אישה פצועה, המצויה בהזנחה קשה, מוחזקת בבית כלא למשמורת זה שבוע בשל העובדה שאין לה לאן ללכת. מצבה של האישה יציב, אך המשך שהותה בכלא, עד לגירושה מישראל, עלול להחמיר את מצבה.
א', ילידת רוסיה בת 62, נכנסה לישראל בשנת 1998 כתיירת ומאז שוהה בישראל באופן בלתי חוקי. במהלך השנים הכירה גבר ישראלי, עמו התגוררה בין השנים 2007-2001. לאחר שהגבר מת, זרקו קרובי משפחתו את א' מהדירה, ומאז עברה בין דירות שכורות והתפרנסה מעבודות ניקיון.
לפני כחצי שנה נפצעה א' והיא סובלת משבר באגן. היא עברה בין בתי חולים, ובהם וולפסון וסורוקה, כי לא היה לה היכן לשהות. מאחר שאין בידה ביטוח רפואי, היא הייתה מציגה את עצמה בזהויות שונות של ישראליות שהכירה. בשבוע שעבר, במהלך האשפוז האחרון בבית החולים ברזילי שבאשקלון, עוררה א' את חשדה של עובדת סוציאלית בבית החולים, שזימנה משטרה על מנת לברר את הנושא. במשטרה הבינו שמדובר בשוהה בלתי חוקית והעבירו אותה לידי רשות האוכלוסין וההגירה.
לקריאה נוספת:
דרישה לסגירת תיכון ברהט: חלונות שבורים, לשלשת יונים ופסולת בניין
רבנים מרכזיים על לימודי נשים: "שורפים יותר מכבשני אושוויץ"
שני מאסרי עולם לקרינה בריל שרצחה בדקירות סכין את שני ילדיה
בביקורת משמורת שנערכה לא' בכלא גבעון אמרה כי היא מרוסיה, אך אינה מעוניינת לחזור לשם, שכן אין לה שם איש או היכן להתגורר. לטענת נציגי רשות האוכלוסין וההגירה, א' סירבה לשתף פעולה עם הרשויות ואין בידה כל מסמך מזהה, מה שמקשה על איתור זהותה האמתית. נציגי הרשות ביקשו להשאירה במשמורת עד להרחקתה מישראל, פעולה שעלולה להימשך זמן ממושך כשאין בידי הרשות מסמכים המעידים על זהותה.
על פי פרוטוקול הדיון, א' הגיעה לביקורת משמורת בבית הדין במצב קשה מאוד, לרבות שבר באגן ופצעים מוגלתיים המכסים את רגליה וגורמים לה כאבים חזקים. היא התקשתה להיכנס לבדה לאולם בית הדין ונזקקה לעזרת סוהרי שב"ס. דיין בית הדין, מרט דורפמן, התייחס אף הוא למצבה של א': "בפתח הדברים מוצא אני לנכון לציין, כי מדובר במקרה הקשה ביותר מבחינה הומניטרית שבו נתקלתי במהלך שש שנות עבודתי בתפקידי כדיין בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין".
הדיין: "החזקתה במשמורת עלולה להסב לה נזק בריאותי"
דורפמן התחבט בשאלה אם להותיר את א' במשמורת, או לשחררה בזמן שרשות האוכלוסין וההגירה פועלים לאיתור זהותה והנפקת מסמכי נסיעה עבורה. לבסוף קבע: "אין להתעלם מטעמים הומניטריים המתעוררים בנסיבות המקרה. יתרה מזאת, גם אם אניח לצורך הדיון, כי צודקת רשות ההגירה שמצבה הרפואי של המוחזקת לא מגיע לכדי מצב חירום רפואי המצדיק מתן מעמד בישראל, הרי שלאחר עיון במסמכים רפואיים של המוחזקת שהוגשו לעיוני, וכן התרשמותי הישירה מהמוחזקת במהלך הדיון, הגעתי למסקנה כי המשך השארתה במשמורת עלול לגרום נזק לבריאותה והכוונה קודם כל לפצעים ברגליה".
ואולם לא' אין לאן ללכת. בחצי שנה האחרונה היא עברה כאמור בין בתי חולים על מנת לזכות בקורת גג. לכן, קבע דורפמן, יש לקחת זאת בחשבון ולשחררה לעת עתה. "השתכנעתי", נכתב בפרוטוקול הדיון, "כי בעניינה של המוחזקת קיימים טעמים הומניטריים מיוחדים המצדיקים את שחרורה וסבורני כי המשך השארתה של המוחזקת במשמורת אף עלול לגרום נזק לבריאותה ולהחמיר את הפגיעה בשתי רגליה". עם זאת, כתב, "ער אני לעובדה כי המוחזקת היא חסרת בית ושחרורה לרחוב משמעותו המשך הזנחה של המוחזקת ואי מתן טיפול רפואי. בית הדין לא ייתן יד לכך. לכן השחרור יתבצע אך ורק במידה והמוחזקת או אחרים יאתרו עבורה מגורים בדירה, במקלט או במוסד מתאים כלשהו".
לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.com