המדינה ביקשה היום (רביעי) מבג"ץ לדחות את העתירות שהגישו התנועה לאיכות השלטון ותנועת אומ"ץ נגד מינויו של מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. שתי העתירות הוגשו בשבוע שעבר, לאחר שאישרה הממשלה פה אחד את מינויו של מנדלבליט. עיקר המחלוקת בעניינו נוגע בשלושה עניינים מרכזיים: היעדר תקופת צינון, השלכות פרשת הרפז ותפקוד ועדת האיתור.
בעניין פרשת הרפז, מציינת המדינה כי אין במעורבותו של מנדלבליט בפרשה כדי להביא לביטול המינוי. "ועדת האיתור החליטה לאשר את המינוי ומשמעות הדבר הוא כי הוועדה לא ראתה בפרשה שום מניעה להמשך בחינה ואישור מועמדות מנדלבליט", נמסר. הוא עצמו התייחס לדברים וטען כי לא נפל כל דופי בהתנהלותו. "תיק החקירה שנסגר אינו בגדר רישום פלילי, שכן המרשם עניינו רק בהרשעות. לכנות 'כבעל עבר פלילי' את מי שתיק החקירה בעניינו נסגר לאחר שעשה בתוך זמן קצר את המעשה הנכון הוא מעשה חסר בסיס משפטי ועובדתי, המכוון לצבוע את מנדלבליט בצבעים שחורים על לא עוול בכפו", כתב בא כוחו של מנדלבליט, עו"ד מייק בלאס. "כל גלגולי הפרשה לא מיצרים לגביו פגם ערכי כלשהו ובוודאי לא פגם שיש בו למנוע את מינויו לתפקיד".
מנדלבליט נחקר במסגרת הפרשה שלוש פעמים בחשד לשיבוש מהלכי חקירה, משום שלא הודיע לאנשיו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין כי הוא יודע שהרמטכ"ל דאז, רב-אלוף במיל' גבי אשכנזי, מחזיק במסמך, בזמן שהמשטרה חיפשה אחריו. תיק החקירה נסגר על ידי וינשטיין עצמו, ככל הנראה בעילת חוסר ראיות. עם זאת, היועץ הביע ספקות בנוגע לכשירותו של מנדלבליט לכהן בתפקידים בכירים לאור מעורבותו בפרשה.
גם בעניין תקופת הצינון בין התפקידים, דחתה המדינה את הטענות העותרים. "אין כל הוראה לעניין תקופת הצינון וכך גם סברו חברי ועדת האיתור", נטען. "בישיבת הממשלה בעניין אף הזכיר אחד השרים כי משרת מזכיר הממשלה איננה משרת אמון של ראש הממשלה, שכן הוא מתמנה ומשרת את הממשלה כולה...מדובר במשרה מקצועית של עובד מדינה בכיר". עוד נכתב: "מזכיר הממשלה אינו תפקיד פוליטי בהגדרה. מנדלבליט לא צמח ולא הגיע לתפקידו במסגרת פעילות מפלגתית או היכרות מוקדמת על רקע פוליטי".
גם לנושא הזה התייחס מנדלבליט באמצעות עו"ד בלאס ונמסר מטעמו: "החוק אינו דורש תקופה שכזו במעבר בין התפקידים". כמו כן, הוא דחה את הטענה כי בשל קרבתו לנתניהו, יהיה מנדלבליט "חייב" לו. "מנדלבליט, שפרש מצה"ל לאחר 26 שנות שירות, אינו תלוי לפרנסתו במאן דהוא", אמר. "הוא הסכים להתמנות למזכיר הממשלה לבקשת נתניהו ולהמשיך בשירות למען הציבור. הוא אינו אדם פוליטי במשמעות של אדם הנמצא בשדה המפלגתי של נבחרי ציבור התלוי בהם לפרנסתו. בתפקידו כפרקליט הצבאי הראשי, נאלץ מנדלבליט להתמודד עם הצורך לעסוק בחקירות של עמיתיו לסגל הפיקוד הכללי בצה"ל ועמד בכך בהצלחה".
ביקורת נוספת מטעם העותרים היא תפקודן של שרת המשפטים ושל ועדת האיתור. זו האחרונה למעשה נטלה את שיקול הדעת של שקד בכך שהציעה מועמד יחיד לתפקיד, ולא הביאה לשרת המשפטים מועמדים לבחור מביניהם.
שקד בישיבת הממשלה שבה נבחר מנדלבליט: "סוגיית הצינון - המצאה חדשה"
בצעד חריג ועל מנת להוכיח כי הליך אישור מינויו של מנדלבליט נעשה כדין, צירפה המדינה את פרוטוקול ישיבת הממשלה שבה נבחר הפרקליט הצבאי לשעבר לתפקיד. הפרוטוקולים בדרך כלל חסויים, אולם במקרה זה הוא מפורסם פומבית. מהפרוטוקול עולה כי שרת המשפטים איילת שקד נטלה את רשות הדיבור כשפירטה את ההליך ממינוי ועדת האיתור ועד לאישורו מועמדותו של מנדלבליט לתפקיד שבו הגדירה את סוגיית הצינון כ"המצאה חדשה". מהדיון לא מובאים דבריהם של כלל השרים, אולם נראה כי סוגיית מעורבותו של מנדלבליט בפרשת הרפז נדונה בקצרה על ידי השרים, ולא בהרחבה כפי שצויין בתגובת המדינה לבג"ץ.
בא-כוחה של תנועת אומ"ץ, עו"ד יובל יועז, מסר: "מצער לגלות שהיועץ המשפטי לממשלה, שממצאיו שלו בעניינו של מנדלבליט בדבר חלקו בפרשת הרפז, הם אלה המונעים את מינויו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, מתקפל וממהר להגן על אותם גופים שבחרו להתעלם ממסקנותיה של מערכת אכיפת החוק. שלהי כהונתו של וינשטיין מגלה ליקוי מאורות שנפל על משרד המשפטים - ודרוש אדם אחר ממנדלבליט כדי לשקם את האתוס המקצועי המצוי בשפל".
