בווידאו: הדגמה של פעולת הפוליגרף באולפן
ראש ארגון הפשיעה אלי מוסלי נעצר בחודש יולי 2014 ונחקר בגין מעורבותו לכאורה בגיוס "חפרפרת" במשרדי להב 433. בחקירתו הטיח בשוטרים: "תעשו לי מכונת אמת ותראו איך התיק הזה מתפורר. אם במכונת אמת יוצא שקר, על רצח ארלוזורוב אני מודה". מוסלי ידע היטב כי מכונת אמת יכולה להשפיע על סגירת התיק או על המשך החקירה, אלא שבמשטרה הבינו כי אין להם צורך בבדיקה. מוסלי צפוי לצאת דובר אמת בבדיקת פוליגרף, בשל אמונתו הפנימית כי לא עשה שום דבר פלילי, והחוקרים הסתפקו בראיות שהיו בידיהם.
מוסלי, מומחה הכספים בארגון הפשיעה הדרום תל אביבי, אינו היחידי. רובם המוחלט של נחקרים בפרשות רגישות דורשים להיבדק במכוני פוליגרף רשמיים, בעיקר כי הם בטוחים בצדקתם. החל מפרשת הרב יאשיהו פינטו וניצב משה ארביב, דרך שלל פרשות הטרדה מינית בשורות המשטרה ועל ידי אישי ציבור וכלה בפרשת האונס במעורבותו של תת-אלוף אופק בוכריס, הנחקרים פונים לבדיקות פוליגרף בניסיון להיחלץ מהחשדות החמורים שהופנו כלפיהם.
יחד עם זאת, גם חוקרי המשטרה והמחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) רואים בבדיקות, כל עוד הן מבוצעות במכוני פוליגרף מוכרים ואמינים, כלי שיכול להוביל את המשך החקירה, בעיקר במקרים שבהם אין ראיות פורנזיות. בפרשת משה איבגי, למשל, כמו גם בפרשת ההטרדה המינית במעורבותו של ניצב רוני ריטמן, הבדיקה סייעה לחוקרים לקבוע כי אין תשתית ראייתית להמשך הפעילות. כלי החקירה החם הגיע עד למפכ"ל המשטרה רב-ניצב רוני אלשיך, שדרש לעשות שימוש בפוליגרף על מנת לבדוק את אמינותם של קציני המשטרה בטרם קידומם.
פעילות מכונת האמת, שהומצאה בשנות ה-20 של המאה הקודמת בארצות הברית, מבוססת על השינויים הפיזיולוגיים שאמורים להתרחש בגופו של אדם כאשר הוא משקר. שינויים אלה אינם ניתנים לשליטה, והם כוללים שינוי בקצב פעימות הלב, עלייה בלחץ הדם ושינוי במוליכות החשמלית של העור. פוליגרף הוא כלי חקירתי לא קביל בהליך הפלילי, ואמינותו מוערכת בכ-96%, אולם הבדיקה בהחלט יכולה לסייע לחוקרים לקבל רושם ראשוני לגבי אמינות הנחקר. כמו כן, נעשה בו שימוש רב בגישור סכסוכים במשפט האזרחי.
"כשמשתמשים בפוליגרף, אתה חייב לשאול שאלות מאוד מאוד ממוקדות", הסביר עורך הדין רונן מאיר, קצין חקירות בלהב 433 לשעבר, שהתמחה בחקירות הכוללות פוליגרף. לדבריו, "אין באמצע. זה חייב להיות ברור". על מנת שבדיקת הפוליגרף תהיה אמינה, השאלות חייבות להיות מנוסחות באופן הממוקד ביותר ולהימנע מניסוחים כלליים.
עו"ד מאיר הסביר כי לרוב, נעשה שימוש במכונת אמת כשיש כמה גרסאות שונות בחקירה שאין בה ראיות פורנזיות איכותיות שיכולות להצביע על האמת, והחוקרים מחפשים חיזוקים לאחת מהגרסאות. כך, למשל, השימוש בפוליגרף נפוץ בעיקר בחקירות של עבירות מין, ובעיקר כאלה שחקירתם מתבצעת זמן רב לאחר העבירה. מאיר סיפר על חקירת תיק האונס במעורבותו של הנשיא לשעבר משה קצב. "כשחקרנו את קצב, א' מבית הנשיא נמצאה דוברת אמת בפוליגרף", הסביר. "זאת הייתה בשבילנו אמירה שאנחנו בכיוון. קצב עצמו לא נבדק כי לא היה צורך".
עם זאת, הבדיקה אינה מושלמת ולעתים החוקרים נאלצים לסגור את תיק החקירה מבלי להעמיד לדין את החשוד, גם אם הוא יצא דובר שקר. "הפוליגרף בדרך כלל נותן ארבע תוצאות: אמת, סימני אמת, משקר, או לא ניתן לקבוע ממצא", הסביר מאיר, והדגיש את חשיבותן של שאלות ממוקדות במקרים כאלה. עם זאת, הוא הבהיר כי "התיק יכול להיגנז כי לא היו מספיק ראיות או כי הבדיקה לא הייתה מספיק אמינה".
