דיכאון וחשש מתיוג: שליש מהמתאבדים בארץ – עולים חדשים

מסמך שהוצג היום בוועדת הקליטה של הכנסת חשף כי בין השנים 2013-2000, עולים חדשים היוו 34.5% מכלל מקרי ההתאבדות בארץ. בין הסיבות לנתון המדאיג: מחסור במטפלים דוברי שפות בתחום בריאות הנפש וחששם של העולים לפנות לטיפול

חוששים מהגדרתם כבעלי בעיות פסיכיאטריות, ולכן מתקשים לפנות לטיפול. עולים באולפן (צילום ארכיון: נועם מושקוביץ)

שליש מהמתאבדים בישראל בין השנים 2013-2000 הם עולים חדשים – כך עולה ממסמך של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שהוצג היום (רביעי) בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת. חברי הוועדה דנו בתמונה העגומה של שירותי בריאות הנפש לעולים החדשים, החוששים מאוד מתיוג חברתי כבעלי בעיות פסיכיאטריות, אך סובלים מהמחסור המתמשך בעובדים סוציאליים דוברי שפות.

מנתוני המסמך עולה כי בתקופה המדוברת נרשמו בישראל 4,806 התאבדויות, שמתוכן 1,658 מקרים היו של עולים חדשים מגיל 15 ומעלה – נתון המהווה 34.5% מכלל ההתאבדויות בתקופה המדוברת. כמו כן, 77.9% מהתאבדויות העולים בישראל בפרק זמן זה היו של עולים מברית המועצות לשעבר, שעלו לארץ החל משנת 1990. 16.6% נוספים מהתאבדויות העולים היו של יוצאי אתיופיה שעלו לישראל משנת 1980. במהלך שנת 2013, נרשמו 117 התאבדויות של עולים – שהיוו 32% מההתאבדויות בשנה זו. 100 מהמקרים היו של יוצאי ברית המועצות לשעבר, ואילו 15 נוספים של עולים מאתיופיה.

מהמסמך עולה גם נתון מעודד, לפיו חלה ירידה בחלקם של העולים החדשים מבין המאושפזים הפסיכיאטריים. שיעור זה עמד בשנת 2010 על 8.81% מכלל המאושפזים, ואילו בשנת 2014 הוא עמד על 5.12% בלבד. שיעור העולות עמד בשנת 2010 על 9.85% ובשנת 2014 על 5.68% מסך כל המאושפזות.

לקריאה נוספת:
500 איש מתאבדים בישראל מדי שנה – אך השרים מתעלמים
איך מזהים סימני מצוקה אצל בני נוער ומונעים התאבדויות?
נערה ממרכז הארץ לא הגיעה לטיול השנתי - ונמצאה תלויה בביתה

עוד בוואלה! NEWS

הישראלים שאוכלים מדי יום במסעדת השף שנמצאת אצלם בבית

בשיתוף בית בלב
לכתבה המלאה
מסגרות בריאות הנפש לא מטפלות במשברי החיים שהובילו למצוקה. בית החולים "גהה" (צילום ארכיון: יותם רונן)

למרות העובדה שחלקם בקרב מאושפזי בתי החולים הפסיכיאטריים ירד, במהלך הדיון ציין צח בן יהודה, חוקר במרכז המידע והמחקר, כי מסגרות בריאות הנפש בארץ אינן מטפלות במשברי חיים שגרמו להתעוררותה של מצוקה נפשית. עוד הסביר כי במסגרת הרפורמה בשירותי בריאות הנפש, שיצאה לדרך ב-1 ביולי השנה, הועברה האחריות הביטוחית בתחום זה מידי משרד הבריאות לידי קופות החולים, וזאת ללא שינוי בזכאויות או בתנאים שהיו קיימים לפני הרפורמה. בהתאם לכך, כל תושב בישראל זכאי לקבל שירותים בתחום בריאות הנפש אם הוא חש במצוקה, אם הוא מתמודד עם הפרעה נפשית או אם יש חשש להתפתחותה של הפרעה מסוג זה.

