דני דנון סוגר חודשיים בתפקידו כשגריר ישראל באו"ם, והוא מודאג ממעמדה של ישראל בארגון. "האו"ם נחטף", הוא אומר בראיון מיוחד לוואלה! NEWS שנערך במטה הארגון בניו יורק. לטענתו, באו"ם יש "אובססיה לגבי ישראל". את הסיבה לכך הוא תולה בחוסר היכולת של הארגון להשפיע על משברים אחרים המתחוללים בעולם, כמו המאבק בדאעש. "אני פה כמה חודשים ואני רואה את זה. אחת הסיבות היא שבנושאים אחרים הם לא יכולים לפעול. קח לדוגמה את דאעש, הם לא יכולים לשבת איתם לדיון ולזמן אותם לניו יורק. אנחנו כן מיוצגים פה, ולכן הם מרכזים בנו המון תשומת לב", טען.
"זה גוף שהוקם כדי לקדם את שיתוף הפעולה בין מדינות ואת השלום בעולם. בפועל, המצב הוא שלכל יש מדינה קול, וישנו רוב של מדינות לא דמוקרטיות שאין לו התאמה להשפעה האמתית של אותן מדינות בעולם. זה מייצר מציאות בעייתית ומעוותת, וישראל ניצבת בחזית של התופעה הזו", הסביר.
עוד בוואלה! NEWS:
הולך בדרכו: נכדו של אייתוללה חומייני נכנס לפוליטיקה
הזדמנות לשינוי: ממשלת הימין בארגנטינה קורצת לישראל
בצל הסערה סביב דבריו על המוסלמים: טראמפ ביטל את ביקורו בישראל
דנון, שהיה נחשב לאחד הסמנים הימנים בממשלת נתניהו, ביקר לא פעם את הממשל האמריקני וגם ישירות את הנשיא אובמה, עליו אמר, בין היתר, "הוא מזגזג כדי להצדיק את פרס הנובל שקיבל" ו"לא נשלם את שכר הלימוד שלו בהבנת המזרח התיכון". כעת, הוא נדרש מתוקף תפקידו לתיאום הדוק עם המשלחת האמריקנית באו"ם בראשות השגרירה סמנתה פאוור. "היחסים ביננו מצוינים", הוא משיב כשנשאל אם הוא חש בכתף קרה מצד המשלחת האמריקנית באו"ם. "הפגישה עם השגרירה פאוור הייתה הפגישה ראשונה שקיימתי. אנחנו עובדים מצוין ברמה האישית. גם ברמת הצוותים. הצגתי את מה שאני רוצה לעשות. שאני רוצה לעבוד. הם מסתכלים על מבחן המעשה", השיב.
דנון טוען כי היכרותו עם ארצות הברית והאמריקנים היא טובה. "אני מכיר את ארצות הברית טוב. האמריקנים ענייניים. באתי לפה לעבוד ולהילחם והם מעריכים מקצועיות ומעריכים מישהו שעובד קשה, וזה הדדי. גם אם תסתכל על העבר של דיפלומטים אחרים תמצא אמירות כאלה ואחרות. אבל הקשר הוא חזק".
במסגרת תפקידיו הקודמים כשר וחבר כנסת, היה השגריר באו"ם אחד המתנגדים הבולטים בממשלה ובקואליציה להקמת מדינה פלסטינית, ואף דרש לקיים דיון במרכז הליכוד שייקבע כי המפלגה מתנגדת לרעיון שתי המדינות. כיום, הוא נדרש לייצג את הממשלה בסוגיה המדינית. אלא שממשלת ישראל לא קבעה עמדה חד-משמעית בסוגיה. בעוד עמדתו המוצהרת של ראש הממשלה בנימין נתניהו היא בעד פתרון שתי המדינות, רוב שריו דווקא מתנגדים לרעיון.
כששגריר של מדינה אחרת באו"ם שואל אותך מה עמדתך על פתרון שתי המדינות, מה אתה עונה?
הנושא הזה כרגע לא נמצא על הפרק. מבינים שאנחנו נמצאים במקום אחר. שואלים אולי יותר על טכנולוגיה כי הייתי שר המדע והם חושבים שאני מחזיק בידיים שלי את ה-Waze הבא. אני מקבל פניות ממדינות שמעניין אותן מה קורה בטכנולוגיה הישראלית. יש הערצה לישראל.
איזו מדיניות אתה מייצג בשיחות עם דיפלומטים זרים כאן? את המדיניות של נתניהו של נתניהו התומכת בשתי מדינות, או המדיניות של שרים רבים בממשלה שלא תומכים בפתרון הזה?