"אם לא משתמשים בפוליגרף נכון, הוא כמו חרב פיפיות"
לא רק המשטרה או משרד המשפטים נעזרים בבדיקות פוליגרף, ובמקרים רבים גם חשודים או מעורבים נוספים בפרשות שונות דורשים להיבדק במכונת אמת. במרבית המקרים, כאשר מדובר בבדיקה פרטית, תוצאותיה בעלות משקל פחות בהרבה מבדיקה של מכון שאליו נשלחים הנחקרים על ידי צוות החקירה. בעת שנבדקו החשדות נגד ראש להב 433 לשעבר, ניצב משה ארביב, ולאחר שהתפוצצה הפרשה עוד בטרם נחקר, עורך דינו של בכיר המשטרה ייעץ לו להיבדק במכונת אמת, על מנת להפריך את החשדות בדבר קבלת טובות הנאה מהרב פינטו.
ארביב נשאל במהלך אותה בדיקה, בין היתר, "האם אי פעם קיבלת טובות הנאה מהרב או מעוזריו?", "האם אי פעם קיבלת ללא תשלום לינה בבית מלון של מקורביו של הרב?", ו"האם קיבלת טובות הנאה עבורך או עבור בני משפחתך מהרב?". על שלושת השאלות ענה בשלילה, ובתוצאות הבדיקה ארביב יצא דובר אמת. עם זאת, לפני כחודש וחצי החליטה הפרקליטות להעמיד אותו לדין בגין הפרת אמונים.
במקרה נוסף מהתקופה האחרונה, במהלך חקירתו של ניצב רוני ריטמן במח"ש, נעזרו החוקרים בבדיקת פוליגרף של המתלוננת. היא יצאה דוברת אמת בבדיקה, מה שהוביל להחלטה להמשיך בחקירה. כשריטמן נקרא לבדיקת פוליגרף, הוא ביצע אותה באופן עצמאי ויצא גם הוא דובר אמת. בסופו של דבר, התיק נגדו נסגר.
"יכול להיות מקרה שבו שני הצדדים יוצאים דוברי אמת", הסביר עו"ד מאיר, "מצב כזה אומר שהבדיקה לא הייתה מקצועית". לדבריו, הסיכוי להצליח "להערים" על מכונת האמת הוא קרוב לאחד למאה. לדבריו, "לשקר ולצאת דוברי אמת זה נדיר מאוד. לעתים משחק גם הממד הפסיכולוגי, והמרכיב של שכנוע עצמי גבוה, אנשים שלא רואים בפעולה שלהם עבירה. כך למשל, גנב. כשהוא נשלח לפוליגרף הוא לא רואה בפעולה שלו ממד פלילי. מדובר בשכנוע עצמי כל כך עמוק".
"אם לא משתמשים בפוליגרף נכון, הוא כמו חרב פיפיות", הזהיר נתי שגיא, מבעלי מכון הפוליגרף "שגיא". לדבריו, "זה קורה כאשר כל אחד בטוח בצדקתו. היה לי מקרה אחד, בבירור בתיק אזרחי בענייני כספים. התוצאה הייתה שבמרחק זמן של שנתיים, התקבלו שתי תוצאות של אמת. כל צד חושב שהוא צודק במרחק הזמן הנתון. כאן נוצרת הבעיה". שגיא הסביר: "בית המשפט האזרחי משתמש הרבה בפוליגרף ליישוב סכסוכים, מה שאי אפשר להגיד על המשפט הפלילי. הסיבה לכך היא כי החוק במדינת ישראל קובע כי אתה חייב להוכיח ללא ספק סביר את העבירה, והבדיקה מדויקת ב-96%".
שגיא הסביר את האופן שבו מתבצעת הבדיקה, לאחר "שלב התשאול", שבו השאלות מוקראות לנבדק לפני החיבור למכונת האמת. "הפוליגרף מעתיק את התגובות הפיזיקליות, וזהו מרכיב חשוב", אמר והדגיש את החשיבות של ניסוח שאלות ספציפיות שאינן משתמעות לשתי פנים. "אם אתה שואל שאלה כללית, למשל, 'האם קיימת יחסי מין מלאים?', תלוי את מי שואלים. גם קיום מין אוראלי יכול להתפרש אצל נבדק כיחסי מין מלאים".
"אתה לא יכול לשאול מישהו, למשל, על כוונות עתידיות", הוסיף. "אתה לא יכול לשאול 'האם חשבת לגנוב?'. אם מצאו מישהו בחנות דיסקים עם דיסק בכיס, אתה לא יכול לבדוק אותו בשאלה 'האם אתה מתכוון לגנוב?'. הוא יכול לענות 'התכוונתי לשלם'. אי אפשר לבדוק מצבים כאלה, אתה חייב להיות מאוד ספציפי". שגיא הדגיש: "הנבדק צריך לדעת לפני שאין שאלות בהפתעה. הוא צריך להסכים לשאלות, ואלה חייבות להיות שאלות של 'כן' ו'לא'. אין דבר כזה שאלות של רגש או כוונה".
לדבריו, תוצאות שאינן חד-משמעיות מעידות של שאלות "שנשאלו בצורה לא טובה". עם זאת, הדגיש: "אם אתה משתמש במכון פוליגרף ששייך לארגון ורשום, לא תהיה בעיה". מכוני פוליגרף מורשים רשומים ב"איגוד מכוני פוליגרף בישראל" (אפ"י), ושגיא הבהיר כי "יש הרבה שרלטנים בתחום. כדאי מאוד להיזהר וחשוב לדעת לבחור את המכון".
