וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האויב המשותף: כך ינצלו בישראל את הנפט הסעודי לפגיעה באיראן

22.1.2016 / 6:30

בישראל חששו שלאחר הסרת הסנקציות האיראנים יוכלו לייצא נפט כבעבר ולהשתמש בהכנסות למימון טרור. אלא שירידת המחיר, בעיקר בזכות היריבה הסעודית, שינתה את הכללים. כך הפכה ריאד לשותפה לדרך

עריכה: אביב אירגז

(שר הביטחון יעלון, השבוע: "מעדיף את דאעש על איראן")

שר הביטחון משה יעלון נזהר השבוע שלא להתייחס באופן ישיר למשבר החריף ההולך ומתעצם בין איראן לערב הסעודית, אך התייחס לנושא בעקיפין, כשחילק את סדר הכוחות במזרח התיכון, על רקע הפרסומים הזרים בדבר התחממות היחסים בין ירושלים לריאד.

"המחנה המעניין ביותר הוא הסוני-מדינתי בהובלת ערב הסעודית. לישראל אינטרסים משותפים רבים עם הציר הסוני, וזה הדבר החשוב ביותר לכינון יחסים עמו כיום - יותר משלום ויותר מהסכמים ומטקסים", אמר בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי. "מחנה זה מאוכזב במידה רבה מהבחירה האמריקנית לראות באיראן שחקן מוביל באזור".

גם ראש הממשלה בנימין נתניהו והרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט הזכירו בשנה החולפת כי המצב במזרח התיכון מייצר הזדמנויות, וככל שהמשבר בין איראן לערב הסעודית מעמיק - כך ישראל מתקרבת אל האחרונה. התקרבות זו עשויה לעלות שלב לאחר הסרת הסנקציות ולהפוך לשותפות של ממש.

לקריאה נוספת:
זריף: "איראן הגיבה באיפוק רב לסעודים, מוכנים לעתיד משותף"
חמינאי גינה את תקיפת השגרירות הסעודית: "רעה מאוד לאיראן ולאיסלאם"
שר החוץ של ערב הסעודית תוקף את איראן: "לא השתנתה באמת"

תמונות שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, הערב בטקס אביר איכות השלטון, 16.12.15. דיאנה חננשווילי, משרד הביטחון
"לישראל אינטרסים משותפים עם הציר הסוני". יעלון/משרד הביטחון, דיאנה חננשווילי

אחד הנושאים שמדיר בימים אלה את שנתם של בכירי מערכת הביטחון הוא מאה מיליארד הדולרים שהוקפאו עקב הסנקציות, וכעת איראן תקבל אליהם גישה. לא מדובר בסכום קטן, ואם הוא ישמש להכפלת תקציב חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האיסלאמי, הדבר עלול לשנות באופן מהותי את המצב באזור. כבר כיום ניתן לראות כי תמיכה איראנית היא דבר שלא יסולא בפז. אם זה אצל הח'ותים בתימן, או אצל בשאר אסד בסוריה, שללא סיוע איראני היו עשויים אפילו כבר להניח את נשקם.

הירידה במחיר הנפט עשויה לסכל את תכניותיה של איראן

אבל בשלב מסוים אותם מאה מיליארד ייגמרו, ואיראן תיאלץ לחשוב על מקורות הכנסה חדשים. העיקרי שבהם, לפחות עד לפני הסנקציות - היה ייצוא נפט למדינות העולם. אלא שבכירי משטר האייתולות לא העריכו כי בזמן אישור ההסכם עם המערב יידרדר מחיר חבית נפט לרמה של 26 דולר. לפי הערכות אנליסטים שונים, המצב לא צפוי להשתפר בשנה הקרובה, וירידה עוד נראית באופק. אותה ירידה, לא מעט בזכות הסעודים, עשויה לסכל את תכניותיה של איראן - וגם ישראל בין המרוויחים.

