(ריאיון לאולפן וואלה! NEWS עם שעיה סגל, מקורב של בנימין בן אליעזר, באוקטובר האחרון)
כתב אישום הוגש היום (רביעי) על ידי עורכות הדין שרון כהנא וסוזנה שור לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד בנימין בן אליעזר, לשעבר שר הביטחון. כתב האישום הוגש בחמש פרשיות שעניינן עבירות שוחד, איסור הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס. זאת, לאחר שטענותיו נדחו בשימוע.
בן אליעזר המיוצג על ידי עורכי הדין יעקב וינרוט ועמית חדד מועמד לדין ביחד עם חמישה חשודים נוספים בתיק, בהם שני אנשי העסקים ג'קי בן זקן ואברהם נניקשווילי. בין השנים 2007 ו-2014 כיהן בן אליעזר כחבר כנסת, ובחלק מן התקופה כיהן גם כשר בממשלות ישראל. על פי כתב האישום, דרש וקיבל בן אליעזר סכומי כסף בעד פעולות הקשורות בתפקידיו מאנשי עסקים שונים, ובכספים אלה רכש בין היתר נכסי נדל"ן. כתב האישום מתאר כיצד בן אליעזר המיר, ללא דיווח ותוך נקיטת פעולות הסוואה והסתרה, מט"ח בשווי מאות אלפי דולרים, שאותו החזיק במזומן בכספות בביתו ובבנק.
כמו כן, בן אליעזר מואשם כי מסר הצהרות הון כוזבות ליו"ר הכנסת בכך שלא כלל דיווחים בדבר הון ונכסים שצבר, וכי לא הגיש דוחות לרשות המסים והעלים ממנה הכנסות חייבות במס הנובעות מניצול מעמדו כעובד ציבור בכיר.
פרקליטו של בן אליעזר, עו"ד ד"ר יעקב וינרוט, שהצטרף לצוות ההגנה אמר לאחר הגשת כתב האישום: "אנו נלמד את החומר, אנו מאמינים בחפותו ונשיב לטענות בבית המשפט".
לקריאה נוספת בוואלה! NEWS:
מקורבו של בן אליעזר: "הוא היה צריך להיות היום נשיא המדינה"
לאחר שנדחו טענותיו בשימוע: בן אליעזר יועמד לדין בגין שוחד
פרשת בן אליעזר: איש העסקים ג'קי בן זקן יואשם בכפוף לשימוע
פרשת בן אליעזר התפוצצה בפברואר 2014, לאחר שנחשפה לראשונה בטור של אלדד יניב בוואלה! NEWS. היא החלה ביוני עם זימונו הראשון של בן אליעזר לחקירה במשרדי להב 433 בלוד. במהלך בדיקת החשדות נגדו, מצאו החוקרים העברות כספים לא כשרות לחשבונו. בין היתר, נבדק אם ההעברות לחשבונו של בן אליעזר הן למעשה כספי שוחד שניתנו לשר הביטחון ויו"ר מפלגת העבודה לשעבר מצד שורה של אנשי עסקים ויזמי נדל"ן, שעמם ניהל בן אליעזר לכאורה קשר. על פי החשד, בן אליעזר קידם את ענייניהם גם מול ממשלת מצרים, שבה היו לו קשרים רבים. במשטרה הגדירו בשעתו את פתיחת חשבונות הבנק של בן אליעזר "פתיחת תיבת פנדורה", שצפויה להניב ממצאי חקירה רבים.
בינואר האחרון המליצה המשטרה להעמיד לדין את בן אליעזר. ניצב מני יצחקי, ראש האגף לחקירות מודיעין ביחידת להב 433, קיבל את המלצתה של היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) לפיה יש די ראיות להאשמת בן אליעזר בעבירות שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס.
החקירה בוצעה על ידי להב 433 יחד עם פקיד שומה חקירות תל אביב ברשות המיסים ובסיוע הרשות לאיסור הלבנת הון. החקירה לוותה על ידי עו"ד שרון כהנא ועו"ד סוזנה שור מפרקליטות מחוז תל אביב - מיסוי וכלכלה.
כל האישומים נגד בן אליעזר
בן אליעזר נאשם בחמש פרשות שונות. על פי האישום, באשר לסעיף על לקיחת השוחד, נטען כי פנה בשנת 2011, בהיותו שר התעשייה, המסחר והתעסוקה (תמ"ת), לאיש העסקים אברהם נניקשווילי, וביקש וקיבל ממנו 400 אלף דולר תמורת פעולות לטובתו של האחרון ולטובת שותפו העסקי ג'קי בן זקן. על פי האישום, בן אליעזר פעל למינוי מקורבו של נניקשווילי לסגן יו"ר הפורום העסקי ישראל-רוסיה, ואף הפעיל את קשריו כשר הממונה על מועצת הנפט יחד עם ראשת לשכתו דאז, איילת אזולאי, לשיפור סיכוייה של חברת "שמן" שבבעלות נניקשווילי ובן זקן לעמוד בתנאים לקבלת רישיון קידוח באתר "מד אשדוד".
