פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הפרחים לאופוזיציה: הדרך השלומיאלית שהבטיחה לנתניהו שקט לחצי שנה

      לרגע נדמה היה שהקואליציה תצטרך להזיע כדי להבטיח רוב בהצעת החוק להפלת החוק לפיזור הכנסת, אבל באופוזיציה שכחו לספור היטב את האצבעות. וגם: למה רה"מ הציע לכחלון טרייד שישדרג את יריבו וינמיך את שרי הליכוד ועוד שבוע שגרתי בביצה הטובענית שנקראת מפלגת העבודה

      הפרחים לאופוזיציה: הדרך השלומיאלית שהבטיחה לנתניהו שקט לחצי שנה
      עריכה: ניר חן

      איך הבטיחה השבוע האופוזיציה באמצעות התנהלות שלומיאלית שקט לקואליציה עד סוף מושב הקיץ לפחות? קבלו סיפור. בשבוע שעבר, לאחר פינוי מבני המריבה בחברון, הצהירו שני חברי כנסת, בצלאל סמוטריץ' ואורן חזן, שייעדרו מההצבעות בכנסת השבוע. באופוזיציה החליטו לשלוף את נשק יום הדין בניסיון לגזור על הקואליציה את האימא של כל המבוכות והודיעו כי יעלו לדיון הצעת חוק לפיזור הכנסת.

      אמנם מדובר אך ורק בקריאה טרומית, אבל אסור להקל ראש בדבר כזה. ישנן רק שלוש דרכים להפיל ממשלה וללכת לבחירות: חוסר יכולת להעביר תקציב, אי אמון קונסטרוקטיבי (כלומר הסכמה מראש על הרכב ממשלה חלופי) עם רוב של 61 חברי כנסת, או העברה של הצעת חוק לפיזור הכנסת. כדי להעביר את ההצעה בקריאה שלישית יש צורך ב-61 ח"כים, אבל בשביל הקריאה הטרומית מספיק רוב רגיל. מדובר בחתיכת מוקש עבור הקואליציה, אבל יש פה גם מלכוד לאופוזיציה: כל הצעת חוק פרטית שנופלת, לא יכולה לעלות לדיון אחר כך שוב חצי שנה לפחות.

      ביום רביעי בבוקר עוד היו בקואליציה בלחץ לקראת ההצבעה. גיבוש רוב, כך מתברר, היה רחוק מלהיות מובטח. חברי הכנסת סמוטריץ' וחזן עוד התלבטו אם לחזור להצביע עם הממשלה או לא, ואז התברר כי חברת כנסת אחת מהליכוד צפויה להיעדר ללא קיזוז. כלומר, על הנייר, באותו בוקר היה לאופוזיציה יתרון של ח"כ אחד בהצעת החוק לפיזור הכנסת בקריאה טרומית.

      לטורים הקודמים של "סיעת יחיד"

      אורן חזן מגיע למרכז הליכוד, יוני 2016 (מגד גוזני)
      הפרחים לאופוזיציה. אורן חזן (צילום: מגד גוזני)

      מאחורי הקלעים ניסו בליכוד לשכנע את ישראל ביתנו לעזור להם בקיזוז ח"כים תמורת תמיכה ממשלתית בהצעת חוק של סופה לנדבר להסדרת הפנסיות של העולים החדשים. משנתקלו בחומה בצורה, והיה נראה שהמצב באמת נואש, הואילו חזן וסמוטריץ' להחליט כי יחזרו להצביע עם הקואליציה, וכך, רבע שעה לפני שנפתחה המליאה, הובטח הרוב לממשלה. שני חברי הכנסת נימקו את ההחלטה שלהם בכך ש"ישנה התקדמות בבדיקת החוקיות של אכלוס הבתים בחברון", אבל לדברי בכירים בקואליציה "לא קרה דבר עם הבתים האלה מאז יום ראשון. כל ההסברים על הבתים בחברון ניתנו כבר ביום ראשון על ידי ראש הממשלה. ביום שני הם עוד הגנו על זכותם לא להצביע ואז ביום רביעי נכנסו להצבעות. מדוע? הדבר היחיד שהשתנה זה שעלה חוק להקדמת הבחירות".

      אם לא הייתה עולה לדיון הצעה כל כך דרמטית כמו הצעה לפיזור הכנסת, סמוטריץ' וחזן היו ממשיכים קרוב לוודאי להיעדר מהמליאה, מה שעוד היה יכול להסב לקואליציה הפסדים בהצבעות אחרות, דרמטיות פחות. אבל ההתנהלות של האופוזיציה היא מגושמת במיוחד כשמסתכלים על התוצאה הסופית. בסופו של דבר, האופוזיציה הפסידה בארבע ההצעות השונות שהעלו סיעות האופוזיציה בהפרש של שלושה קולות ומעלה. במלים אחרות, הם אפילו לא טרחו לוודא שכל חברי האופוזיציה נמצאים. אם היו סופרים את האצבעות קודם ומבינים שהם לא מתקרבים לגייס רוב, ובהתחשב בכך שלא ניתן כעת להגיש את ההצעה הזו למשך חצי שנה, לא בטוח שהיו ממהרים לנסוע ככה היישר לתוך הקיר. "חצי שנה שקט מעכשיו זה לא מעט, צריך לשלוח להם פרחים", העיר בסרקזם חבר בליכוד.