אמרתי שאני מגיע לייצג את ממשלת ישראל, ואני מניח שאם תהיה התקדמות בתהליך המדיני, הממשלה תקבע מדיניות ואני אייצג אותה. עשיתי את הסוויץ' אצלי בראש מלהיות נבחר ציבור דעתן בנושאים רבים, לבוא היום להיות נציג של ישראל. הנושא שאני כן שומע עליו, וזה לא קל, הוא הבנייה ביהודה ושומרון. על זה כן מדברים איתי.
ומה אתה משיב?
אני עונה שצריך משא ומתן, ולא לבוא ולהפיל על ישראל הצעות כמו ההצעה הניו-זילנדית, שבה כתוב שתהיה הקפאה ביו"ש וירושלים מצד אחד, ומן הצד השני מהפלסטינים לא דורשים לא ללכת לבית הדין בהאג, אלא רק מבקשים זאת. אני מסביר לאנשים את היקפי הבנייה והם מבינים. אבל מבחינת אווירה, הפלסטינים כן מצליחים להעביר את זה. יש פה הרגשה שישראל בונה ערים ומעבירה מאות אלפי אנשים ליהודה ושומרון. המהות היא החזרה למשא ומתן. אמרתי למזכ"ל האו"ם, כל ניצחון שלהם פה באו"ם מרחיק אותם מהשלום כי זה גורם להם להרגיש שיש להם נצחנות ואין להם צורך לבוא ולדבר אתנו.
גל החלטות נגד ישראל
מול אילו הצעות החלטה ניצבת היום ישראל באו"ם?
יש גל החלטות נגד ישראל. בנושא הזה, גם כשאנחנו יודעים שאנחנו מפסידים, חשוב שמדינות מערביות וידידות שלנו לא ייקחו בזה חלק. יש הבדל בין האנרגיות שאני משקיע במועצת הביטחון ובין העצרת הכללית. במועצת הביטחון, אנחנו ערניים ועוקבים. בעצרת הכללית באים, מדברים, זה כמו שבכנסת מעבירים הצעה לסדר היום. זה לא נעים לשמוע את הדברים ולראות את הרוב האוטומטי נגדנו, אבל אני לא מתרגש.
יש הצעות קונקרטיות על הפרק?
יש כרגע הצעה לבנונית שאומרת שאנחנו נשלם לממשלת לבנון פיצויים של 856 מיליון דולר כי הפצצנו בית זיקוק ונוצר כתם שמן במהלך מלחמת לבנון השנייה. הם יוצרים פה מסה כל הזמן נגדנו, אני רוצה לייצר מסה נגדית. אנחנו כל הזמן מייצרים פעילות, בשבועות האחרונים היה פה את יום הנכבה הפלסטינית. לא הזכירו את המילה טרור, רק את הנרטיב הפלסטיני. אני התמקדתי בטרור ובהסתה, בקורבנות הישראלים. עשינו אירוע שהציג את הנושא של הפליטים ממדינות ערב. אני רוצה לדבר על השטח שהשארנו במדינות ערב, על הרכוש. אני רוצה לייצר משוואה. היו חילופי אוכלוסין רבים בתקופה הזו. זה חשוב שנשאיר את זה חי, שזה יעלה לדיון. נושא הפליטים הפלסטינים, שנמצא פה כל הזמן על סדר היום באונר"א, באו"ם, בוועדה מיוחדת בראשות השגריר מסנגל. אצלנו זה לא קיים. כי אנחנו קלטנו את הפליטים. אבא שלי בא ממצרים למעברה בלי כסף בלי רכוש ובלי קשרים, גר באוהל, אבל הוא נקלט והיום אני השגריר באו"ם. הערבים דואגים לשמר את הפליטות ככלי שלהם למאבק במדינת ישראל.
מה הכי הפתיע אותך עד כה בתפקיד?
ההבדלים בין השיחות השקטות ובין הדברים הפומביים. בכנסת זה גם קיים, אבל פה זה ברמות שקשה לתאר. אני עושה הפרדה בין מדינות ערביות שאנחנו מדברים איתן, אבל יניפו את הדגל נגד ישראל בצורה הכי נבזית, ובין מדינות אחרות, אירופאיות, שגם מצטרפות לפעמים לחגיגה הזו ואז אני מגיב גם פומבית וגם לא פומבית. אני מרגיש פה את הקונפליקט. יש את הרצון להתקרב לישראל, ללמוד ולהתחבר ומהצד השני את ההתחברות לנרטיב הפלסטיני. אבל היום זה ברמה של איום. אותם אנשים שמתכננים פיגועים בישראל מתכננים פיגועים גם שם וזה מקרב אותם אלינו. זה בא לידי ביטוי גם בשיחות וגם בשיתופי פעולה שלא נרחיב עליהם. יש שיתופי פעולה עם מדינות באזור.
