פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דוח העוני האלטרנטיבי: כמיליון ילדים בישראל עניים

      קשישים המוותרים על תרופות, משפחות הממעטות בקניית מזון וניסיונות התאבדות עקב מצב הכלכלי - הדוח השנתי של "לתת" מצייר תמונה קשה מזו שבדוח של המוסד לביטוח הלאומי, ולפיו בארץ חיים כ-2.6 מיליון עניים, בהם 998 אלף ילדים

      דוח העוני האלטרנטיבי: כמיליון ילדים בישראל עניים
      עריכה: ניר חן

      כשבוע לאחר פרסום נתוני העוני של המוסד לביטוח לאומי, יציג הבוקר (שלישי) ארגון "לתת" את מדד העוני האלטרנטיבי לשנת 2015, המעיד על תמונת מצב חמורה בהרבה. כ-2.6 מיליון בני אדם בישראל חיים בעוני, בהם קרוב למיליון ילדים – נתח המהווה כשליש מהאוכלוסייה בארץ. הדוח, המציג מדדי עוני ונתונים שונים על מצב העניים בישראל, יוצג בכנס השנתי של הארגון במכללה האקדמית תל אביב יפו.

      בשבוע שעבר פורסם דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי, המבוסס על סקרי הוצאות משקי בית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), ולפיו 1.7 מיליון איש בישראל חיים מתחת לקו העוני. מדד העוני של "לתת", לפיו 1,626,000 מבוגרים ו-998 אלף ילדים מוגדרים עניים, שונה ממדד הביטוח הלאומי בכך שהוא בוחן את מידת המחסור של האדם בחמישה תחומים. התחומים הנבדקים משקפים צרכים חיוניים לקיום בכבוד, והם דיור, השכלה, בריאות, ביטחון תזונתי והיכולת לעמוד ביוקר המחיה. המדד מחלק את תושבי הארץ לשלוש קטגוריות – היעדר עוני, עוני או עוני חמור, והוא נבנה על בסיס מדגם של 300 משתתפים מהאוכלוסייה הכללית ו-700 משתתפים נוספים הנתמכים בידי ארגוני סיוע שונים.

      עוד ידיעות רווחה וחברה:
      דיכאון וחשש מתיוג: שליש מהמתאבדים בארץ – עולים חדשים
      עובדת זרה לא חוקית במצב קשה בכלא: "אין לי לאן ללכת"
      לא רק נזק חברתי: העוני עולה למשק 48 מילארד שקלים בשנה

      דרום תל אביב. מרץ 2015 (ראובן קסטרו)
      12% מנתמכי הסיוע נאלצו לחפש מזון בפחים או לקבץ נדבות (צילום ארכיון: ראובן קסטרו)

      מנתונים הנוגעים למצבה של האוכלוסייה הנתמכת על ידי ארגוני סיוע, עולה תמונת מצב קשה לפיה 62% מההורים נאלצו לוותר על תרופות או טיפול רפואי עבור ילדיהם באופן קבוע (12%) או לעיתים (50%). כמו כן, 37% מהילדים הנתמכים דלגו על ארוחות או צמצמו אותן בשל המצוקה הכלכלית. ל-24% מהילדים הנתמכים קרה שהלכו לבית הספר ללא כריך או דבר מאכל אחר, ו-4% אף העידו כי מצב זה מתרחש באופן קבוע. עוד עולה כי 14% מהילדים הנתמכים התנסו בקיבוץ נדבות, באיסוף אוכל מפחי אשפה ובגניבת אוכל. זאת ועוד, 9.5% מההורים כי אחד או יותר מילדיהם נאלצות לעבור לפנימייה בשל קשיים כלכליים.

      מבחינת תעסוקה, עולה כי אלו המוגדרים עניים אינם בהכרח רק אלו המצויים מחוץ למעגל העבודה. 47% מנתמכי הסיוע עובדים אך עדיין חיים בעוני, מתוכם 46% עובדים במשרות חלקיות. בתוך כך, הכנסתם של 71% מנתמכי הסיוע אינה עולה על 4,000 שקלים בחודש. עוד עולה כי 64% מהנתמכים העובדים אינם מקבלים זכויות בסיסיות במקום עבודתם, זאת לעומת 32% בקרב האוכלוסייה הכללית.

      89% מהנתמכים מוותרים על רכישת תרופות או שירותים רפואיים

      מצוקה קשה עולה גם בתחום הבריאות, כשעל פי נתוני הדוח 89% מנתמכי הסיוע ויתרו השנה על קניית תרופות וכן על טיפולי שיניים באופן קבוע (40%) או לעיתים (49%) בשל המצוקה הכלכלית, זאת לעומת 21% ו-37% שוויתרו על שירותים דומים בקרב האוכלוסייה הכללית. בהתאם לכך, סובלים נתמכי הסיוע מבעיות בריאות רבות יותר – 62% מתוכם סובלים מעיות בריאות רבות, זאת לעומת 45% בלבד באוכלוסייה הכללית. 65% מנתמכי הסיוע הם בעלי ביטוח בריאות בסיסי של קופות החולים בלבד, לעומת 17% בשאר האוכלוסייה.

      בסקירת ממד הביטחון התזונתי עולה כי 90% מהנתמכים סבלו בשנה האחרונה ממחסור במזון או מהיצע מוגבל מבחינה תזונתית ו-55% סבלו מהבעיה לעיתים קרובות או רוב הזמן. בקרב הציבור הרחב, עומד נתון זה על 11.6% בלבד. עוד עולה כי 59% מנתמכי הסיוע נאלצו לצמצם ארוחות בשנה האחרונה בשל מצב כלכלי, ו-39% מעידים שמדובר במנהג חודשי. 12% מהנתמכים נאלצו לחפש מזון בפחים, לקבץ נדבות או לאכול שאריות מזון שנזרקו.

      עוני קשה בתחנה המרכזית הישנה, יוני 2015 (ראובן קסטרו)
      96% מהקשישים מעידים כי קצבת הזקנה לא מספיקה (צילום ארכיון: ראובן קסטרו)

      גם בקרב קשישים ניכרת מצוקה קשה, כך ש-96% מהם העידו כי קצבת הזקנה לא מאפשרת להם לספק את צרכיהם הבסיסיים לחיים בכבוד. כמו כן, 90% מהקשישים לא מסוגלים לעמוד בתשלומים עבור סיעוד או עזרה בבית, ו-52% לא יכולים לשלם עבור תרופות ושירותים רפואיים. בתחילת השבוע אישרה הממשלה את העלאת קצבת השלמת הכנסה לאוכלוסייה זו, בתקווה שצעד זה ישפר את מצבם של 250 אלף קשישים החיים בישראל.

      כמעט מחצית מהציבור הכללי חוששים מהרעת מצבם הכלכלי

      דוח העוני האלטרנטיבי לא פסח גם על תחום הדיור, ובו נמצא כי 58% מנתמכי הסיוע עברו בשנה האחרונה תהליך של הוצאה לפועל, תביעות משפטיות או פינוי מדירה. כמו כן, 54% נותקו בשנה האחרונה ממים או מחשמל מאחר שלא הצליחו לשלם עבורם. 41% מהם העידו כי אינם עומדים בתשלום החשבונות, ול-9% אחוזים מהם אין כלל קורת גג. רבים גם העידו כי אין ברשותם מזגן תקין או תנור לחימום הבית, או שאינם עושים באלו שימוש בשל המצוקה הכלכלית.

      חלוקת חבילות מזון לנזקקים בחיפה מרץ 2015 (יח"צ , דוד לוי)
      59% הידרדרו לעוני בבגרותם. חלוקת מזון לנזקקים בחיפה (צילום ארכיון: דוד לוי)

      הדוח בחן גם תחושותיהם של הנבדקים, ומנתוניו עולה כי 48% מהציבור הכללי חוששים שהם ומשפחתם ידרדרו למצב של מצוקה כלכלית בשנה הקרובה – עלייה של 40% ביחס לשנה קודמת. עוד עולה כי 59% מנתמכי הסיוע לא חיו בעוני בילדותם וכי מצבם הורע בבגרותם. ניכר כי המצב הכלכלי גם משפיע על המצב הנפשי, כך ש-18% מנתמכי הסיוע דיווחו כי תכננו לשים קץ לחייהם או לפגוע בעצמם בגלל מצבם הכלכלי.

      "המשך המדיניות הנוכחית היא 'תכנית היפרדות' מהעניים ומעצמנו"

      נראה כי הנתונים והמצב בשטח לא משאירים את הציבור אדיש, ומהדוח עולה כי -62.5% ממנו תופסים את בעיית העוני והפערים החברתיים כבעיה הדחופה ביותר לטיפול בארץ. במקום השני ניצב הביטחון (49%) ובמקום השלישי – הקיטוב, האלימות והגזענות בחברה הישראלית (30.5%). 70% מהציבור רואים בממשלה את הגורם האחראי לצמצום העוני, אולם 67% סבורים שהטיפול בבעיית העוני נמצא במקום נמוך או כלל אינו נמצא בסדר העדיפויות הלאומי. יתרה מכך, 83% מהציבור סבורים שמדיניות הממשלה הנוכחית לא תביא לצמצום שיעורי העוני וכמחצית המשיבים כלל אינם מאמינים שבעיה זו תטופל.

      "אי אפשר להשלים עם מציאות שבה יותר מ-30% עניים וכמעט מיליון ילדים ועדיין אין תכנית רב שנתית לטיפול בנושא", אמרו יו"ר ארגון "לתת", ז'יל דרמון, ומנכ"ל הארגון, ערן וינטרוב. "אנו יכולים לוותר על העתיד של הילדים שלנו ועל התקווה שיהיה פה משהו טוב יותר. המשך המדיניות הנוכחית כמוה כהחלטה על 'תכנית ההיפרדות' מהעניים ומעצמנו. אבל יש גם תרחיש אחר, אופטימי. עם יותר שוויון ומכנה משותף רחב של ערבות הדדית. חייבים לטפל בעוני כי זה הדבר הראוי לעשות מבחינה ערכית ומוסרית, זה כלכלי יותר למשק ויותר מכך - זה אפשרי. הפתרונות ידועים, המסקנות וההמלצות קיימות, כל הטיעונים נשמעו. עכשיו צריך רק לעשות".