מומחי אקלים מוטרדים מההתחממות הגלובלית: "לא יהיה מספיק מזון בעולם"

הודעת נאס"א ומנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי של ארצות הברית השבוע כי 2015 הייתה השנה החמה ביותר ב-136 השנים האחרונות תקעה מסמר נוסף במגמה ממנה מוטרדים מרבית חוקרי האקלים בעולם. שנה אחת בלבד אחרי שנשבר שיא החום של כל הזמנים, נאלצו הגופים המדעיים המוסמכים להצהיר שוב על שבירת השיא. "זאת הפעם הראשונה שהשיא נשבר פעמיים ברציפות", אמר מומחה אקלים פרופ' עודד פוצ'טר ממכללת בית ברל ואוניברסיטת תל אביב.

השיא הקודם - של שנת 2014 - עמד על טמפרטורה ממוצעת של 14.50 מעלות צלזיוס. ב-2015 טיפס הממוצע השנתי ל-14.79 מעלות, טמפרטורה הגבוהה ב-1.62 מעלות מהטמפרטורה הממוצעת של כל המאה ה-20. "אנחנו אמנם עדים לרצף של 40 שנה שבמהלכן חלה מגמה של התחממות בתנודתיות, כשאנחנו רואים איך השיא נשבר זה שנתיים ברציפות, זה כבר מדאיג", אמר פרופ' פוצ'טר.

עוד בוואלה! NEWS:
טיסות בוטלו וכבישים נסגרו: בארה"ב נערכים ל-60 ס"מ של שלג
מפלס הכנרת זינק: "בתוך ארבע שנים יגיע לקו האדום העליון ונפתח שמפניה"
מכת חום עולמית בסוף דצמבר: "האירופאים משתגעים מזה"

מומחה האקלים ד"ר ברוך זיו מהאוניברסיטה הפתוחה הסביר: "אנחנו נמצאים עכשיו בשנת אל ניניו, אשר אחד מהשפעותיו הוא מנגנון שמעביר חום מהאוקיינוסים לאטמוספירה. בשנות האל ניניו הטמפרטורה העולמית קצת קופצת ויש סיכוי שגם 2016 תשבור את השיא בגלל האל ניניו. אני חושב שעשר מתוך 15 השנים האחרונות הוכרזו החמות ביותר בהיסטוריה. מה שקדם להן היה בעידן קריר יותר וזה חלק מהצורות בהן מתבטאת ההתחממות האקלימית".

"מאותה סיבה אנחנו רואים גם ברמה החודשית יותר ויותר שיאים בגלי החום", הוסיף. "ראינו את זה לאחרונה בחודשים אוגוסט וספטמבר האחרונים שהיו חמים בצורה חסרת תקדים. יש לצפות שבשנים הבאות ישברו שוב ושוב שיאים חודשיים כי זה חלק מהתהליך".

ד"ר זיו הוסיף כי עד לפני 40 שנה לא הייתה מגמה ברורה של התחממות. "החל מאמצע שנות ה-70 התחילו החוקרים לזהות מגמת התחממות ומאז מגמה זו גוברת", אמר. "אם במהלך 40 השנים שחלפו מאז הטמפרטורה העולמית הממוצעת התחממה במעלה אחת, אז במהלך 50 השנים הבאות כדור הארץ יתחמם בשתי מעלות נוספות", הסביר. "מבחינת מזג האוויר, צפויים לנו קיצים עם עומסי חום כבדים יותר וחורפים קלים יותר למעט אירועים קיצוניים כדוגמת סערות השלג וגלי הקור שראינו בשנים האחרונות".

לדברי דובי בנימיני, נשיא אגודת חובבי הפרפרים בישראל, "הפרפרים הם כנראה הביו-אינדיקטורים (הסמנים האקולוגיים – ע"ח) הטובים ביותר בעולם החי כי הם מגיבים מהר מאוד לשינויי מזג האוויר. השינויים שאנו עדים להם הם לא רק בהתחממות אלא גם בהקצנה באירועי מזג האוויר. הדברים האלה באים לידי ביטוי בכך שיש לנו מיני פרפרים צפוניים שדווקא מתפשטים דרומה בזמן שמינים טרופיים שהגיעו לישראל מדרום מטפסים צפונה. גם מינים שקיימים דורות בארץ ישראל, מתחילים לעוף מוקדם יותר. אם בעבר הם היו מתחילים לעוף במרץ, אז עכשיו הם מתחילים לעוף כבר בפברואר".

בנימיני הסביר כי ישנם מינים טרופיים שלפני 50 ומאה שנים לא היו באים לישראל בכל שנה. בשנים האחרונות הם מגיעים מדי שנה ובשונה מהעבר אף מצליחים לשרוד כאן את כל החורף. "לבנין הכאסיה היה מגיע מאפריקה לישראל אחת לכמה שנים ופעם הוא ביקר רק אחרי 15 שנות היעדרות. גם כשהוא היה מגיע, הוא היה מת כבר בסתיו", אמר בנימיני. "עכשיו הוא נמצא אצלנו כל שנה ומצליח לשרוד כאן את כל החורף".

