פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חוזר בתשובה שלא יפחד להעמיד לדין גם את ראש הממשלה

      ויתור על קריירה ככדורגלן הביא את אביחי מנדלבליט למרחק נגיעה מאחד התפקידים החשובים בישראל. למרות העננה של פרשת מסמך הרפז, בטוחים תומכיו שהוא יהיה מהיועצים המשפטיים הטובים ביותר שקמו כאן, כזה שידע לעמוד מול גנרלים. עכשיו רק צריך לעבור את בג"ץ

      חוזר בתשובה שלא יפחד להעמיד לדין גם את ראש הממשלה
      עריכה: ניר חן

      באחת מהישיבות הרבות שהתקיימו במהלך מבצע עופרת יצוקה, ביקש חיל האוויר אישור לתקוף את אחד הבניינים בעזה שממנו בוצע זיהוי וודאי של ירי לעבר ישראל. כל בכירי המערכת הצבאית ופיקוד דרום לחצו לקבל את האישור לתקוף את המבנה. מולם התייצבו אנשי הפרקליטות הצבאית בראשות הפצ"ר דאז אביחי מנדלבליט - והתנגדו. דווקא אלו שנתנו אור ירוק להפצצת מסדר שוטרי חמאס במסגרת "מכת הפתיחה" של מבצע "עופרת יצוקה", עמדו מול כלל אלופי צה"ל ומפקדיו וסירבו לאשר את התקיפה. מנדלבליט, המשפטן הביישן עם הכיפה השחורה והחזות הלא מאיימת, מצא עצמו עוצר את דהירת הגנרלים ומונע הסתבכות בינלאומית פוטנציאלית.

      שבע שנים אחרי, הפרקליט שדאג שהרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, הקצונה הבכירה והחיילים הפשוטים שלחמו בעזה יוכלו לטוס בעולם מבלי להיעצר בגין פשעי מלחמה, עומד בפני המינוי לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. מנדלבליט, כיום מזכיר הממשלה, הוא המועמד המועדף על ראש הממשלה בנימין נתניהו. היות שוועדת האיתור הגישה היום רשימת מומלצים המונה שם אחד בלבד לשרת המשפטים איילת שקד – שמו שלו - רק בג"ץ יכול לעמוד כעת בדרכו. כל מה שמפריד בינו לבין הלשכה ברחוב סלאח א-דין בירושלים הוא אותו 'מסמך הרפז', וגם כמה "נשמות טהורות" מעולם המשפט.

      טיוטה סופית של דו"ח המבקר הופצה למבוקרים (גדעון צנטנר)
      פרשת הרפז עומדת בין מנדלבליט לפרקליטות. בועז הרפז (צילום ארכיון: גדעון צטנר)

      יש מקום אחד שבו מקבל מנדלבליט תמיכה גורפת: בקרב אוהדיה השרופים של בית"ר תל אביב המיתולוגית, שהיום נקראת בית"ר תל אביב רמלה. אביו, ברוך (מיקי) מנדלבליט היה פעיל מאוד במרכז בית"ר והיה בכיר בהתאחדות לכדורגל. מנדלבליט הבן עצמו זכור לרבים ככדורגלן מחונן, עד אשר ביכר את הקריירה בפרקליטות הצבאית על פני עתידו כשחקן, על אף שבלט במגרשי תל אביב הישנה כששיחק עם בוני גינצבורג ומוטי איווניר בשכונה.

      "זה היה בית בגיניסטי מובהק עם אווירה בית"רית-ליכודניקית טהורה, אין בכלל שאלה", נזכר ארצי בן יעקב, כדורגלן העבר המוכר של הקבוצה התל אביבית. "אבל תהרוג אותי אם אני יודע מה העמדות של אביחי. אביו היה מאוד פעיל אבל אביחי היה רוב הזמן בצבא, ומיקי היה מאוד גאה בו. זה היה בית צנוע, מהאנשים של פעם, כמו בגין".

      "חנות הבגדים של מיקי בשוק בצלאל הייתה ה-מקום למפגש של כל הפוליטיקאים שבאו לקבל ממנו גם תמיכה כספית וגם עצה. היה לו מעמד על בתנועה, שרי הליכוד באו אליו וממש שחרו לפתחו. אנשים כמו שר האוצר לשעבר יורם ארידור היו באים לחנות הפשפשים של מנדלבליט, יושבים על דרגש או על ערימת בגדים, שותים קפה שחור ומקשקשים על התנועה ועל כדורגל. כל מי שרצה להיבחר היה מגיע למיקי מנדלבליט. הוא היה הסנדק".