      הדיל של נתניהו שישדרג את יריביו

      בשבוע שעבר דיווחנו כאן כי קיימת אפשרות שבמסגרת סבב התיקים הקרב ובא, יקבל אבי גבאי את תפקיד שר הכלכלה, והמשרד להגנת הסביבה יימסר לידי הליכוד. השבוע, מתברר, כי לא מדובר באפשרות תיאורטית, וכי נתניהו הציע לכחלון לשדרג את המשרד של גבאי בטרייד שכולו הפסד עבור הליכוד אבל אמור מבחינת נתניהו לשרת שתי מטרות.

      משה כחלון ובנימין נתניהו בהשבעת הממשלה ה-34, מאי 2014 (נועם מושקוביץ)
      שדרוג תמורת תקציב דו שנתי. כחלון ונתניהו (צילום: נועם מושקוביץ)

      הראשונה והחשובה ביותר היא ההסכמה של כחלון לתקציב דו שנתי. המגעים בין השניים בזירה זו תקועים. נתניהו יודע שהעברת תקציב לשנתיים תבטיח את כהונת הממשלה בשנים 2018-2017, כך שהיא תוכל למלא ארבע שנים מלאות. שדרוג המשרד, מסבירים גורמים המעורים בפרטים, היא מחווה שלא מגיעה בחלל ריק, וברור מבלי שנתניהו ייצטרך לומר זאת, כי התמורה הרצויה מבחינתו היא הסכמה נגדית לתקציב דו שנתי.

      הסיבה המשנית והלא פחות מעניינת ברצון של נתניהו לשנמך את שריו לתפקידים פחות אטרקטיביים, היא הרצון להפחית את המרירות בסיעה. אם על תיק הכלכלה צפויה מלחמת עולם בין השרים השונים - אלה שרוצים להשתדרג ואלה שלא מוכנים שהיריבים הפוליטיים שלהם ישודרגו - הרי שעל התיק להגנת הסביבה שגבאי יפנה אם וכאשר, אף אחד לא ייצא למלחמה. אגב, העובדה שראש הממשלה מציע דווקא לגבאי שדרוג מפתיעה לאור העובדה שרק השבוע לשכת נתניהו העבירה, בעודו שוהה בקפריסין, מסרים תקיפים ללשכת כחלון בדרישה שגבאי יפסיק להתבטא בענייני הגז, לאחר נאום מעורר מחשבה שנשא השר מכולנו ובו תקף את מתווה הגז והסביר מדוע המחיר הגבוה שקבע מונופול הגז מעודד מפעלים להשתמש בדלק מזהם כמו מזוט.

      השר לאיכות הסביבה, אבי גבאי, בוועדת הכלכלה בנושא אישור מתווה הגז, נובמבר 2015 (נועם מושקוביץ)
      דרישה שיפסיק להתבטא בענייני הגז. השר גבאי (צילום: נועם מושקוביץ)

      העיקרון שמנחה את נתניהו במהלך זה מובן למדי. הוא יוצא מתוך נקודת הנחה שכחלון, בשבוע שבו מתפרסמים שני סקרים שנותנים לו מספר חד ספרתי של מנדטים, לא מעוניין בבחירות ולכן עשוי להסכים לתקציב דו שנתי, שהוא תעודת ביטוח גם עבורו. אבל שר האוצר דווקא לא מצמץ השבוע מול נתניהו. למעשה, רק אתמול בבוקר, כאשר ניסה נתניהו בהצבעה טלפונית שהוגדרה "דחופה" לאשר את צירופו של יובל שטייניץ לקבינט במקומו של סילבן שלום, הוא נחסם על ידי כחלון, שמעוניין כי את המקום הזה יאייש דווקא אלוף במילואים יואב גלנט מסיעתו.

      לדברי גורמים בכולנו, "אנחנו לא מוכנים לקבל מהלכים חד צדדיים, לא לגבי מינוי שר נוסף לממשלה, ולא צירוף שר לקבינט במשאל טלפוני. למה שגלנט לא יהיה חבר בקבינט? שטייניץ מבין יותר ממנו בביטחון? אנחנו המפלגה השנייה בגודלה בקואליציה, ואנחנו לא צריכים לשמוע על מהלכים בתקשורת". ולמה באמת הוגדרה ההצבעה כדחופה? בקואליציה טענו אמש כי "נתניהו מנסה להפיק לקחים ממבצע 'צוק איתן' ולהבטיח רוב לליכוד בקבינט כך שיוכל להעביר כל החלטה שירצה".

