פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שופטי בג"ץ: "חקירת מנדלבליט בפרשת הרפז אינה בגדר עבר פלילי"

      התנועה למען איכות השלטון ואומ"ץ עתרו נגד מינויו של מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש בשל חלקו בפרשת הרפז, היעדר תקופת צינון והתנהלות ועדת האיתור. "עבר פלילי הוא רק הרשעה בדין", הבהירו השופטים. נציג העותרים: "הלקח מפרשת בר און-חברון לא נלמד"

      שופטי בג"ץ: "חקירת מנדלבליט בפרשת הרפז אינה בגדר עבר פלילי"
      צילום: רוני כנפו, עריכה: יאיר דניאל

      שופטי בג"ץ דנים היום (ראשון) בעתירות נגד מינויו של מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. שתי העתירות הוגשו לפני שבועיים על ידי אומ"ץ והתנועה למען איכות השלטון עם אישור המינוי פה אחד בממשלה. בשבוע שעבר ביקשה המדינה לדחות את העתירות, אולם בג"ץ דחה זאת. מנדלבליט לא נכח בדיון, ובמקומו נכח עורך דינו מייק בלס.

      עיקר המחלוקת בעניינו נוגע בשלושה עניינים מרכזיים: השלכות פרשת הרפז, היעדר תקופת צינון ותפקוד ועדת האיתור. לגבי הפרשה המסועפת, קבעו שופטי בג"ץ כי אין בה די לפסול את מינויו. "עבר פלילי הוא רק הרשעה בדין. אתה שב ומשתמש בביטוי, אבל הוא לא נכון בעניינו של מנדלבליט, שכן התיק נגדו נסגר", קבע השופט נעם סולברג בהתייחסו לטענה של תנועת אומ"ץ והמייצג אותה, עורך הדין יובל יועז. היועץ המשפטי לממשלה נחקר תחת אזהרה בפרשה בחשד להפרת אמונים ולשיבוש הליכי משפט, אולם התיק נגדו נסגר באפריל אשתקד.

      לדברי עו"ד יועז, מדובר ברקע רלוונטי הנוגע למינוי רגיש זה. "גם אם חקירה פלילית איננה מסתיימת בהעמדה לדין, לצורך מינוי לתפקיד ציבורי בכיר יש חשיבות רבה לשאלה באיזו עילה נסגר תיק החקירה. גם מנדלבליט בעצמו עמד על החשיבות הקריטית הזו כשעתר לאחר סגירת התיק בדרישה לשנות את עילת הסגירה מחוסר ראיות לחוסר אשמה".

      לקריאה נוספת:
      הכול נשאר במפלגה: השופט שנבחר בעזרת חברו לסיעה של אחיו
      בג"ץ דחה על הסף עתירה נגד מינויו של מנדלבליט ליועמ"ש
      חוזר בתשובה שלא יפחד להעמיד לדין גם את ראש הממשלה

      אביחי מנדלבליט מזכיר הממשלה (מערכת וואלה! NEWS , מרק ישראל סלם / ג'רוזלם פוסט)
      עתר לסגור את תיקו בפרשת הרפז מחוסר ראיות לחוסר אשמה. מנדלבליט (צילום: מרק ישראל סלם)

      יועז תקף את היועץ המשפטי לממשלה הנוכחי יהודה וינשטיין על כך שהיה נוכח-נפקד בדיוני ועדת האיתור, ונמנע בין היתר מלנפק חוות דעת בעניין מעורבותו של מנדלבליט בפרשת הרפז ובעניין הצינון. "יו"ר ועדת האיתור, השופט בדימוס אשר גרוניס, חשב שיש צורך בצינון. אם כך, היכן היועץ המשפטי לממשלה שיגיד את עמדתו בעניין?", אמר. לגבי תקופת הצינון הנדרשת טען יועז כי "תפקיד מזכיר הממשלה הוא בעל מאפיינים של משרת אמון. במעבר בין התפקידים נדרשת תקופת צינון משמעותית".

      עורך הדין אליעד שרגא, שייצג את התנועה למען איכות השלטון, תקף את ועדת האיתור שהציעה את מנדלבליט כמועמד יחיד וכן את שרת המשפטים איילת שקד, שנפגשה במהלך דיוני הוועדה עם חבריה. "הלקח מפרשת בר-און חברון לא נלמד. הפגישות של השרה עם חברי הוועדה זיהמו את הליך הבחירה", תקף. "מישהו יכול להאמין שמועמדים כמו ישי בר (פרופסור למשפטים ונשיא בית הדין הצבאי לערעורים בדימוס) או הילה גרסטל (נציבת הביקורת על מערך התביעה) לא יכולים לקבל ארבעה קולות? זו הנדסת אצבעות שהוציאה את שיקול הדעת מהממשלה".

      בין הנוכחים באולם: יו"ר לשכת עורי הדין, עו"ד אפי נווה, שמבקש לתמוך במינוי, והיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע פרגו. הדיון טרם הסתיים.