לפי האישום, רישיון הקידוח ניתן לחברת שמן לאחר לחצים שונים שהופעלו על ידי בן אליעזר, בעזרת ראשת לשכתו איילת אזולאי ובאמצעותה, על חברי מועצת הנפט. נוסף על כך, בן אליעזר חתם על תצהיר והעיד בבית המשפט מטעמו ולטובתו של נניקשווילי בהליך משפטי שניהל. בגין כך נאשם בן אליעזר בעבירה של מרמה והפרת אמונים.
זאת ועוד, בן אליעזר נאשם כי לבקשת איש העסקים בתחום הטקסטיל והנדל"ן רוי מוצפי, פנה לקונסול מצרים כמה פעמים על מנת להשפיע בקרב הממשל המצרי לשם קבלת אשרות לעובדי החברה שבבעלות מוצפי. בעקבות פניות אלה חידש קונסול מצרים את מתן האשרות לעובדי החברה באופן מידי, וכן במקרים נוספים שבהם עלה הצורך.
בשנת 2011, לפי האישום, העביר מוצפי לבקשת בן אליעזר 260 אלף שקלים לרכישת מגרש עבור רעייתו ובנו של בן אליעזר בנס ציונה. בשנת 2012, פנה בן אליעזר למוצפי, וביקש ממנו 500 אלף שקלים לצורך מימון רכישת בית ביפו. מוצפי נענה לבקשה והעביר לו לכאורה את הכספים. בסמוך לכך, פנה בן אליעזר למוצפי פעם נוספת בדרישה לקבל סכומים נוספים, הנעים בין 1.3-1.2 מיליון שקלים לרכישת הבית. בן אליעזר הפעיל על מוצפי לחצים על מנת שיעביר את הכסף, בין אם ממקורותיו ובין אם ממקורות אחרים. מחומר הראיות עולה כי הסכום הנוסף שהתבקש לבסוף לא הועבר לבן אליעזר.
פרקליטו של ג'קי בן זקן, עו"ד ירון קוסטליץ, מסר: "צר לנו מאוד שהוגש כתב אישום נגד בן זקן בעבירה הצדדית של סיוע להפרת אמונים מצידה של הגברת איילת אזולאי. בכתב אישום זה אין ממש, וטוב היה שלא היה מוגש. חברי מועצת הנפט שקיבלו את ההחלטה הסופית בעניין שמן מונו לתפקידם זמן רב לאחר שמר בן אליעזר סיים את תפקידו כשר התשתיות, ללא קשר כלשהו למר בן אליעזר או לגברת אזולאי. גם הפרקליטות אינה חולקת שההחלטה שקיבלו חברי מועצת הנפט היא מקצועית-כלכלית, ולא נפל בה רבב, וגם הפרקליטות לא טענה שמר בןאליעזר או הגברת אזולאי או מר בן זקן פנו לאותם חברי מועצה. ממילא חבל מאוד שהוחלט להגיש כתב אישום נגד מר בן זקן, ואנו משוכנעים כי הוא יזוכה מכל אשמה"
הלבנת הון - מהפרקליטות נמסר כי במהלך התקופה שבין 18.1.2011 ל-17.6.2012 החזיק בן אליעזר יותר מ-2.1 מיליון שקלים במטבע חוץ. בימים אלו הוא ביקש לעשות שימוש בכספים האמורים לצורך רכישת נכסי נדל"ן בלי להפקידם בחשבונות הבנק שלו, כדי לא להזדהות כמי שמחזיק בסכומים גבוהים במזומן. לצורך כך, פנה בן אליעזר כמה פעמים לחברו, וביקש ממנו לבצע עבורו שירותי המרה ולהזדהות כמבקש השירות.
הפרת אמונים - בהתאם לחובותיו וזכויות של בן אליעזר כחבר כנסת, הגיש האחרון בתקופה הרלוונטית הצהרות הון שבהן הוא נמנע במתכוון מאזכור הון ונכסים שהחזיק, ובכך הציג מצג שווא. על פי האישום, במעשים אלה פגע בן אליעזר בתקינות פעולותיו של המנהל, בטוהר המידות של עובדי הציבור ובאמון הציבור בעובדי הציבור ומשרתיו. פגיעה זו הייתה מהותית וקשה, נמסר, נוכח מעמדו הבכיר. כך, הוא הסתיר סכומי כסף גבוהים וניצל את האמון שניתן בו.
עבירות מס - בין השנים 2013-2007 לא הגיש בן אליעזר דוחות שנתיים, כמתחייב על פי פקודת מס הכנסה, ופעל במרמה לכאורה כדי להתחמק ממס. נוסף לכך, בן אליעזר נאשם כי העלים הכנסות שקיבל משוחד ומהכנסות נוספות הנובעות מניצול מעמדו כעובד ציבור בכיר.