      יתרון הגובה של כץ

      ישיבת הממשלה התחילה דווקא על מי מנוחות, עד שנתניהו הזכיר את המילה "uber", ומשם העסק הסלים מאפס למאה קמ"ש בתוך שניות. שרים שנכחו בדיון התרשמו שנתניהו לא התכוון לפתוח חזית מול אחד מבכירי שריו, ישראל כץ, וכי ההערה אותה זרק לשר התחבורה על כניסת החברה לשוק בישראל נעשתה כלאחר יד וללא מחשבה יתרה.

      אבל הסיפור עם כץ שונה, כיוון שמערכת היחסים של השניים מתוחה מאוד זה כמה חודשים. רוב הנושאים לא דרמטיים: פה חוסר הסכמה על איוש עמדה של יועץ משפטי בליכוד, שם מחלוקת על מועד הפריימריז. שום דבר ששווה לשבור בשבילו את הכלים. לפיכך, ההרגשה של לא מעט בכירים בליכוד היא כי לא על מינוי יועץ משפטי או יו"ר מרכז לליכוד מתקוטטים נתניהו וכץ, אם כי על ההכרה בבכירותו של השר, שהגיע בפריימריז האחרונים במקום השלישי וסוגר אוטוטו שני עשורים בתור חבר כנסת.

      ישראל כץ, שר התחבורה, בתחילת החפירות של הרכבת הקלה בגוש דן. אוגוסט 2015 (ניב אהרונסון)
      "יש יתרון לגובה". כץ (צילום: ניב אהרונסון)

      בקדנציה הקודמת, ידעו השניים שיתוף פעולה הדוק וצפוף, אבל בקדנציה זו משהו התחיל להתפקשש. במפלגה מזכירים את כץ באותו הקשר יחד עם משה כחלון וגדעון סער, שני פוליטיקאים אחרים שהיו פופולריים למדי, וברגע שצברו מעמד עצמאי בליכוד החלו להיתפס על ידי ראש הממשלה כאיום ומודרו מסביבתו הקרובה. על רקע זה, יש מי שמעריכים כי המתח בין השניים עוד עלול להחריף בהמשך. ביום רביעי, בתצלום משותף של ממשלת ישראל עם ממשלת יוון, כץ היה השר הישראלי היחיד שכיסאו הוצב בשורה השנייה. מבירור עולה כי ככל הנראה מדובר בתקלה ולא במעשה מכוון, אבל זה בטח לא תרם להרגעת האווירה בין השניים. "לא נשארתי לארוחת הערב", כתב כץ בעמוד הפייסבוק שלו, "אבל שמעתי שבצילום הקבוצתי שנערך לפני הכינו לי כיסא סולו בשורה השנייה. חחח... יש יתרון לגובה".

      מה שמותר ללפיד

      זה היה עוד שבוע שגרתי בביצה הטובענית המכונה גם מפלגת העבודה. אמירתו של הרצוג לנשיא צרפת פרנסואה הולנד, "אני חסיד גדול של חזון שתי המדינות אבל אנחנו צריכים להיות ריאליים, הוא לא יכול להתממש עכשיו", קוממה עליו לא מעט אנשים במפלגה.

      זה התחיל בפוסט שכתבה שלי יחימוביץ': "דווקא עכשיו יש עלינו חובה כפולה ומכופלת להציג פתרון מדיני ברור, ולא לנסות כל הזמן, בצורה ממארת, לקבל תעודות פטריוטיזם מהימין". ונמשך בהקלטה שפורסמה בערוץ 2 ובה נשמע המזכ"ל, חיליק בר, אומר כי "אם אני לא מזכ"ל מפלגה של בוז'י, הייתי נכנס בו פי עשרה ממה ששלי עשתה. מה לעזאזל הוא חשב שהוא אמר את זה? הוא טוקבקיסט? הוא פאקינג יו"ר האופוזיציה".

      ציפי לבני ויצחק הרצוג בשוק הכרמל, מרץ 2015 (ראובן קסטרו)
      בדרך הנכונה. הרצוג (צילום: ראובן קסטרו)

      האמת היא ששני הקטעים הללו עוד נחשבים מתונים לעומת מה שלפחות שני חברי כנסת נוספים חושבים על דבריו של הרצוג כשהם מדברים בשיחות סגורות. הרצוג מנסה, בצורה לא אמינה במיוחד, להחזיר את הקולות שברחו ללפיד על ידי שבירה ימינה. ההבדל בין השניים הוא שללפיד יש תכנית אסטרטגית. הוא החליט למצב את עצמו בתור "מפלגת מרכז, אפילו עם נטייה קלה ימינה", כהגדרתו, וחותר לשם בכל הכוח. הרצוג התעורר מעט מאוחר במאבק על קהל זה, ובינתיים מעורר בעיקר אנטגוניזם במחנה שלו. כך, למשל, אמרה לו השבוע זהבה גלאון: "אתה לא יו"ר האופוזיציה שלי". מקורבי הרצוג מסרו בתגובה כי "אם זהבה גלאון, אחמד טיבי ותמר זנדברג תוקפים את התכנית המדינית של הרצוג, ומאמרי מערכת ב'הארץ' מוקדשים לקעקע אותה - נראה שהכיוון נכון".