השלדים מצה"ל ו"הנקמנות של וינשטיין": בג"ץ יכשיר את מינוי מנדלבליט?

קשה לומר שמישהו היה מופתע אתמול (ראשון) מבחירתה של הוועדה לאיתור היועץ המשפטי הבא. החל מהיום שבו מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר לתפקיד מזכיר הממשלה - משרת אמון מובהקת - לכולם היה ברור שהוא מייעד את עורך הדין הבכיר להיות היועץ המשפטי לממשלה הבא. השנה וחצי האחרונה שבמהלכה כיהן לצד נתניהו גרמו לא רק לראש הממשלה להתאהב בעורך הדין הצנוע: לצד בקיאותו המשפטית התרשמו הסובבים אותו, כולל שרים רבים, מכישוריו האישיים, שלא מרבה להרים את קולו וסמכותו נקנית באמירותיו.

אט אט צבר אביחי מנדלבליט מעמד גם בישיבות ממשלה. לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין סיים להציג את עמדותיו השונות, לא אחת פנה נתניהו אל מנדלבליט, שיושב לצדו, וביקש לשמוע מה לו יש לומר בנושא. נתניהו אהב אותו, וינשטיין פחות.

עוד ידיעות בוואלה! NEWS:
איראן על חיסול קונטאר: טרור מסוכן של המשטר הציוני
קניה: טיסת "אייר פראנס" נחתה נחיתת חירום בשל חשש מפצצה
השרים אישרו הצעת חוק לאיסור פתיחת בתי עסק בשבת

אולם לכל אורך הדיונים לגבי מועמדותו של מנדלבליט, ד"ר למשפטים ומומחה למשפט בינלאומי, ריחפה העננה הפלילית: פרשת מסמך הרפז. מנדלבליט נחקר בחשד למרמה והפרת אמונים וכן לשיבוש מהלכי משפט בשל החשד כי ידע כי הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי מחזיק במסמך, אולם בפועל סיפר על כך ליועץ המשפטי לממשלה רק ביום שלמחרת לאחר שביקש "לישון על זה לילה". בהמשך נחקר בחשד כי שינה את גרסאותיו בחקירות, ובסך הכול נחקר מנדלבליט במשרדי יחידת להב 433 ארבע פעמים במשך שעות ארוכות. לבסוף נסגר התיק בנימוק של חוסר ראיות, אך העילה הרשמית טרם פורסמה. בסביבתו של מנדלבליט ראו בכך מהלך מתוחכם מצדו של וינשטיין, שלדבריהם יעשה הכול על מנת למנוע מהפרקליט הצבאי לשעבר להיות מחליפו.

מנדלבליט ידע כל העת שעננה פלילית זו תרחף מעל הסיכוי לבחירתו כיועץ המשפטי לממשלה הבא. לכן הגיש לחברי ועדת האיתור חוות דעת מנומקות, ובהן גם של פרקליט המדינה לשעבר ומשפטנים בכירים נוספים, שלפיהן לא עבר כל עבירה פלילית בכך שנתן ייעוץ משפטי לאשכנזי. יתרה מכך, גם נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר תמך במנדלבליט, וכך גם פרקליטים צבאיים לשעבר, שכולם כנתנו למנדלבליט גיבוי פה אחד. חברי ועדת האיתור הקשיבו בקשב רב לטענות של מנדלבליט לפיהן לא היה פסול בכך שלא העביר באופן מידי את מסמך הרפז, אלא המתין 12 שעות עד שהודיע על כך לפרקליטות.

"זו נקמנות מצדו של וינשטיין", אמרו מקורביו של מנדלבליט. חברי הוועדה השתכנעו: נציג לשכת עורכי הדין יחיאל כץ הביע בו תמיכה מתחילת הדרך, כך גם נציגת האקדמיה פרופ' גבי שלו, ונציג הממשלה בוועדה משה ניסים וחברת הכנסת ענת ברקו (הליכוד) המקורבת לנתניהו עצמו. נתניהו גם הפעיל לחצים משלו על מנת לוודא שמנדלבליט ייבחר, אולם בפועל האחרון חיפש רק קול אחד: תמיכתו של יו"ר הוועדה ונשיא בית המשפט העליון לשעבר, אשר גרוניס.

גם מנדלבליט יודע כי הבחירה בו כמועמד תגיע לפתחו של בג"ץ. העתירה המרכזית תיגע בכך שלא ייתכן שאדם שנחקר בחשד לפלילים ותיק החקירה נגדו לא נסגר מחוסר אשמה, יכהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה שהוא גם התובע הכללי. אסור שביועץ ידבק רבב, יטענו ארגונים חברתיים. עתירה נוספת שצפויה לבוא היא העובדה כי מנדלבליט עובר בתוך יממה מתפקיד מזכיר הממשלה - אחד האנשים הקרובים ביותר לראש הממשלה - אל כס היועץ, תפקיד שאמור להיות אובייקטיבי ואולי אף להעמיד את ראש הממשלה לדין. צריך לזכור: בימים אלה מתנהלת חקירה במשטרה נגד בכירים בבית ראש הממשלה. יש סיכוי ממשי שגם רעיית ראש הממשלה תיחקר בחשדות שונים. ההכרעה אם לחקור את שרה נתניהו תחת אזהרה או להסתפק בעדות פתוחה עומדת היום לפתחו של וינשטיין. האם מנדלבליט יוכל להורות לחקור את אשת האיש שדחף למינויו?

מנדלבליט שם את יהבו על קולו של גרוניס מתוך ידיעה שסוגיית המינוי תגיע לבית המשפט העליון. הצבעה של נשיא בית משפט עליון לשעבר הייתה מלבינה אותו בפני השופטים. אלא שעתה, עם ההתנגדות של גרוניס למועמד היחידי שנבחר, העביר למעשה נשיא בית המשפט העליון לשעבר את ההערכה לידי חבריו השופטים בירושלים. האם השופטים יוכלו לתת למינוי של מנדלבליט הכשר, למרות שהם יודעים שמי שעמד בראש בית המשפט העליון התנגד למינוי? העברת הכדור היא עדות נוספת לחולשת המינויים במדינה. האבסורד בעניין הוא שמי שאמור להגן על החלטת הממשלה למנות את מנדלבליט צפוי להיות וינשטיין עצמו באמצעות מחלקת הבג"צים עליה הוא אמון.

בפני בג"ץ עלולה להיות מוגשת עתירה נוספת - נגד ועדת האיתור עצמה. על פי החלטת הממשלה, שרת המשפטים אמורה להנחות את ועדת האיתור בבחירת המועמדים ואכן איילת שקד במכתב המנדט לוועדה קבעה כי יש להביא בפניה שלושה שמות ומתוכם ייבחר שם אחד שיועלה להצבעה בממשלה. בפועל, הגישה ועדת האיתור רק את שמו של מנדלבליט. טענה מרכזית שיכולה לעלות במקרה הזה, היא שהוועדה נטלה את שיקול הדעת של שרת המשפטים כשלא הותירה לה ברירה אלא לבחור בשמו של מנדלבליט כמועמד יחיד. אומנם מזכיר הממשלה היה מלכתחילה האיש שאותו רצו שקד ונתניהו למנות, אולם ניתן לתהות מה היה קורה אם חברי ועדת האיתור היו מביאים בפני שרת המשפטים שמו של מועמד בודד אחר שנתניהו אוהב פחות - הילה גרסטל או סוזי נבות, למשל. האם גם אז שרת המשפטים הייתה מעלה את שמה להצבעה, או שמא הייתה דורשת מהוועדה להתכנס בשנית על מנת להביא בפניה מועמדים נוספים? לא בטוח ששלילת שיקול הדעת משרת המשפטים והממשלה תתקבל בהבנה על ידי שופטי בג"ץ.

וינשטיין קיווה לראות את השופטת בדימוס הילה גרסטל מחליפה אותו, אך היא קיבלה שני קולות בלבד. בסופו של יום, וינשטיין שוב שם מכשול בפני מינוי, הפעם של מחליפו המיועד. פעם נוספת, מינויו של האיש הכי חזק במדינה יוכרע על ידי בית המשפט העליון, ולא על ידי הדרג הנבחר.

(עדכון ראשון: 17:15)