      הפרקליט הצבאי הראשי אביחי מנדלבליט בטקס הפרידה מהרמטכ"ל היוצא גבי אשכנזי וקבלתו של הרמטכל החדש בני גנץ, פברואר 2011 (אורי לנץ)
      משפטן ביישן עם כיפה שחורה. אביחי מנדלבליט, בימיו כפרקליט הצבאי הראשי (צילום ארכיון: אורי לנץ)

      בגיל 26, אחרי שכבר הספיק להתגייס לעתודה בצה"ל ולהתברג בפרקליטות הצבאית, חזר מנדלבליט בתשובה בעקבות שיעורים של האדמו"ר ברוך שלום הלוי אשלג. הוא ראה עצמו כתלמיד של אבי האדמו"ר, המכונה 'בעל הסולם', ששם דגש על תורת הקבלה. באחד הראיונות הגדיר את החסידות כמתמקדת בעזרה לזולת ואמר כי "תפיסת היהדות כאור לגויים אינה בהתיישבות על קרקע, אלא באלטרואיזם".

      בצבא המשיך להתקדם כשבין היתר כיהן כשופט בבית משפט צבאי, כסנגור הצבאי הראשי ולבסוף, ב-2004 - כפרקליט הצבאי הראשי. זו הייתה כהונה סוערת במיוחד: ההתנתקות, מלחמת לבנון השנייה, עופרת יצוקה ומשט המרמרה. מנדלבליט מצא עצמו שוב ושוב בעין הסערה, תוך שהוא הופך את המשפט הבינלאומי לתחום ההתמקצעות שלו. זכורות לו כמה החלטות שעוררו מהומה: ההחלטה להעמיד לדין את תא"ל צ'יקו תמיר בפרשת הטרקטורון, הדחת תא"ל עימאד פארס, החלטתו שלא להעמיד לדין את המג"ד עמרי בורברג בפרשת הירי בניעלין (החלטה ששונתה בבג"ץ), חקירה פלילית והעמדה לדין של לוחמי גבעתי על פעילות במבצע עופרת יצוקה והמשפט הצבאי של סרן ר', שזוכה.

      מעל לכל, בלט במאבקו בלגיטימיות של דו"ח גולדסטון, שבחן את התנהלות צה"ל וחמאס במבצע "עופרת יצוקה" ובתקופה שקדמה לו, ובמערכה המשפטית הבינלאומית נגד ישראל. "אני לא חושב שאנחנו הכי מוסריים בעולם", אמר בעבר באחת מהרצאותיו, "אבל אנחנו בעימותים דומים לאלה של שאר מדינות המערב ואת זה צריך להסביר. אנחנו בודקים את עצמנו לא כי דורשים מאיתנו, אלא עבור עצמנו, בבחינת 'והיה מחננו טהור'".

      ספינת מאווי מרמרה עוגנת בנמל איסטנבול לתיקונים. אפריל 2013 (רויטרס)
      כהונתו כפרקליט הראשי הייתה סוערת, וכללה את פרשת המרמרה (צילום ארכיון: רויטרס)

      הגישה של מנדלבליט לא תמיד הייתה אהובה על אלופי המטה הכללי שכיהנו במקביל אליו, וכמה מהם פעלו נגד מינויו לתפקיד הפרקליט הראשי מאחורי הקלעים. "הוא משפטן מצוין, מהיר תפיסה שיודע להבחין בין עיקר לטפל", מספרת אלופת-משנה במיל' פנינה שרביט-ברוך, שכיהנה כראש המחלקה לדין בינלאומי, ולצד מנדלבליט פיתחה את הגישה של צה"ל בכל הקשור לדיני הלחימה.

      עוד הוסיפה, כי "הוא אדם מחובר ומעשי שלא ממריא למחוזות התיאורטיים. המערכת הצבאית היא מערכת מורכבת מאוד ולפעמים צריך לדעת איך לעמוד על שלך בלי ליצור אנטגוניזם. במקום כמו צבא העניין הזה לא תמיד פשוט. היו פעולות שהמפקדים רצו לעשות במהלך מבצעים, ומנדלבליט ידע איך להעביר את הדגשים שלו כך שגם הם יבינו מאיפה הם מגיעים ויקבלו אותם".

      מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט וראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה. יולי 2013 (מערכת וואלה! NEWS , מרים צחי, מעריב)
      "הטענות כאילו התנהל בצורה פלילית בפרשת הרפז מופרכות". מנדלבליט לצד ראש הממשלה (צילום ארכיון: מרים צחי, מעריב)

      למרות שלל הפרשיות וצמתי ההכרעה שבהם היה מעורב, כהונתו של מנדלבליט כפצ"ר תיזכר כנראה בגלל פרשת מסמך הרפז. מנדלבליט אמנם לא היה מצוי בליבת הפרשה אולם מצא עצמו נחקר ארבע פעמים תחת אזהרה בחשד למרמה, הפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט - הכל בגלל שהתעכב בכיממה בהעברת המסמך המפורסם ליועץ המשפטי לממשלה. כמו כן, נחקר בחשד ששינה את גרסאותיו בחקירות במשטרה ובעדויות שמסר למבקר המדינה בעניין. "על זה שבן אדם ביקש לילה לחשוב מה לעשות עם המסמך הוא נחקר ארבע פעמים במשך שעות ארוכות? מה זה אם לא רדיפה?", שאל מכר קרוב של הפרקליט הצבאי לשעבר.

      מנדלבליט, לעומת זאת, עומד על כך שמסר דווקא גרסה אחידה ועקבית. לבסוף החליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיק החקירה נגדו, אולם בחוות הדעת שפרסם בעניין נמנע מלמסור את עילת הסגירה, ומה שעומד מאחוריה הוא ככל הנראה מחסור בראיות. רבים רואים זאת כניסיון של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין להכשיל את המינוי של מנדלבליט כמחליפו. מאז חקירת מנדלבליט יש הרבה דם רע בין השניים.

      "הטענות נגדו כאילו התנהל בצורה פלילית בפרשת הרפז הן מופרכות לחלוטין", אמר פרופ' רון שפירא, ראש המרכז האקדמי פרס, שהיה מועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אולם הסיר את מועמדותו והודיע על תמיכה במנדלבליט. "אביחי הוא האיש המתאים ביותר לתפקיד. אני מכיר אותו עוד מלימודי המשפטים. זה אדם שעוסק בצרכי ציבור באמונה כל ימיו, בשונה ממני".

      היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בישיבת הממשלה, נובמבר 2014 (מערכת וואלה! NEWS , אוהד צויגנברג)
      יחסיו עם מנדלבליט מתוחים מאוד. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין (צילום: אוהד צויגנברג)

      שפירא הוסיף כי "הוא איש השירות הציבורי, מנוסה, ישר באופן מוחלט ובעל ניסיון מוצלח בהפעלת מערכת דומה בצה"ל, מערכת שפעלה באופן יותר מוצלח ממערכת היועץ המשפטי לממשלה הנוכחי". העקיצה של כלפי כהונת וינשטיין מבטאת ביקורת על נטילת סמכויות רבות מדי. "מדובר בריכוז יתר של עוצמה לעומת בקרה חלקית מדי על הפרקליטים, ותפיסה שגויה של היועץ המשפטי ככזה שמשרת במישרין את האינטרס הציבורי, ולא באמצעות נציגי הציבור".

      האם מנדלבליט מאיים על וינשטיין?

      הגישה המובילה בפרקליטות היא שמעורבותו של מנדלבליט במסמך והתנהלותו לאורך חקירותיו אינן מתאימות לאדם שעשוי לעמוד בראש המערכת. מעבר לכך, יש הטוענים כי וינשטיין רואה במנדלבליט איום, בין היתר משום שלעיתים קרובות מעדיף ראש הממשלה לשמוע את חוות הדעת המשפטית של מנדלבליט בישיבות ממשלה, על פני אלה של וינשטיין עצמו.

      אף אחד לא זוכר שלאחר שחרורו של מנדלבליט חשב וינשטיין למנות אותו למשנה שלו במשרד המשפטים, זאת מאחר שהיחסים בין השניים מתוחים מאוד. האבסורד הגדול הוא שמינויו של מנדלבליט עשוי להגיע אל שולחנו של וינשטיין עצמו: אם תוגש עתירה לבג"ץ נגד המינוי, אמורים אנשיו של וינשטיין במחלקת הבג"צים להיות אלה שמגנים על מנדלבליט.

      בין המתנגדים למינויו - גורמים בימין התופסים אותו כ"בוגד"

      כך או כך, ברור לכל כי החקירות ועילת הסגירה הלא ברורה של התיק יעלו במבחן בג"ץ. בעניין זה מוביל מנדלבליט קרב בלימה: לאחרונה הוא העביר חוות דעת של משפטנים בכירים, המעידים כי פעל כראוי בפרשת הרפז. בין היתר, הוגשה חוות דעתו של מייק בלאס, המשנה לשעבר של וינשטיין, המגבה את התנהלותו של מנדלבליט. חוץ ממנו, מנדלבליט עצמו העביר נייר עמדה משלו שלטענת אחד מקורביו "קורע לגזרים" את חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה. עוד סיפר המקורב כי מנדלבליט וסנגוריו האזינו לשעות רבות של הקלטת השיחות מלשכת הרמטכ"ל ועברו על כל חומר החקירה, וכי חוות הדעת השונות מעמידות את וינשטיין באור מביך.

      התנהלותו של מנדלבליט בפרשת הרפז זוכה לגיבוי מלא גם מצד משפטנים בכירים ביותר. בין ממליציו בפני ועדת האיתור נמצא גם נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, שעומד מאחוריו באופן מלא. כמו כן, ביקר שמגר בשיחות סגורות את עצם חקירתו של מנדלבליט במשטרה ואת וינשטיין. מלבד שמגר, גם פרקליטי צה"ל לדורותיהם, ובהם אמנון סטרשנוב, המליצו על מנדלבליט בפני הוועדה.

      ועם זאת, לא כולם תמכו במועמדותו. לא רק בשל העננה הפלילית שמרחפת מעל, אלא גם בגלל המעבר החד ממזכיר הממשלה לתפקיד היועץ המשפטי, שעשוי להיות זה שיעמיד ביום מן הימים את אחד מחבריה לדין. "פרקליט צבאי ראשי מתאים אולי להיות שופט מחוזי, אבל מפה לקפוץ ישר לתפקיד של האדם הכי חזק במדינה - המרחק הוא גדול, ועוד בלי שום תקופת צינון", אמר גורם בכיר בעולם המשפט.

      כתובות נאצה בביתו של הפרקליט הצבאי הראשי, אביחי מנדלבליט, נובמבר 2010 (אורי לנץ)
      גורמים בימין זעמו על שיתוף הפעולה בין מנדלבליט ל"בצלם". כתובות שרוססו בסמוך לביתו של מנדלבליט ב-2010 (צילום ארכיון: אורי לנץ)

      לאחר שחרורו מצה"ל, השלים מנדלבליט את הדוקטורט שלו באוניברסיטת בר אילן בענייני דיני לחימה, עבד במכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב ומונה על ידי נתניהו למזכיר הממשלה. מנדלבליט חשש כי המינוי ייתפס כעניין פוליטי וביקש מנתניהו אישית שלא יאפשר לו להיות מעורב בעניינים רגישים. נתניהו הבטיח זאת, ומאז מנדלבליט קרוב מאוד לראש הממשלה. למרות ההבטחה, קשה לדמיין תרחיש שבו מזכיר ממשלה מצליח שלא להכניס עצמו לקלחת של הפוליטיקה הישראלית.

      גם בימין קיימים מתנגדים למועמד המועדף על ידי הוועדה הממליצה. רבים בגוש רואים במנדלבליט כמי שהכניס "עודף משפטיזציה" לצה"ל וכאחראי לחקירות נגד קצינים בכירים בצבא על פעולותיהם מול הפלסטינים. בין היתר, היו מי שזעמו על שיתוף הפעולה בין הפרקליטות של מנדלבליט לארגון "בצלם", שסייע לפרקליטות הצבאית באיסוף עדויות נגד לוחמי צה"ל ופעל לפינוי מאחזים בלתי חוקיים.

      שיתוף הפעולה לצד ליווי משפטי בפעולות מבצעיות גרמו לאנשי ימין להתייחס למנדלבליט כמי שמונע מחיילי צה"ל להגן על עצמם. ב-2010 אף ריססו פעילי ימין קיצוניים את המילה "בוגד" בסמוך לביתו בפתח תקווה. ואולם, מנדלבליט קיבל גיבוי מלא מהמערכת הצבאית והמשפטית והמשיך בדרכו. "אל תתן למראה שלו להטעות אותך", אמר משפטן בכיר המכיר את מנדלבליט היטב. "הוא משפטן ששם את הצדק לפני הכול ויותר מזה – הוא בן אדם שאם צריך, לא תהיה לו בעיה להעמיד לדין גם את ראש הממשלה".