בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום (רביעי) שני מאסרי עולם במצטבר על קרינה בריל, האם שרצחה את שני ילדיה בספטמבר 2013. בריל הורשעה בחודש אפריל השנה בדקירתם למוות של מירה בת החמש ואיגור בן השבע, ולאחר מכן ניסתה לשים קץ לחייה. בחקירתה סיפרה כי עשתה זאת כי "לא הייתה אם טובה".
שופט בית המשפט המחוזי צבי סגל כתב בהחלטתו כשהרשיע את בריל: "כל מילותנו שקעו לקרקעית הדמעה. עסיקנן בכתב אישום מזעזע בתוכנו. מילותיו צורבות". על אף טענותיה של בריל שלא הייתה שפויה בעת הרצח, השופטים קבעו כי היא אחראית למעשיה. "סקרנו את כל הראיות שהוצבו לפנינו וחוות דעת של מספר פסיכיאטרים. לנו, כשופטים, לא הייתה היכולת לקבל ממנה תשובות לשאלות מטרידות רבות. המעשים שביצעה הנאשמת, שאין חולק על עצם ביצועם, הם מחרידים וקשים מנשוא. כאינסטיקנט ראשוני נראה כי לא קיימת אפשרות שאם תרצח את ילדיה באכזריות כה רבה מבלי שקיימת ברקע מחלת נפש.
"עם זאת, שוכנענו מעבר לספק סביר כי על אף מצבה הנפשי הנאשמת הייתה מסוגלת להבין את מעשיה אך בחרה ביודעין לבצעם, אולי מתוך דיכאון, אך לא ניתן לערער את טבעו השטני (של המעשה - י"א) ולכן יש להרשיעה בשתי עבירות רצח של שני ילדיה הקטנים. העיניים דומעות והלב מאיים להישבר", הוסיף השופט.
טרם הקראת גזר הדין פתחה בריל את לבה ואמרה כי דבר בחייה לא הכין אותה למאסר בכלא. "אני מרגישה שאף אחד לא מבין אותי. מה שקרה בחיים שלי זו טרגדיה נוראית ועצומה, ומיד אחרי זה נכנסתי לכלא. בשנה הראשונה שלי בבית הכלא לא כל כך הבנתי מה קורה סביבי. לאט לאט התחלתי להתאושש ועכשיו אני רואה את המערכת מפנים. ניגנתי בתזמורת הסימפונית ולמדתי באוניברסיטה הכי טובה ברוסיה, וכך יצא שאני מצאתי את עצמי בעולם עם אנשים שרק קראתי עליהם. מה אני יכולה להגיד אחרי השנתיים שעברתי? מה שקורה בכלא נוגד כל חוק הגיון או חוק פסיכולוגי. זה פשוט גיהנום אנושי על פני האדמה".
בריל לא הביעה חרטה על מעשיה. "למקרה הזה לא היו שום סיבות, זה היה פחד פנימי, אי רציונלי", ניסתה לנמק את מעשיה.
אמה של בריל הגיע לתמוך בה. "מאוד מאוד קשה לי ולנו, אבל מה שאני מבקשת זה חסד. אני מבקשת חסד. אנחנו בישראל, חייבים להבין את זה, אני לא מאמינה שיכולים לעשות את זה. יש פה בן אדם חולה, אני יודעת מה שהבת שלי עשתה. אני מאמינה שיש לה עתיד, יש לה עוד ילד, הוא חי, אני מאמינה שהיא יכולה לקבל את הילד. במצב בכלא יותר יותר נמוך, אני מבקשת חסד בשביל הבת שלי. אני מבקשת עונשים בחופף, ולא מצטבר. היא הענישה את עצמה יותר מאחרים, הענישה את עצמה יותר מכל מי שיכול להעניש אותה. היא אהבה אותם מאוד, היא חולה, חייבת טיפול, ולא עונש", אמרה האם מרינה טרם הקראת גזר הדין.
אחותה של קרינה, נדיה, שמגדלת את ילדי הרוצחת, ביקשה אף היא רחמים מחבר השופטים. "אני פונה אליכם בבקשה להקל את העונש, אני לא מבינה הרבה במושגים משפטיים - אני רואה קודם כל בן אדם. היא אישה שעשתה דבר אכזרי, אבל היא סבלה מהמעשה יותר מכולם", אמרה. "היא סובלת עד היום, יש לה צ'אנס להבין לחזור לחיים נורמליים, אני מתחננת לא לקחת את התקווה, יש לה בן זוג וילדה, תנו לה צ'אנס, תנו לה תקווה. אנחנו תומכים בה ורוצים שהיא תחזור לחיים".
עורך הדין שגיא אופיר מפרקליטות מחוז ירושלים הגיב להרשעה: "חשוב לזכור את הקורבנות האמתיים - הילדים שקולם הדומם ליווה אותנו בדרך למיצוי הדין. בית המשפט, שהרשיע את הנאשמת ברצח הילדים, קיבל את עמדת המדינה ולא מצא בנסיבותיה האישיות של הנאשמת ובמצבה הנפשי הצדקה להפחתה בעונש, והעדיף לשוב ולאשר את קדושת החיים בכלל ושל קטינים חסרי ישע בפרט כערך עליון".
(עדכון ראשון: 11:40)