פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "הזאב" למשימות מיוחדות שנשלח לפזר את האדים הרעילים בקואליציה

      בין המהומות סביב "אם תרצו" ו"שוברים שתיקה" נקלעה קואליציית ה-61 לכמה מחלוקות נפיצות, בהן תקצוב בחורי ישיבות. מי שהוזעק לסדר את העניינים הוא השר אלקין, שהצליח כנראה לכבות את האש. וגם: קמפיין בסך 1.8 מיליון שקל לקרקס של אדלשטיין

      "הזאב" למשימות מיוחדות שנשלח לפזר את האדים הרעילים בקואליציה
      צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: מתן חדד

      בזמן שהמערכת הפוליטית עסקה ברוב השבוע בסוגיית "אם תרצו" ו"שוברים שתיקה", התפתח על אש קטנה משבר קואליציוני של ממש, בעל פוטנציאל להשלכות כלכליות מרחיקות לכת על המשק. זאת לאחר שהמחלוקת הקשה והמתמשכת בין סיעות הבית היהודי ויהדות תורה הגיעה לכדי פיצוץ.

      היחס המתוח בין שתי המפלגות התחיל עוד בחתימה על ההסכמים הקואליציוניים. היא נוגעת בשורה של נושאים: ממשרד הדתות, דרך מינוי דיינים והברית של בנט עם לפיד בקדנציה הקודמת, ועד תקציבים למוסדות חרדיים. גורמים פוליטיים בכירים מעריכים כי ככל שהזמן יחלוף, המתיחות הזו רק תלך ותגבר. המחלוקת האחרונה שצצה ועלתה על הפרק היא העברת תקציבים לבחורי ישיבות. האוצר ביקש שהכסף ייצא ממשרד החינוך, אך שר החינוך בנט סירב, בטענה כי כל תוספת שכזו צריכה לבוא מהאוצר ולא על חשבון תקציב משרדו.

      לקריאה נוספת:
      שקד: "'שוברים שתיקה' מסית נגד המדינה ומשחיר את פניה"
      אחרי סערת בנט: גם ח"כ יוגב נפגש עם סטודנטים קונסרבטיבים
      מגל על פרישתו מהכנסת: "טעיתי, חטאתי, אבל השם אוהב אותי"

      חבר הכנסת ויושב ראש הבית היהודי נפתלי בנט במליאה בכנסת (נועם מושקוביץ)
      מתנגד לתוספת לבחורי ישיבה מתקציב משרדו. בנט (צילום: נועם מושקוביץ)

      הסוגיה הזו נגררה כמה וכמה שבועות. עד שבשבוע שעבר, ללא התראה מוקדמת, יו"ר ועדת הכספים, חבר הכנסת משה גפני מיהדות התורה, סגר את ברז ההעברות התקציביות לחטיבה להתיישבות - אחד העניינים החשובים ביותר לבית היהודי, אם לא החשוב מכולם. זאת, לדבריו, עד שלא יעבור הכסף לבחורי הישיבות. חבר הוועדה בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי, בתיאום עם היו"ר בנט, הודיע שעד שהכסף לחטיבה להתיישבות לא עובר, הבית היהודי לא תומך באף העברת תקציבים בוועדת הכספים - ולקואליציה אין רוב.

      למה הפלונטר הזה כל כך משמעותי, חודש אחרי שכבר עבר תקציב המדינה? ובכן, בעוד שבועיים מסתיימת השנה האזרחית, ועל שולחנה של ועדת הכספים מונח סכום אסטרונומי שנע בין 22-18 מיליארד שקל של העברות עודפי תקציב. מדובר, למעשה, בכסף שהמשרדים כבר הוציאו בהתאם להבטחות עבר שהכסף יגיע אליהם. כעת, הכסף צריך לעבור עד יום שני הקרוב לכל המאוחר, כדי לסגור את ספר התקציב ל-2015, מבלי ליצור בורות תקציביים שיתקעו את כל תכניות העבודה לשנת 2016.

      בקואליציה סטנדרטית, יו"ר הקואליציה היה צריך להריח את העשן הזה מקילומטרים, ולא להמתין עד שהאש תידלק ותתפשט. אבל צחי הנגבי עסוק בימים אלה מעל לראש במרוץ לראשות מרכז הליכוד, שייערך בעוד שבוע וחצי, וגם בתקופות שגרה הוא מנהל את הקואליציה הזו בהילוך שני, ממתין בתחושת אס"ק למימוש ההבטחה מנתניהו להתמנות לשר.

