(ח"כ יואב קיש מהליכוד בריאיון מיוחד לאולפן וואלה! NEWS)
המשבר הנוכחי, המי-יודע-כמה במספר, בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר החינוך נפתלי בנט, לא צפוי לגרום לזעזוע בקואליציה, בדומה לקודמיו. זאת על אף שדבריו של בנט, שלפיהם "לא הקיפאון המדיני הוא האיום המרכזי הניצב בפנינו, אלא הקיפאון המחשבתי שלנו", עוררו זעם רב. הבחירות הקודמות נערכו לפני פחות משנה, אף אחד בקואליציה לא מעוניין בבחירות חדשות, והאפשרות של ממשלת אחדות עם המחנה הציוני ירדה מהפרק לפחות בעתיד הנראה לעין. לפיכך, עושה רושם שבנט ונתניהו, בין אם ירצו ובין אם לא, חייבים להישאר ביחד.
נראה כי דווקא ההבנה הזו היא שמאפשרת את קיום העימות בין השניים: בנט יודע שמנעד התגובות של נתניהו כלפיו בקואליציה שבה 61 בלבד הוא מוגבל למדי. אם בכהונה הקודמת שיגר ראש הממשלה לא אחת אזהרות לעבר בנט, דרש ממנו התנצלויות ואף איים לפטרו, הרי שהפעם המצב הפוליטי אינו מאפשר זאת. משום כך, בנט מרגיש חופשי להביע את עמדותיו - גם כשהן סותרות את מדיניות הממשלה ואף מטילות ספק בשיקול הדעת של ראש הממשלה ושל שר הביטחון.
עוד בוואלה! NEWS:
אחרי 18 שנה: המשטרה איתרה בברלין חשוד ברצח צעיר במסיבה בחיפה
לפני הסופה הבאה: אתר החרמון נפתח למבקרים, מפלס הכנרת ממשיך לטפס
נתניהו, שיודע גם הוא כי אפשרויות התגובה שלו לנאומו של בנט מוגבלות למדי, ניסה תחילה להפחית מחשיבות העניין. "אנחנו מגחכים למשמע הדברים", אמרו גורמים בסביבתו וניסו לגמד את התקרית. ואולם, כעבור כמה שעות בלבד מקורבי נתניהו פרסמו תגובה חדשה, תקיפה בהרבה, שמשווה את בנט ל"טוקבקיסט מהאופוזיציה", וקוראת לו "לקחת אחריות במקום לקושש קולות על ידי הפרחת סיסמאות". נראה כי ראש הממשלה הגיע למסקנה שאסור לו לעבור לסדר על היום הדברים, וששתיקה שלו תתפרש כחוסר יכולת להתמודד עם ההאשמות שהטיח בנט.
לכל אחד מהעימותים החוזרים ונשנים בין שני האישים יש ממד אישי וממד פוליטי. מאז שעזב בנט את תפקידו כראש המטה של נתניהו בשנת 2008 נרשמה ביחסיהם האישיים הידרדרות עקבית, אך העיתוי הפעם בכל זאת מעלה סימני שאלה. התמיהה היא בעיקר משום שנראה כי בחודשים האחרונים הצליחו השניים לפתוח דף חדש ביחסים ביניהם: מאז שהחל גל הטרור היו לבנט כמה הזדמנויות לתקוף את נתניהו כדי לגרוף רווח פוליטי, אך הוא נמנע מכך.
למשל, ההחלטה על מיגון תחנות האוטובוס בירושלים שהתקבלה בדצמבר נענתה על ידי בנט בדממה, בעוד שצעד דומה לפני כשנה חילץ ממנו את המשפט הזכור "לממשלת בטונדות אין זכות קיום". כנשאל בהזדמנויות שונות על התמודדות הממשלה עם גל הטרור הוא הקפיד לגבות את נתניהו. הגיבוי היה כמעט מלא, למעט דברי ביקורת נדירים, בעיקר בתחילת גל הטרור, אז קרא "לא לכבול את ידיהם של המפקדים בשטח ולתת להם גיבוי להתמודד עם הטרור", מה שהביא לעימות הקודם עם נתניהו.
לכן, בליכוד שברו אתמול את הראש בניסיון להבין מה בדיוק פשר הנאום, שבו אמר יו"ר הבית היהודי כי "במקום לעצב במו ידינו את עתידנו, ישראל נגררת אחר המציאות הקיימת". היו כאלה שסברו כי המתקפה על נתניהו בעיתוי הנוכחי נובעת מהלחץ בו נתון בנט, עקב חברותו בממשלה חרף הקפאת הבנייה בהתנחלויות.
"בנט הוא כמו ילד בן חמש שיורק על אבא שלו"
אחרים סברו כי שר החינוך רק זיהה הזדמנות נוחה לנגח את ראש הממשלה על רקע הימשכות גל הטרור - הן מתוך רצון לבדל עצמו ממנו, והן בגלל השאיפה לאסוף קולות של אלו שהתאכזבו מנתניהו. בסביבת שר הביטחון יעלון, שלפחות חלק מהביקורת של בנט הופנתה כלפיו, מצאו הסבר אחר: "הוא במצוקה פוליטית קשה. הימין מבין שנפתלי בנט חושב רק על נפתלי בנט. מזהים שהוא ילדותי, כמו ילד בן חמש שלפעמים יורק על אבא שלו כי הוא לא יכול להתאפק".
לעומת זאת, בסביבתו של בנט דחו את כל הסברות הללו וטענו כי "הדברים שאמר בערו בו", וכי "בנט ימשיך לומר את אשר הוא מאמין, גם אם יהיה מי שלא יאהב זאת". העובדה שגם נתניהו וגם יעלון התרתחו למשמע הדברים הוכיחה כי בנט לחץ על נקודה רגישה עבור שניהם. עם זאת, למרות חוסר הכבוד והחשדנות ההדדית, המצב הנוכחי שבו אחדות אינה על הפרק אך גם בחירות אינן בגדר אפשרות, נתניהו ובנט יאלצו לנסות להסתדר. השאלה היא אם יוכלו להתמיד בכך לאורך זמן.