ח"כ אורן חזן (הליכוד) הגיש תצהיר שקרי למבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא - עבירה פלילית שהעונש בגינה הוא שלוש שנות מאסר. כך עולה מדוח המבקר העוסק במימון הבחירות המקדימות ומתפרסם היום (רביעי). מהדוח עולה כי חזן הגיש תצהיר לפיו לא היו לו הכנסות והוצאות במסגרת מערכת הבחירות המקדימות (פריימריז), למעט תשלום דמי רישום למפלגה בסך 7,000 שקלים ששולמו מהונו האישי. למרות זאת, נמצא כי לחזן היו הוצאות הכרוכות בניהול מערכת הבחירות עליהן לא דיווח למבקר המדינה. משרד מבקר המדינה מעריך את היקפן בכ-25 אלף שקלים. בהיעדר דיווח לא ניתן היה לערוך ביקורת על חשבונותיו ולבחון את סך הכנסות וההוצאות, כמו גם את מקורן וחוקיותן של התרומות שקיבל. חזן טען כי לא היה מודע לחובה לדווח על הוצאות שהוציאו עבורו אחרים, אך טענתו לא התקבלה. המבקר הדגיש כי לפי החוק, "המוסר ביודעין תצהיר שקר לפני מי שהוסמך לקבל את התצהיר, דינו מאסר שלוש שנים. הגשת תצהיר שאינו אמת, כדרך שעשה המועמד, היא אפוא גם עבירה פלילית על כל המשתמע מכך". חזן אף נקנס ב- 5,000 שקלים.
ח"כ חזן אמר בתגובה לדוח: "כח"כ צעיר וחדש, שזו לו מערכת הבחירות הראשונה, ושאליה הצטרפתי ברגע האחרון, בכוונתי ללמוד את הדו"ח ולתקן את הדרוש". מוקדם יותר הוחלט להשעות את חזן לחודש מהכנסת בשל תלונות שהצטברו נגדו, בין היתר בגין לעג שהשמיע לעבר חברת הכנסת קארין אלהרר.
ביקורת חמורה נמתחה גם על השר נפתלי בנט (הבית היהודי), בשל סעיף בחוק הקובע כי מועמד רשאי להשתמש בתרומות שקיבל אך ורק למימון התמודדותו בבחירות המקדימות. השר בנט דיווח למבקר כי הוצאותיו במערכת הבחירות המקדימות הסתכמו בכ-1.2 מיליון שקלים, שמרביתן נועדו למימון פרסומים, ביצוע סקרים וניהול מסע הבחירות. אולם, קהל היעד שאליו פנו על פי רוב הפרסומים שלו כלל לא היה קהל המתפקדים למפלגה, אלא ציבור רחב וכללי, כפי שאירע למשל בפרסומת שבה הופיע בנט כ"היפסטר" תל אביבי. עוד נמצא, כי בכספים אלה נעשה שימוש גם לטובת מועמדים אחרים שהשתתפו בבחירות המקדימות לתפקיד חברי הכנסת מטעם המפלגה. לדברי המבקר, ייתכן שיש בכך עבירה על חוק מימון מפלגות - אולם בכוונתו להכריע בסוגיה בדו"חות הבאים.
בנט הסביר כי כל האמצעים שהושקעו במסע הפרסום "נועדו לקדם את דמותו ותדמיתו של המועמד, כדי למנוע כניסת מתמודדים נוספים לבחירות המקדימות לתפקיד יו"ר, כדי שאחוז המצביעים בעד המועמד בבחירות המקדימות יהיה גבוה מאוד וכדי למנוע מהצבעה למתמודד האחר בבחירות המקדימות - כהצבעה של מחאה נגד המועמד. גם אם נקבל את טענות המועמד כי מדובר בהוצאות שנדרשו עבור ניהול מערכת הבחירות שלו לתפקיד יו"ר המפלגה, הרי אין חולק על כך כי מסע הפרסום של המועמד בבחירות המקדימות שימש גם את המפלגה כחלק מהתעמולה שלה בבחירות לכנסת", כותב המבקר. "שימוש המועמד בכספי התרומות שקיבל במסגרת התמודדותו בבחירות המקדימות לשם קידום תעמולת הבחירות של המפלגה כמתואר פוגע בשוויון בין המפלגות המתמודדות לכנסת, הכפופות להוראות החוק בדבר מקורות המימון העומדות לרשותן, ועלול אף להיות עבירה על הוראות חוק מימון מפלגות. נוכח האמור, תכלול הביקורת על חשבונות המפלגה לתקופת הבחירות לכנסת ה-20 גם בחינה של נושא זה, הן בהקשר של עמידת המפלגה במגבלות הקבועות בחוק בדבר חוקיות מקורות הכנסותיה והן בהקשר של עמידתה בתקרת ההוצאות שהיו מותרות לה".