"קרטל הנפט נסדק לפני מספר שנים, לאחר שארצות הברית ואירופה החליטו לקדם פיתוח אנרגיות חלופיות, כמו פצלי שמן וגז", הסביר לוואלה! NEWS תת-אלוף במיל' מהרן פרוזנפר, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון וכיום יו"ר הוועדה המייעצת לשר האוצר משה כחלון. "בעקבות התפתחות התחום עברה ארצות הברית מייבוא לייצוא נפט. לכן איום הנפט הוא בעיקר על מדינות אחרות בעולם כמו רוסיה, סין, וטורקיה - שבשלב זה קונה נפט מארגון דעאש במחירים מצחיקים לחבית.

"הסעודים הציפו את השוק והתוצאה הייתה ירידה במחיר הנפט, מה פוגע ישירות בכלכלה האיראנית"

"על מנת להפוך את שוק האנרגיה החלופית ללא כדאי, בדגש על פצלי השמן, הגבירו הסעודים את ייצור הנפט והציפו את השוק. התוצאה הישירה הייתה ירידה במחיר. גם המערכה נגד החות'ים בתימן, שנהנים מתמיכה כלכלית איראנית, היוותה תמריץ להורדת מחירי הנפט שמהווה פגיעה ישירה בכלכלה האיראנית.

"איראן בבעיה מכמה סיבות. אחת מהן היא העובדה שהיא לא הכינה תשתיות להגברת יצור וייצוא הנפט. אין לה מספיק בתי זיקוק. חברות מערביות שיכולות לקשור קשרים עסקיים עמה בוחנות את הנושא מחדש, מאחר והם נדרשות להשקיע הרבה כסף בתשתיות. כשמחיר החבית מתרסק זה מרתיע מאוד ובמידה מסוימת גם לא כדאי. הנפגעת העיקרית היא רוסיה, שבנתה מאוד על הנפט האיראני".

בית זיקוק במחוז עלאם – איראן, 2014. סוכנות הידיעות אירנ"א, אתר רשמי
בית זיקוק במחוז עלאם שבאיראן, לפני כשנתיים/אתר רשמי, סוכנות הידיעות אירנ"א

מומחים רבים ברחבי העולם צופים כי מחיר הנפט עדיין לא הגיע לתחתית, ועשוי לרדת עוד אפילו במהלך השנה. "יש כיום 150 אוניות נפט שממתינות בשני נמלי הנפט הגדולים בעולם: רוטרדם ויוסטון", הוסיף רון קובי, המייצג בארץ מספר בתי זיקוק אמריקניים. "אף אחד לא קונה אותם כי כולם מחכים לראות מה יקרה. מאמינים שמחיר החבית עוד ירד ואף אחד לא רוצה להרגיש פראייר. התוצאה היא שהשוק עומד, והקיפאון הזה משפיע כל הבורסות בעולם".

"אני מעריך שבשנים הקרובות מחיר החבית לא יחזור לטווח ה- 60 דולרים, ולכן הבוננזה שעליה בנו האיראנים תהיה נמוכה בהרבה מהתכנית המקורית", אמר פרוזנפר.

שר החוץ של איראן מוחמד ג'וואד זריף לאחר הסרת הסנקציות הכלכליות על מדינתו במסגרת הסכם הגרעין. 16 בינואר 2016. רויטרס
"הבוננזה תהיה קטנה בהרבה". שר החוץ של איראן זריף, בהכרזה על הסרת הסנקציות/רויטרס

לדברי ראש המרכז למודיעין וטרור, אלוף-משנה במיל' ראובן ארליך, "המתח בין איראן לערב הסעודית אינו סיפור כלכלי נטו, אלא דתי-מדיני-פוליטי-ביטחוני. "הוצאתו להורג של השייח נימאר א-נימר והמהומות בעקבותיה רק תרמו למתח בין המדינות. ישראל מתבוננת מהצד, אך יחד עם זאת חשוב לנו שבכל עימות שבו מעורבת איראן היא תצא כשידה על התחתונה".

"נראה שהאיראנים נערכים למציאות כלכלית בעייתית", מעריך ד"ר רז צימט, מהמרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב. "החשש באיראן שהכסף שמופשר יגיע למקומות הלא נכונים והתוצאה תהיה אינפלציה. מנגד, גם ערב הסעודית במצב כלכלי לא פשוט. לראשונה מדברים שם על הטלת מיסוי. לאור זאת - אין ספק שזו תקופה מעולה לישראל לגבש שיתוף פעולה עם הסעודים נגד אויבים משותפים".

לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully