ראש הממשלה בנימין נתניהו זנח סופית את תכנית האחדות, ועבר לעבודות ביצורים שיבטיחו את יציבות שלטונו. אתמול (חמישי) בערב הוא נפגש בארבע עיניים עם שר האוצר משה כחלון בלשכת ראש הממשלה בירושלים. יו"ר כולנו הוא איש המפתח בתכנית הגדולה של נתניהו, כיוון שבידיו המפתחות לשניים מהצעדים שמבקש נתניהו לקדם: הראשון הוא העברת תקציב דו-שנתי כבר בקיץ הקרוב, והשני הוא הקמת מפלגה לאומית גדולה, מעין מפלגה רפובליקנית-ישראלית. שני גורמים שונים שעודכנו בפרטי השיחה של ראש הממשלה ושר האוצר מסרו כי שני הנושאים הללו עלו אתמול לדיון בין השניים. כחלון, ככל הידוע, עדיין לא זז מעמדתו ומסרב לשקול איחוד עם הליכוד תחת נתניהו, וזאת למרות סקר לא מחמיא כמו זה שפורסם אתמול ברדיו 103FM ומעניק לו חמישה מנדטים בלבד.
אין לזלזל בניסיונותיו החוזרים ונשנים של נתניהו להקים מפלגת ימין אחת גדולה. הוא משקיע בכך אנרגיות רבות. את ההסבר לכך אפשר לראות בהודעתו מהשבוע שעבר, כי יחזיר לחיים את "חוק המפלגה הגדולה", שייקבע כי ראש המפלגה שזכה למספר המנדטים הגדול ביותר ירכיב באופן אוטומטי את הממשלה. כזכור, נתניהו דיבר על החוק ביום הראשון של מערכת הבחירות לפני כשנה, ומאז נעלמו עקבותיו. חזרתו של החוק לדיונים בזמן שנתניהו מנסה להתאחד עם עוד סיעות היא מעניינת במיוחד, מאחר שהיא יוצרת את הרושם שיש כאן מהלך דו-שלבי: להעביר את חוק המפלגה הגדולה, לצרף עוד מפלגה אחת לפחות לליכוד, להבטיח שהסיעה המאוחדת תהיה הגדולה בכנסת הבאה - וכך גם להבטיח קדנציה חמישית בבית ברחוב בלפור.
לכל הטורים הקודמים בסיעת יחיד
חוק נוסף ומשלים לעניין זה הוא זה שאמור לאפשר הצבעת ישראלים בחו"ל. אלא בעוד שסיכויו של חוק זה להתקבל נמוכים יותר, חוק המפלגה הגדולה מקובל על חלק לא מבוטל מסיעות הבית. למעשה, כשיו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג התבקש להציג לנתניהו שאלה באותו עימות מאולתר בערוץ 2, שבו הבטיח לשמור על "נתניהו מאוחדת", השאלה הייתה: "האם אתה מתחייב לתמוך בחוק המפלגה הגדולה?". הרצוג, מבושם מסקרים שהבטיחו לו יתרון, היה מאוד מעוניין בחוק הזה שלושה ימים לפני הבחירות. מעניין איך הוא וסיעתו יצביעו כעת.
מה שאסור לחזן
דוח מבקר המדינה שפורסם שלשום על התנהלות חברי הכנסת בבחירות המקדימות מוכיח כי החוק הקיים לגבי גיוס כספים בפריימריז אינו רלוונטי יותר, וכי יש צורך בחוק חדש. מן הצד האחד, החוק קובע שורה ארוכה של תנאים מופרכים שעל המועמד לעמוד בהם. מן הצד השני, רבות מהעבירות הנפוצות לא נחשבות פליליות. וכך, חברי כנסת רבים עוברים במודע ובמתכוון עבירות בדרך ההתנהלות שלהם, כשהם לוקחים בחשבון שבסך הכול יושת עליהם קנס. לעתים הם אף מגלמים את הקנס בהוצאות שלהם כאשר הם מתכננים את ההוצאות לקמפיין.
כך יוצא שבאופן מעט מגוחך, שהאדם היחיד שעלול לעמוד לדין על התנהלותו בפריימריז, הוא חבר הכנסת אורן חזן מהליכוד, שהקמפיין שלו היה אחד הזולים ונאמד בכ-25 אלף שקל. נכון, מסירת תצהיר שקר למבקר המדינה היא עבירה פלילית וייתכן מאוד שהקריירה של חזן תגיע לקיצה בעקבות זאת. אבל מה לגבי שרים וחברי כנסת שמסתבכים באופן סדרתי עם המבקר תוך שהם עושים צחוק מהחוק, מפרסמים הודעה ש"יפיקו את הלקחים", וחוזרים לככב שוב בדוח הבא?
"החוק תוקן בשנת 2008 על ידי פרופסור מנחם בן ששון מהאוניברסיטה העברית, שקיבל את מקומו ברשימת קדימה על ידי אריאל שרון", מספר חבר כנסת ותיק שהתמודד בבחירות האחרונות בפריימריז. "בן ששון הוא איש מוכשר מאוד, אבל אין לו מושג מה זה פריימריז ואיך זה מתבצע. החוק מנוסח בצורה לא הגיונית. כשאתה מארגן הסעות לקלפיות ביום הבחירות, אתה נדרש אחר כך לומר את מי בדיוק הסעת, ומאיפה לאיפה. הדברים האלה תלושים מהמציאות. בפועל אתה פשוט קונה קופונים של דלק ונותן לפעילים שעושים הסעות. אבל הדבר הזה נחשב לא תקין", מסביר אותו חבר כנסת. הוא מוסיף עוד שורה של דוגמאות, בהן אחת אבסורדית במיוחד: "אין הגבלה לכמה מפלגות שונות אדם יכול לתרום, אבל אסור לו לתרום ליותר משלושה אנשים במפלגה. למה? ככה. בא אלי תורם ורוצה לתת כסף לקמפיין. אני אמור לברר אתו אם אני הראשון שמקבל ממנו כסף או אולי השני? זה חסר היגיון".