      ח"כ צחי הנגבי, הכנסת, 13 ביולי 2015 (יותם רונן)
      באווירת אס"ק עד המינוי לתפקיד שר. הנגבי (צילום: יותם רונן)

      ביום רביעי השבוע כינס מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, את נציגי המפלגות הנוגעים בדבר. לגרונר יש אינטרס שהמשבר ייפתר, כי גם כסף ששייך למשרד ראש הממשלה "חונה" כרגע בוועדת הכספים. לישיבה הוזמן האיש למשימות מיוחדות, השר זאב אלקין, בתירוץ היצירתי שהוא "האיש שמכיר הכי טוב את ההסכמים הקואליציוניים". מתברר שהיה מדובר ברעיון טוב, שכן הזאב, כמו ההוא מ"ספרות זולה", כנראה הצליח לפתור את המשבר והצעת הפשרה התקציבית שהגיש לצדדים נשקלת בסוף השבוע הזה. אם ביום ראשון או שני הכול יתנהל כשורה, תאשר ועדת הכספים העברה של מיליארדי שקלים, והסיפור יהיה היסטוריה. אם לא, צפו למשבר כלכלי של ממש במשרדי הממשלה, לא פחות.

      התשובה המצחיקה של ש"ס

      המהומה בוועדת הכספים לא הייתה הדבר היחיד שחרק השבוע בקואליציית ה-61. לפני כמה שבועות הורה נתניהו לשר התיירות יריב לוין להקים ועדה שתבחן את קידומו של חוק שיאפשר הצבעת ישראלים המתגוררים בחו"ל. חברי ש"ס, שלא צפויים להרוויח מכך אלקטורלית, הבהירו שהם מתנגדים לו בתוקף, אבל למעשה אין להם ממש ברירה - הנושא מעוגן בהסכמים הקואליציוניים.

      השבוע התקיימה ישיבה בעניין. לוין ביקש לבדוק איפה הצדדים מסכימים, וציפה לשמוע שהבעיה תהיה עם סעיף אחד או שניים של החוק, עליו ניתן יהיה להתפשר. במקום זאת, הבהירו בש"ס ללוין כי יסכימו לחוק שיכלול רק את אלו שייעדרו מהארץ בטווח של שלושה ימים מהבחירות - תשובה שעושה צחוק, בלשון המעטה, מהרעיון לאפשר לישראלים שמתגוררים בחו"ל להשתתף בבחירות. לוין השיב להם שמדובר בתשובה שנגועה בחוסר תום לב, ונעל את הישיבה עם הבטחה לכנס את הנהלת הקואליציה, שתקבל עמדה מוסכמת בעניין.

      ח"כ זאב אלקין מחוץ ללשכת ראש הממשלה בכנסת, מאי 2015 (נועם מושקוביץ)
      האיש לעניינים מיוחדים. אלקין (צילום: נועם מושקוביץ)

      ואם כל אלה לא הספיקו, הרי שביום ראשון תצטרך להכריע ועדת השרים לחקיקה בהצעת חוק נפיצה למדי של ח"כ מיקי זוהר מהליכוד, שמבקשת לאסור על פעילות מסחר בשבתות. מנגד, כבר הגישה רחל עזריה מכולנו בראשית השבוע הצעה נגדית ומרוככת, ושתי ההצעות הללו עומדות להתחרות האחת בשנייה ולהרחיב את הסדק בתחומי הדת והמדינה בין כולנו וחלקים מהליכוד והבית היהודי לסיעות החרדיות. וזה עוד לפני שהזכרנו את נושא המרכולים בתל אביב (זוכרים את זה?), שביום ראשון תאשר הממשלה להוציא מידי שר הפנים סילבן שלום את הסמכות להכריע לגביו – עקב הטענה של שלום עצמו לניגוד עניינים כדי שלא יצטרך להכריע בעניין, הטרנד הלוהט של 2015 - ולהעביר אותו להכרעה של מליאת הממשלה.

      בשורה התחתונה, לאף אחת מהמחלוקות הללו אין פוטנציאל של ממש להתלקח למשבר קואליציוני אמתי. אבל ההצטברות של כל כך הרבה אדים רעילים, בקואליציה כל כך צפופה, אינה מבשרת טובות בכל הנוגע ליכולת של הסיעות השונות לעבוד יחד בשיתוף פעולה לטווח הרחוק.

      ההיגיון האלקטורלי של בוז'י

      זה היה השבוע שבו החליט יצחק הרצוג להתנהג כמו יו"ר האופוזיציה. תשעה חודשים אחרי הבחירות שקבעו כי לא ירכיב את הממשלה, נדמה היה השבוע לראשונה כי הוא השלים עם כך שגם לא יצטרף אליה. באותו דו קרב נאומים מרתק עם נתניהו בדיון המיוחד בנושא המלחמה בעוני, קרא יו"ר האופוזיציה לראש הממשלה לגנות את ההסתה נגד נשיא המדינה רובי ריבלין. נתניהו עלה לדוכן, אמר "אני מתנגד לכל שיח אלים כלפי הנשיא וכלפי כל מנהיג בישראל, אך אגן על כל אדם שירצה להביע את דעתו", ומיד תבע ומהרצוג לגנות את "שוברים שתיקה". להרצוג היו כמה דקות לחשוב מה הוא רוצה לומר, כי יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין בדיוק סגר לו את המיקרופון באותה תקרית תמוהה שעליה נרחיב בהמשך.