יוצאי אתיופיה לא מוצאים מענה במערכות בריאות הנפש

לדברי אשר רחמים, נציג המרכז הישראלי לטראומה, בני הקהילה האתיופית לא מוצאים מענה לבעיותיהם במסגרת השירותים הקיימים. "השירותים הקיימים כיום אינם נגישים לנו. אסור לנו להתעלם מכך שבכל בית יש אדם אחד לפחות שנמצא במצב נפשי לא פשוט. המשפחות לא יודעות כיצד להתמודד עם זה, ומי שלא רואה את הקשר בין מצב נפשי לבין מצב העוני, מפספס עניין משמעותי", הסביר. גם יחיאל אסולין, נציג תנועת "בנפשנו", ציין כי "לאחר הגירה, השבר שאדם חווה יכול להקשות במציאת זוגיות ועבודה, על אף שלא מדובר בעניין שיאובחן פסיכיאטרית. יש אפשרות לתת טיפולים ללא אבחנה פסיכיאטרית".

ד"ר שרון לוי, פסיכיאטרית קופת החולים "מאוחדת", הדגישה את מחסום השפה בעיקר עבור קהילת העולים מאתיופיה. בעבר הצהיר משרד העלייה והקליטה כי במסגרת תקציב תכנית החומש שלו, הושקעו כמיליון שקלים לטובת העסקת 11 עובדים סוציאליים דוברי אמהרית במרכזי בריאות הנפש של משרד הבריאות. מנתוני משרד הבריאות עולה כי במסגרת התכנית להעסקתם, נקלטו תשעה עובדים סוציאליים יוצאי אתיופיה בהיקף של חצי משרה כל אחד. זאת ועוד, באתר משרד הבריאות נמצא הסבר על הרפורמה בשירותי בריאות הנפש באנגלית, ערבית, רוסית, צרפתית ואמהרית, ואף קיים מוקד טלפוני המעניק שירותי תרגום.

"החשש והקושי לפנות לטיפול רק מגבירים את המצוקה"

יו"ר ועדת העלייה והקליטה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד), התייחס אף הוא למחסור במטפלים דוברי שפות זרות, אשר גורם ככל הנראה להיעדר טיפול במצוקה נפשית של עולים חדשים. לדבריו, "על משרד הבריאות וקופות החולים לגייס באופן מידי מטפלים דוברי שפות. עולים רבים חווים משבר הגירה, אך חוששים להיות מתויגים כבעלי בעיות בבריאות הנפש. כך הם נמנעים מפניה לטיפול, ובמיוחד כיוון שאין ביכולתם לממן בעצמם טיפול נפשי פרטי. על פי הנתונים, אין מתורגמנים בקופות חולים, קיים קושי רב לעולים רבים לקבל טיפול גם במסגרת הרפורמה".

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) אמרה במהלך הדיון כי "מעבר מארץ אחת לשנייה הוא טראומטי ונמשך שנים, ומביא בדידות, געגועים, דיכאון, קשיי הצלחה, קשיי הסתגלות, פערי תרבות ועוד". מלבד כל זאת, לדבריה, "החשש והקושי להיות מתויגים כבעלי אבחון פסיכיאטרי בגלל פניה לטיפול עקב תופעות אלו רק מגבירות אותן". גם ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) הזהיר כי "העולים הם קורבן של הרפורמה הזאת".

דני בודובסקי, מנהל אמבולטורי בתחום בריאות הנפש במשרד הבריאות, השיב לטענות על הרפורמה ואמר כי הקופות מחויבות להציע טיפול נפשי בחינם במרפאות בריאות הנפש, וטען כי מאז השקת הרפורמה ניכר גידול משמעותי בכמות הפונים. עוד ציין בודובסקי כי צומצם באופן ניכר זמן ההמתנה לטיפול, השתפרה זרימת מידע בין רופאים, נפתחו מרפאות חדשות ופותחו שיטות חדשות לטיפול.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully