מאיפה יש לפואד מיליונים לפנטהאוז?

הכנופייה שניסתה להשתיק עיתונאים
לכל הטורים של אלדד יניב

"המלך רוצה אותך", הוציאה אותי איילת מהמיטה עוד לפני שהספקתי להתמתח. "קח אותו" אמרה ראש לשכתו המיתולוגית של פואד, והקול שלה מהצד השני של הבלקברי התחלף בקולו. "דחילק", הוא גער בטלפון, ?הם משפ-דים אותי! מ-ש-פ-ד-י-ם. לפי דעתי והערכתי הם רוצים לראות אותי בחקירה ויהי מה, ולמחוק אותי פעם אחת ולתמיד מהמפה. אתה יכול לבוא מהר? איילת כבר תסדר משהו לנגב ולהרטיב את הגרון. מה זה נהיה פה, לבנאדם אסור כבר לסחוב וויקאנד בקזחסטן עם הבן?"

את בנימין (פואד) בן אליעזר, פגשתי נסער ונרגש כמה שנים קודם לכן, בבוקר התבוסה שלו לאברהם בורג בפריימריז למפלגת העבודה. גם אז טלפון דומה מאיילת הוציא אותי מהמיטה בערך באותה שעה, רק שליאור ואני גרנו בדירה אחרת עם התאומים שלנו, עומר ויותם שזה עתה נולדו. תבוא אצלי ככה בעוד שעה, שאל-קבע פואד. אז קמתי, התקלחתי, קפה – ובאתי? ברור שבאתי. רצתי. לפעמים אני נזכר ושונא איך השארתי את ליאור אחרי הבקבוק הראשון אבל לפני השני, כשהיא עם שניים, קסומים ומרגשים, שמתעוררים רעבים ובוכים בדיוק באותו הזמן. ואני עם עצמי. הולך לאסוף עוד כסף בלי להביט לאחור. יהיר ומנותק במסלול המראה והתנגשות עם העולם.

עדכנתי את רונן, אחי ושותפי למשרד עורכי הדין שרק פתחנו, שסוף סוף יש לנו לקוח ראשון משמעותי, הידד: Rainmaker אמיתי. אבל כשהגעתי ללשכת שר הביטחון לא הייתי שם לבד: לא רק אני זיהיתי הזדמנות וספרתי דולרים על החשבון. מלבד מקורביו ופעיליו, היו שם גם עורכי הדין רם (רמי) כספי ונבות תל צור והחוקר הפרטי מאיר פלבסקי. היה שם גם איש העסקים שי אופיר, שאת הונו הגדול עשה ממכירת תאורת כבישים בפרויקטים הממשלתיים הכי גדולים במדינה, גם בימים שבן-אליעזר היה שר ואחראי על התשתיות. אופיר, לפני שפשט את הרגל, היה חבר "קרוב קרוב" של פואד – החבר עם הכיס שתמיד פתוח.

הרמטכ"ל והקצינים בדיוק יצאו מדיון ביטחוני דחוף, כי האינתיפאדה השנייה הייתה בשיאה. אבל אנחנו השתחלנו פנימה לעניין שבעיני פואד היה לא פחות רציני: האינתיפאדה במפלגת העבודה. יימח שמו, גנב לי בלילה את המפלגה, פתח פואד שולחן עם כל טוב. רמי, למה אתה לא לוקח ביצה? אמר ושפך חביתה וסלט וגבינה, וסידר צלחת לכספי, שלפעמים העביר ימים שלמים בלי לטעום פירור. הם הביאו את כל הקלפיות מהמגזר למשרד של ה"ג'אחש" בעכו, וספרו מחדש את כל הארגזים.

פואד דיבר בקודים שלו, שכולנו הבנו. יימח שמו זה אברהם בורג. ה"ג'אחש" הוא סאלח טריף – איש ציבור, שר וחבר הכנסת עם המעטפות, שלימים יורשע בשוחד, מרמה והפרת אמונים. המגזר אלה הדרוזים, ששנים ניצחו בשביל פואד בכל בחירות מחדש והפעם ערקו לצד השני. "ספרו מחדש" זה כמו שאבא חושי, ראש עיריית חיפה המיתולוגי, טען פעם כי במפלגת העבודה קלפי נודדת היא קלפי חושבת. קלפי שמתעכבת לעצירה בתחנת התרעננות – היא אחת שמחשבת מסלול מחדש.

כבר באותו יום בלמנו את ועדת הבחירות במפלגת העבודה מלפרסם את התוצאות. בורג, היו"ר הנבחר על הנייר, נשאר בביתו שבנטף, ואנחנו צללנו לעבודה: שכרנו חוקרים פרטיים, הקלטנו כל מה שזז והחתמנו חברי מפלגה על תצהירים. עברנו לגור בבית הדין של המפלגה עם השם המצחיק: המוסד לבירור עתירות. הלילות הפכו לימים, שהפכו לשבועות, שהפכו לחודשים. רונן אחי שאל אותי: נו, אז מה יהיה עם שכר הטרחה? רק פתחנו משרד ויש לנו ארנונה. ואני שאלתי את רמי כספי: נו, אז מה יהיה עם שכר הטרחה? רק פתחנו משרד ויש לנו ארנונה.

אחרי מאבק משפטי ארוך ומתיש בוטלו הבחירות הפנימיות ונקבעו חוזרות. בינתיים טריף ופואד שחטו כבש, והדרוזים לא חזרו להצביע בעד בורג, אלא נשארו בבית. פואד נבחר ליושב ראש, ואני הוצנחתי כיועץ המשפטי של מפלגת העבודה. רמי כספי ימונה למתווך במשברים עתידיים בין שני הרים, ראש הממשלה אריאל שרון ושר הביטחון פואד. הוא עוד יקבל הרבה תמונות בעמודים הראשונים של העיתונים עם "ראשי המשק" שגייס למאמץ המלחמתי – ועוד יתגייסו לכיסו ולשכר טרחתו בימים רגילים. בקיצור, יש תמורה לאגרה ופרנסה לכולם ושכר הטרחה שלנו שנרשם בהקפה נפרע ביד רחבה ובנדיבות גדולה.

"תהיה קרוב, עם פואד יהיה לך טוב", אמר לי בן אליעזר באותן השנים, כשמשרדי התרחב והשמין, מלקוחות שהוא לא הפסיק להזרים. עוד עיריות ועוד מועצות מקומיות ואזוריות ועוד מפעלים ביטחוניים ועוד תיקים שמנים. כל החברים. כל המכרים. כל מה שהיה בשליטה אצלו או מי שעשה לו מיפקד במפלגה, דפק כרטיס גם אצלי במשרד, קיבל ייעוץ משפטי ושילם שכר טרחה. "תלכו אצלו, הוא טוב", אז נשארתי עוד ועוד קרוב. עומר ויותם גדלו וצמחו, שלום כיתה א'. וגם רוני נולדה וחשבון הבנק תפח אז עברנו לדירה הרבה יותר רחבה. כמה שנים אחרי, באותה שעה, באותה מיטה, בדירה החדשה – התעוררתי שוב משיחת השכמה. כבר עניין של שגרה. הייתי "קרוב". ?אגיע, אגיע?, הרגעתי את ?המלך?, ?אבל בצהריים, כי אתה היום בירושלים?.

עכשיו באים? הסתכלה עלי איילת בנזיפה כשנכנסתי ללשכתו של פואד, הפעם שר התשתיות, שנייה לאחר שסגר שיחה עם ראש הממשלה אהוד אולמרט. שכחת מי בנה אותך? זה כבר מאוחר. הוא דיבר איתך בבוקר על קזחסטן, עכשיו כבר צהריים. והמלך הסתדר. יחכה לך, באמת, מי שמע? מזל שיש את אולמרט. והוא גבר-גבר. אין עליו.

התברר שבאמת הגעתי מאוחר, כי משרד החוץ בעט מהבוקר בבן אליעזר ששוב הסתבך. לא רק אני הייתי "קרוב". גם אלכסנדר משקביץ, אוליגרך אנרגיה מקזחסטן. וברור שהבן, יריב, איש עסקים שעובד בקזחסטן. אז אם ישראל עושה הרבה עסקים בקזחסטן, למה לא לחבר? בחג הסוכות, כשעם ישראל מבלה בכבישים, שאל הבן את האב: למה שלא נקפוץ להרי אורל? נעשה קצת חיים. אז בסוכות הם לקחו כמה בגדים במזוודה – ובלי לעדכן את משרד החוץ נסעו לקזחסטן, בהתגנבות.