בתור מי שמעורה היטב בפוליטיקה האמריקנית, מה אתה חושב על ההצעה של דונלד טראמפ למנוע כניסה של מוסלמים לארצות הברית?
לנו יש בעיה עם כל מניעה של כניסה למקום או למדינה על רקע של דת. זה דבר בעייתי בעיני.
הרבה גבות הורמו כאשר נתניהו החליט למנות דווקא את דנון לתפקיד. הוא נחשב בזמנו לאחד מיריביו במפלגה שהתמודד מולו על ראשות הליכוד. הוא אף פוטר על ידו במהלך הכנסת ה-19 מתפקיד סגן שר הביטחון, לאחר שבמהלך מבצע "צוק איתן" טען כי ראש הממשלה מנהל את המערכה במה שהוא כינה "רפיסות שמאלנית". היו בליכוד מי שטענו כי מינויו של דנון הוא למעשה הדרך של נתניהו להזיז מהדרך יריב פוליטי בתוך המפלגה.
"אני לא מקבל את זה", הוא אומר כשנשאל על כך. "אני מכיר את נתניהו 20 שנה. הוא מכיר את היכולת שלי להיות לוחם נחוש והוא יודע שאני פה כדי להילחם. כן היינו ביחסים טובים, עובדה שהייתי שר בממשלה שלו. הייתי יכול להישאר להיות שר בממשלה. אבל הוא בחר בי לתפקיד הזה כי לדעתי הוא מכיר את היכולות שלי ברמה ההסברתית, וזה שאני לא חושש. ואגב ספקולציות כאלה ואחרות - יש מי שחושב שזה דווקא יתרום לי בהמשך הדרך".
בעבר אמרת שראש הממשלה מבטא רפיסות שמאלנית ופוטרת על כך מהממשלה, אתה עדיין סבור כך?
הדברים נאמרו. היו דברים לא קלים שאני אמרתי ודברים לא קלים שראש הממשלה אמר. אבל גם כשהתווכחנו, ידענו להמשיך לעבוד ביחד. המשכנו לעבוד ביחד, התמודדנו יחד במערכת בחירות, כשאני התמודדתי מולו באותה מפלגה, אבל אחר כך המשכנו יחד בבחירות הכלליות. היכולת להמשיך הלאה היא חשובה. אני שחקן נשמה אמיתי, כמו מאיר טפירו כזה שרץ מההגנה להתקפה ורב עם השופט. גם ההחלטה הזו (לצאת לשליחות באו"ם, ע"נ) היא כי אני שחקן נשמה. הלכתי לשחק בנבחרת. זה לא מתוך ספקולציות. קראתי את הפרשנים. אתה יכול לומר מה שאתה רוצה אבל מבחינתי זה בא ממקום אחר.
מתגעגעים לסבא וסבתא
אתה מתגעגע לכנסת?
כן. אני אוהב את הכנסת.
איפה יש יותר אקשן?
זה שונה לגמרי, אני חושב שבינתיים פה יש לא פחות. שם זה אקשן של קבוצות ופה לפעמים אתה לבד מול רוב הגופים. בכנסת זה סיעה, קואליציה, שמאל ימין. פה כשמדברים על ישראל אף אחד לא יודע אם אתה בשמאל או בימין וזה לא מעניין. העוינות לישראל חוצה מפלגות.
עם שובך ארצה תרצה לשוב לפוליטיקה?
בפירוש כן. אני פה לתקופה מוגבלת, חשובה, לשירות מילואים. תורם, רואה פה זירות עולמיות. אבל בהחלט בסוף אני אחזור לארץ, וכל בוקר אני אומר לילדים שלי, "באנו לתקופה, נחזור לארץ ואני אמשיך לשרת את הציבור".
איך באמת המשפחה מקבלת את המעבר הזה?
זה לא קל. לי זה יותר קל כי יש לי סדר יום מאוד אינטנסיבי. יש לי שתי בנות בגילאי שמונה ועשר וילד בן 14. גם להשאיר את החברים בארץ ולבוא למקום עם שפה חדשה, ואנחנו משפחה מסורתית שרגילה להיות ביום שישי עם סבא וסבתא, זה לא קל. אנחנו עדיין בשלב ההתאקלמות, אבל אני אומר להם "יום אחד אתם תעריכו את זה". ביום יום זו חוויה לא קלה.