עוד הלין המבקר על ההוצאה עבור ייעוץ תקשורתי מטעם מנהל הקמפיין שלו, משה קלוגהאפט. לפי המבקר, שולמו לו 94,000 שקלים בגין שירותי ניהול של מסע הפרסום בתקופת הבחירות המקדימות, בלי שנחתם הסכם מפורט לגבי טיב השירותים והיקפם, ומבלי שבנט צירף אסמכתאות על פירוט ההוצאות. בתגובה לבקשת משרד מבקר המדינה לקבל נתונים אלה, טענו נציגי בנט כי "מדובר למעשה בניהול אשר לא מביא ליצירת תוצרים מוחשיים הניתנים להצגה", וכי "מרבית העבודה שהתבצעה לא קיבלה ביטוי בכתובים". "איני מקבל טענה זו", קבע המבקר. "כאשר נעשה הסכם לקבלת שירות, על המועמד להציג אסמכתאות המעידות על טיב השירות שקיבל ועל היקפו, כדי שיתאפשר למשרד מבקר המדינה ולמועמד עצמו לבצע ביקורת בעניין טיב השירותים והיקפם. בהיעדרן, לא ניתן לקבוע שמדובר בהוצאות בחירות, המטרה שלשמה ניתנו התרומות".
בנט אף נקנס ב-30 אלף שקלים כי הוצאותיו חרגו מתקרת ההוצאות שקבע החוק וההכנסות חרגו מהאיסורים והמגבלות הקבועים חוק. מלשכת שר החינוך נמסר בתגובה: "השר ילמד את הדוח בכובד ראש ויתקן את כל אשר טעון תיקון כדי שהדברים לא יישנו".
גם השר חיים כץ (הליכוד) נקנס בעשרת אלפים שקלים בשל "שימוש במשאבי התעשייה האווירית לצורך הבחירות המקדימות". לפי דוח רשות החברות הממשלתיות, נצפו עובדים מגיעים לקלפיות בכלי רכב המוצמדים לעובדי החברה. שתיים מתוך עשר הקלפיות האזוריות שבהן רשאי להצביע כל חבר מפלגה ללא קשר למקום מגוריו הוצבו סמוך למשרדי תע"א ולמפעליה. בכמה מהקלפיות, ובייחוד בקלפיות האזוריות האמורות, נצפו מצביעים רבים שהם עובדי תע"א. מתצפיות ומשיחות שקיימו עובדי משרד מבקר המדינה עם כמה ממצביעים אלה עלה כי הגעתם לקלפיות ממקום עבודתם הייתה מתוזמנת, וכי הסעתם והחזרתם לתע"א הוסדרו מראש.
גם שרת התרבות מירי רגב (הליכוד) נזכרת בדוח בשל "תרומות בשווה כסף" - קבלת מוצרים ושירותים לצורך מערכת הבחירות, כך שלא ניתן לקיים פיקוח על ערכה של התרומה ועל זהות התורם ולא ניתן לקבוע את חוקיותה. השרה רגב דיווחה על תרומות בשווה כסף בסכומים ניכרים, המהווים כ-20% מסך הכנסותיה, בגין מוצרים ושירותים אותם קיבלה ואשר מומנו ישירות על ידי תורמים מכספם. אמנם במסגרת הדוח הכספי של המועמדת ניתן גילוי לעצם קיומן של תרומות בשווה כסף ונרשמו הוצאות נגד תרומות אלה, אך מהאסמכתאות שצורפו לא ניתן לבחון אם התרומות עמדו בגבולות שנקבעו בחוק, לרבות מבחינת מקורן ושוויין. בהמשך להערות הביקורת, היא הציגה תיעוד נוסף ממנו ניתן היה בחלק מהמקרים ללמוד על שווי התרומות ועל זהות התורמים ולאמת את חוקיותן. המבקר החליט הפעם להסתפק באזהרה בלבד בלי סנקציה כספית.
בין המועמדים הנוספים שנקנסו ובוקרו נכלל גם אבי וורצמן, שצפוי להיכנס לכנסת מטעם הבית היהודי לאחר התפטרות ח"כ ינון מגל. וורצמן נקנס ב-12 אלף שקלים בשל חריגה של יותר מ-200 אלף שקלים. ח"כ ניסן סלומיאנסקי מהבית היהודי נקנס ב-1,800 שקלים, שמעון ריקלין (הבית היהודי) נקנס ב-1,500 שקלים, השרה גילה גמליאל (הליכוד) ספגה קנס בגובה 2,250 שקלים, ז'קי לוי (הליכוד) נקנס ב-1,000 שקלים, אראל מרגלית (עבודה) נקנס ב-7,500 שקלים, איילת נחמיאס-ורבין (העבודה) ב-2,000 שקלים ומשה פייגלין, שהתמודד בבחירות המקדימות לליכוד נקנס ב 10,000 שקלים לאחר שקיבל תרומות בסכום העולה על המותר.