      יצחק הרצוג קמפיין בחירות 2015 (ראובן קסטרו)
      שבר שמאלה. הרצוג (צילום: ראובן קסטרו)

      באותן דקות, כל חברי המחנה הציוני ומרצ הקיפו את הרצוג וניסו לייעץ לו מה לומר. בסופו של דבר הדיון חודש, בוז'י עלה שוב לנאום ושבר שמאלה, תוך שהוא מעניק בדרכו ההרצוגית והמסויגת גיבוי ל"שוברים שתיקה" - ומציין על הדרך שהוא סולד מהארגון. רבים במפלגתו ובמרצ היו מרוצים. גם בליכוד היו מרוצים מהדברים שלו, כיוון שלדברי בכירים במפלגה הם שמרו על הבידול בין המפלגות. הליכוד מגנה את שוברים שתיקה בכל הכוח, המחנה הציוני לא. "הנאום של הרצוג היה מנוגד לחלוטין להיגיון האלקטורלי שלו", אמר בכיר בליכוד. "לפי ההיגיון, הוא היה אמור להתנהג כמו מפא"יניק קלאסי, לגנות את שוברים שתיקה, לקחת קצת קולות מלפיד, ומקסימום להפסיד קולות למרצ - הרי האינטרס של הרצוג זה שגם מרצ יהיו חזקים, ולא לנגוס להם במאגר הקולות ולהביא לכך שלא יעברו את אחוז החסימה".

      מי שעוד היה מרוצה מאותו נאום במליאת הכנסת הוא לפיד, שהאמירה של הרצוג בוודאי עזרה לו במלאכת השבירה האיטית שלו לעבר המרכז-ימין. אגב, גם לדיון הזה הוא לא טרח להגיע. בלשכתו לא השיבו לפניות בשאלה מדוע נעדר, אבל גם להוציא את הדיון הספציפי הזה, ברור לכל כי האיש שנשא לא מזמן את "נאום הכיסאות הריקים" לא מוצא זמן להגיע למשכן.

      למה שיגיע? הוא בקמפיין. יום אחד מחלק עלוני הסברה בנתב"ג, יום אחר במפגש פעילים, וגם די הרבה בחו"ל. "אני מתכנן לפגוש כל אזרח ישראלי, ואין לנו עוד שלוש שנים, יש שנה אחת עד הבחירות הבאות", הוא נשמע אומר בהקלטה מכנס סגור ששודרה ברשת ב'. לא ברור איך זה עולה בקנה אחד עם מידת הנוכחות והעבודה הדרושה מפרלמנטר רציני שאמור לשבת בוועדות ובמליאה, להציע חוקים והצעות לסדר היום - הדברים שבשמם התמודד רק לפני תשעה חודשים כדי להיבחר לכנסת.

      הקרקס של אדלשטיין

      ביום שני אחר הצהריים כינס אדלשטיין את הכתבים הפרלמנטרים בלשכתו ובישר להם כי הכנסת תצא בקמפיין פרסומי נרחב לשיפור תדמית הכנסת בעלות של 1.8 מיליון שקל. את המהלך השנוי במחלוקת הסביר היו"ר בכך ש"פועלה של הכנסת והשפעתה הממשית בחקיקה ובנושאים אחרים בהם היא מטפלת - עולה אלפי מונים על תדמיתה". אם ברצונו של אדלשטיין לשפר את תדמית הכנסת, הוא יכול להתחיל כצעד ראשון בכך שיגנוז את הקמפיין המיותר ויחסוך 1.8 מיליון שקל. לא רק מפני שמדובר בכספי ציבור, אלא בגלל שקמפיין שכזה לא כל כך אמין כשהוא מושק בשבוע שבו אותו אדלשטיין, שמתיימר להסביר לציבור על כמה הכנסת היא דוגמה ומופת לפעילות למען הציבור, מפסיק בתיאטרליות את ישיבת המליאה בגלל מחיאות כפיים, ואז חוזר לנזוף בחברי הכנסת.

      "על הפיכת המליאה לקרקס לא אבליג. תפסיקו עם זה. מעבירים תקציב, מוחאים כפיים, אומרים משהו יפה, מוחאים כפיים. בואו גם נתלבש יפה ונעשה הצגה. מה עובר עלינו?", אמר אדלשטיין. אם יו"ר הכנסת, האיש שמבקש להוציא כמעט שני מיליון שקל כדי להסביר לציבור שיש לנו כנסת נהדרת, אומר ברגע של גילוי לב שמדובר בקרקס - אחרי שדאג להשעות את ח"כ אורן חזן - אז באמת חבל על הכסף.