לדברי חבר הכנסת, "מה שקורה זה שאנשים מנסים לתחמן את המערכת ונופלים על שטויות. זה מה שקרה לחזן. להבדיל מעמרי שרון, חזן לא קיבל יותר כספים ממה שמותר. הוא פשוט אמר שההורים שלו שילמו על דברים והוא לא ידע מזה. כשיהודה וינשטיין הואשם בהעסקה בניגוד לחוק של עובדת זרה הוא אמר 'לא ידעתי מזה, אשתי טיפלה בזה', ויצא ללא כלום. כנ"ל עם אהוד ברק. אז למה כשחזן אומר את אותו הדבר האחריות כולה עליו?".
אבל עד שהחוק יתוקן, אם בכלל, נשארנו עם שאלת חזן. בקואליציה מעריכים כי "אין שום סיכוי שהוא יתפטר", ומזכירים כדוגמה את השר לשעבר שלמה בניזרי, שהמשיך לכהן בכנסת גם לאחר שהורשע בבית משפט, והתפטר רק לאחר שבית המשפט קבע כי במעשיו יש קלון. צרפו לזה את עונש ההשעיה לחודש שקיבל השבוע חזן, ותקבלו ח"כ עם מעט מאוד מוטיבציה להיכנס למליאה ולהצביע. בקואליציה של 61 חברי כנסת, זה נשמע כמו מתכון לאסון.
הליכוד כמרקחה
מפלגת הליכוד כולה עוסקת זה חודש אך ורק בדבר אחד: הבחירות ליו"ר מרכז הליכוד. בסוף החודש ייערכו הבחירות, והבחישות בעיצומן. מן הצד האחד ניצב השר חיים כץ, שנתמך על ידי גדעון סער, ישראל כץ, ועוד שרים, חברי כנסת ופעילים רבים וחזקים - וסיכויו לנצח נראים טובים. מן הצד השני נמצא חבר הכנסת דודי אמסלם, מי שהיה המועמד המוביל עד לכניסתו של כץ למרוץ, ונאלץ להתמודד עם עריקה מסיבית של תומכים אך לא אומר נואש וממשיך להתמודד.
התמיכה של ישראל כץ בשר חיים כץ במקום באמסלם נחשבת באזורים מסוימים של מזנון הח"כים לתנודה טקטונית שיש לשים אליה לב. בתחילת הקדנציה נכתב רבות על כך שלישראל כץ יש למעשה סיעה עצמאית בתוך הליכוד שסרה למרותו, שכוללת את אמסלם, ז'קי לוי, דוד ביטן ואברהם נגוסה. אלא שסכסוך בין שר התחבורה ויו"ר ועדת הפנים פירק את החבילה ופיצל את התומכים בין השניים. כנקמה, מיהר אמסלם להגיש הצעת חוק שקובעת כי לא יופרטו מבחני הנהיגה - בניגוד מוחלט לרפורמה שמתכנן שר התחבורה ומקורבו עד לאחרונה.
בין אמסלם וחיים כץ נמצא מועמד נוסף, צחי הנגבי. היה מצופה מיו"ר הקואליציה שיצליח לגייס לפחות חבר סיעה בכיר אחד שיתמוך בו, אבל כזה טרם נמצא. בכיר בליכוד מסביר כי זה לא קורה כיוון שגם הצעירים וגם הוותיקים רואים בו איום. הנגבי שימש לפני עשור יו"ר מרכז הליכוד ועזב את התפקיד בטריקת דלת, אז ערק לקדימה. כעת, מבחן הכוח המשמעותי שלו הוא להצליח להיבחר לאותו התפקיד, מהלך שעבור רבים בתנועה הוא בבחינת "צלם בהיכל". לדברי אותו בכיר, חזרה של הנגבי לראשות מרכז הליכוד תאותת למעשה כי השטח הליכודי מחל לו על תקופת הגלות בקדימה, ובחר להציב אותו בקדמת הבמה, בשורה אחת עם שרים כמו גלעד ארדן, סילבן שלום וישראל כץ. ואת זה לרבים בליכוד יש אינטרס למנוע.
הקסם של הח"כית הצעירה
חברת הכנסת שרן השכל (הליכוד) פרסמה ביום רביעי השבוע, שעה לפני ההצבעה בכנסת על חוק האוטיסטים, הודעה ארוכה ומנומקת, באורך של 382 מילה, ובה הסבירה מדוע תתנגד לחוק. את ההודעה חתמה במלים: "לאחר שלמדתי את הצעת החוק ואת השלכותיה, ולאחר שקיבלתי הסברים משר הרווחה, מנציגים של ועד ההורים, ומעשרות פונים (תומכים ומתנגדים) שיצרו איתי קשר, החלטתי להתנגד להצעת החוק".
כעבור שעה, הוקוס פוקוס, היא הצביעה בעד. בתגובה לצעד התמוה, מסרה השכל: "יש עתיד הודיעו שיצמידו את ההצעה להצעת חוק ממשלתית והסכימו כי יעשו שינויים מהותיים בחוק ולכן תמכתי בהעברתו. כל עוד הנוסח החדש והשינויים לא יפגעו בהצעת החוק הממשלתי ויעלו בקנה אחד עם טובתם של כלל בעלי המוגבלויות אתמוך".