תכיפות ביקוריו של המין הטרופי בישראל, כך לדברי בנימיני, החלה עם שתילת צמחי הכאסיה באילת. "עכשיו שותלים כאסיות בכל מקום מכיוון שזה צומח שמסתדר עם מעט השקיה, אז הפרפר הזה פתאום מתחיל לעלות צפונה ואף לעבור את החורף אצלנו. גם הפרפר הנודד דנאית תפוח סדום שבעבר היה נכחד כאן בחורף, מצליח בשנים האחרונות לעבור את החורף שלנו בעמק החולה ואפילו בשפלת החוף".

גם מינים שמגיעים לישראל מצפון, הסביר בנימיני, נראים יותר בצפון הארץ בעקבות אירועי החורף שמקצינים לדבריו. "את הלימונית האירופית למשל לא ראינו בארץ בכלל עד לפני 40-30 שנה, אבל החל משנות ה-80 הפרפר הזה התחיל להופיע לנו בחרמון ואפילו בגליל העליון", אמר. "היום אנחנו כבר רואים אותו כל שנה בחרמון, באזור קיבוץ סאסא והר מירון. בעבר המאוד רחוק הייתה לנו תצפית אחת בלבד של נימפית הפנינים שהגיעה למנרה מצפון. פתאום היא מופיעה יותר ויותר בגבול הצפון באזור סאסא ובאילון".

אחד השינויים המאפיינים את הים התיכון הוא ירידה הדרגתית בכמות המשקעים. בפארק רמת הנדיב עדים בשנים האחרונות להתייבשות מטרידה של עצי האלון המצוי הוותיקים. לדברי רחלי שוורץ-צחור, אקולוגית ואחראית על שימור הצומח בפארק רמת הנדיב, במקום "חוקרים עכשיו מדוע זה קרה. במשך שבע שנים ועד לשנת 2014 כמות המשקעים הממוצעת אצלנו ירדה מ-600 מילימטרים בשנה ל-400, ואנחנו חושבים שיש קשר בין תמותת האלונים לירידה בכמות המשקעים. שורשי האלון המצוי מחפשים מים בעומק הקרקע ואנחנו בודקים כעת האם האלונים לא הצליחו למצוא מספיק מים בעומק הקרקע".

לדברי ד"ר זיו, אחד השינויים הצפויים באזור הים התיכון הוא הפחתה דרמטית בכמות הגשם השנתית. "כל התחזיות מראות שהים התיכון יסבול מהפחתה בגשמים. יש לזה משמעויות פוליטיות מדיניות מאחר שלארצות השכנות תהיה מצוקה גוברת כתוצאה ממחסור במים", הסביר. "הדבר עלול להשפיע גם על אספקת המזון. ישנה סכנה שיהיו גידולים חקלאיים שאי אפשר יהיה לגדל אותם יותר וזה הפחד הכי גדול. מדינות מסביבנו כבר נמצאות במצוקה גוברת כתוצאה ממחסור במים ויש אפילו מומחים שאומרים שבשלב מסוים לא יהיה מספיק מזון בעולם".

המסת הקרחונים המאסיבית בקוטב הצפוני העלתה את מפלס האוקיינוסים והימים ברחבי העולם כולו, כולל בים התיכון, ב-20 סנטימטרים. לדברי ד"ר זיו, "הצפי הוא שעד סוף המאה מפלס הים יעלה בחצי מטר נוסף. החופים השטוחים כדוגמת החופים הדרומיים שלנו עלולים להיפגע מזה. בין השאר, גם עזה עלולה להיפגע מזה ואיך שלא נסובב את זה, זאת גם בעיה שלנו".

פרופ' פוצ'טר הוסיף כי עליית מפלס הים התיכון עלולה להביא לדחיקת מי התהום מזרחה ולגרום נזקים לתשתיות הנמצאות לאורך החוף. "עלייה של כמה סנטימטרים במפלס הים התיכון יכולה לדחוק את מי התהום למרחק של כמה מאות מטרים ממזרח לקו החוף הקיים היום. זה מאוד משמעותי כי במרחק של מאות מטרים מקו החוף הנוכחי יש בניינים, כבישים ותשתיות. המשמעות היא שנשאב פחות מים מבארות".

עונות הקיץ הבאות שצפויות להיות חמות יותר ויותר ישפיעו לא רק על איכות החיים שלנו, אלא גם על בריאות הציבור. "יהיה ריבוי של מחלות זיהומיות שמוצאן בטמפרטורות גבוהות, ומחלות כמו סרטן העור, ויהיו לנו גם יותר מקרי מכות חום, התייבשות וקטרקט בעיניים", סיכם פרופ' פוצ'טר.

מומחי האקלים מסבירים כי ההתחממות תגרום גם לצריכה גוברת של אנרגיה לצורך קירור וזו תגביר את פליטות המזהמים שגורמים להתחממות האקלימית. לפני כחודש וחצי זלגו לא מעט דמעות בסיומה של ועידת האקלים שהתקיימה בפריז. בפעם הראשונה בהיסטוריה חתמו 195 מדינות על הסכם בינלאומי לשיתוף פעולה ביניהן. כל מנהיגי המדינות הצהירו כי שינוי אקלים הוא האיום הדחוף והגדול ביותר שהאנושות מתמודדת אתו היום. המדינות התחייבו להגביל את ההתחממות הגלובלית לפחות משתי מעלות צלזיוס עד לשנת 2050.

לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il