריטריונים לקיצור תקופת מאסרו: התנהגות טובה, מסוכנות לציבור, סיכויי שיקומו - אלה הפרמטרים החשובים. יש כבר המלצה בתיקו שהוא אינו מסוכן לציבור", אמר.

לקריאה נוספת:
למרות שלא הביע חרטה: ועדת השחרורים תדון בבקשת קצב לקצר מאסרו
בזמן שאולמרט מתלבט: קמפיין הצללים לחנינת קצב צובר תאוצה
מבוכריס ועד פינטו: כך הפך הפוליגרף לדבר החם בחדר החקירות

לדברי מנע, קצב מילא את חובו לחברה. "סעיף 10 לחוק הנ"ל, המדבר על האינטרס הציבורי, קובע בסופו שההקלה תהיה ככל שהעונש יהיה רב יותר; הוא כבר ריצה ארבע שנות מאסר, זה מספיק", טען. "הוא ומשפחתו עברו מספיק. הוא עבר מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. הם עברו משבר. אם מגיע לו ניכוי שליש, שיתנו לו שליש. היו מקרים אחרים שבהם שחררו אסירים שלא הביעו חרטה".

הוא הוסיף כי הסערה הנוכחית נובעת משיקולים לא עניינים. "לוועדה יובאו גם עמדתן של המתלוננות, והוועדה תחליט את החלטתה. צר לי שבתקשורת מנסים להשפיע על עמדת הוועדה. אני בטוח שהוועדה, שמורכבת משופט בדימוס ושני קרימינולוגים בכירים, יבינו שהוא עומד בכל הקריטריונים לשחרור מוקדם". כשנשאל על מצבו של קצב אמר מנע כי אין באפשרותו לענות. "לא הייתי בקשר אתו לאחרונה", ציין.

השופט בדימוס טימן הסכים עמו, אך הוסיף זווית אחרת – שיקולי עלות. "המחלוקת סביב שחרור מוקדם של הוועדה הוא כבר עתיק יומין. הרעיון שעמד מאחוריו הוא עניין השיקום. יש סיכוי? צריך לתת אותו. מי שמשתחרר הוא אסיר ברישיון. אסיר רגיל שאיננו הנשיא קצב, בדרך כלל חוזר לסורו. העניין בישראל נעשה בגלל המחסור במיטות, והתווסף לחוק החובה שהכריחה את הוועדה לשמוע את המתלוננות, את הקורבנות או הנפגעים מהאסיר".

לדבריו אין מקום לוועדת שחרורים ופעילותה אף פוגעת בשיקולי השופטים. "קצב יכול היה לחתום על עסקת טיעון קלה יחסית ולא להיכנס לכלא. אני כשופט מעולם לא חשבתי לשבת בוועדה כזאת. הוועדה משנה למעשה את החלטתו של בית המשפט. היא קוצבת מחדש את עונשו של האסיר. יש אפילו מרננים שאולי בית המשפט לוקח בחשבון את העניין הזה ואומר לעצמו: 'אם אחרי ארבע שנים הוא ישתחרר, נחמיר בעונש כי ממלא לא ירצה את עונשו עד תום'. זה עלול לשבש את השפיטה. ועדה מנהלית משנה החלטה של שופט".

טימן התייחס לעובדה כי מדובר בתיק מתוקשר מאין כמוהו והוסיף: "את הרעש הגדול וההד הציבורי עשו כששפטו אותו וקבעו שהוא אנס, כשקבעו שנשיא ראשון נכנס לכלא וצריך ללבוש בגד כתום. זה עונש נוראי מבחינתו ומבחינה ציבורית. מקורביו עושים הכול כדי לשחרר אותו. היו אפילו פניות אלי, כי אני נחשב כלוחם צדק, אבל אני לא הייתי חלק ממאמץ זה".

נשיא המדינה ראובן ריבלין פרסם היום הודעה ולפיה הוא מכחיש את הפרסומים ולפיהם הוא תומך בשחרורו המוקדם של קודמו בתפקיד אם ועדת השחרורים תקבע אחרת. "הנשיא לא הביע תמיכה במתן חנינה למשה קצב", לשון ההודעה.

"הנשיא ידון בסוגיה זו ויגבש את עמדתו, אם וכאשר יידרש לכך. זאת רק לאחר שיעמדו בפניו כלל השיקולים הנדרשים לקבלת החלטה כפי שהוא נוהג בכל בקשת חנינה אחרת המובאת לפניו".

(עדכון ראשון: 17:45)