בקזחסטן זכו פואד האב ופואד הבן לאירוח נשיאותי. טייקון האנרגיה הקזחי משקביץ, שנחקר כבר עשור בבלגיה על תיק ענק של הלבנת הון, ארגן בערב ארוחת מלכים ומשתה. משני צידי השולחן המלא בכל טוב סעדו אנשי העסקים הקזחיים ובכירי הממשל, ובצד השני האורחים החשובים: האב, הבן ורוח השותפים המקומיים. לאחר הסעודה, הסתגר פואד עם האיש החזק במדינה, סגן ראש הממשלה כארים מאסימוב – ונפרד ממנו לאחר שעה ארוכה ובשמחה גדולה. שנה אחרי כן, תהיה זו שנה טובה ללשכת המסחר ישראל-קזחסטן. בעיקר בגלל הגידול הרב בייבוא, ובייצוא גם. של אנרגיה.

זה סטארט אפ שהונפק רק בארץ, עם שני סיבובי גיוס: לכל פוליטיקאי מרטין שלאף משלו. פתאום אנשים כל כך עשירים נהפכים לחברים הכי הכי קרובים. ותמיד יש להם נושא שיחה משותף: המשרד הממשלתי של הפוליטיקאי, העסקים של האוליגרך. ככה זה יוצא במקרה, שתמיד הם באותו נושא. ואז מן השמיים ובלי קשר, הרי אין לזה ראיות ומה עם חזקת החפות והספק הסביר? מיכל ליברמן עשתה את האקזיט הראשון, גם מיכל ברק עשתה קופה יפה. ועכשיו גם יריב בן אליעזר עשה את הסיבוב שלו.

כשמשרד החוץ גילה על מסעו של השר עם בנו איש העסקים – מבלי שקיבלו על כך הודעה - החלה השתוללות גדולה. אבל עכשיו צריך להשתיק: למשקביץ יש שותף גדול. בני שטיינמץ. ולשטיינמץ יש חבר – אולמרט. יכול להיות שבטלפון או שניים מבצע החילוץ של פואד מההסתבכות הסתדר?

תציץ, תגיד לו שלום, ותלך, אמרה לי איילת, כי בעוד חמש דקות מגיע מאשדוד ג'קי בן זקן. בן זקן לא הגיע לבד, אלא עם האוליגרך הגאורגי אברהם נניקשווילי, עוד טייקון אנרגיה בינלאומי, עוד חבר "קרוב" של פואד ושכן ושותף של בן זקן מאשדוד. נגמרה המהומה ותודה, נפרדה ממני איילת וסילקה. למלך עוד יש יום שלם של עבודה.

כמה שנים אחרי, כשהיא מסובכת בהרצת מניות, התייצבה החבורה האשדודית למשימה חדשה: הרב פינטו רוצה להמליך את הנשיא הבא. וכשפינטו קורא, הם מתייצבים למערכה. לשמעון פרס היו אמנם עוד שנתיים בתפקיד ובקופה, אבל למועמד המוביל בחצר קרה נס ורפואה שלמה, אז זו הזדמנות טובה לסעודת הודיה, למפגן כוח ורצינות כוונות ועל הדרך –תמיד חשוב להכניס גם ספר תורה.

בן-אליעזר התעורר כמה חודשים קודם לכן מתרדמת קשה בבית החולים, ובכלי התקשורת כבר הכינו "חבצלות" מעודכנות ונערכו לעוד יום מיוחד של שידורים. "אנשים חושבים שאני הוזה, אבל ראיתי את השמים?, יספר בן-אליעזר בנוכחות צמרת המשטרה שכמובן לא נעדרה מההילולה. ?ראיתי את הלובן. ראיתי שאני נמשך למעלה, וזהו. הנשימו אותי במשך שישה ימים. הפרופסורים קראו לבני משפחתי והציעו להיפרד ממני, כי זה הלילה האחרון שלי. ביום החמישי הופיע הצדיק פינטו, ישב ליד מיטתי ובכה, ולמחרת בבוקר התעוררתי".

אז מלון הילטון נידב את המקום, בן זקן גייס חצי ממשלה, 30 פוליטיקאים וחצי מפירמידת הצמרת העסקית של המדינה. כולם באו למסיבה הגדולה של נשיא המדינה הבא. אלי ישי, אריאל אטיאס והנהגת ש"ס התייצבו בהרכב מלא. ציפי לבני ואיווט ליברמן תרמו את חלקם, גם אילן בן דב עם התספורת שהפכה לקרחת ואלי יצפאן גם, כי קמפיין זה קמפיין: צריך כסף אבל מגיע גם קצת לצחוק. "הצדיק פינטו" בירך על "תחיית המתים", ורפואה שלמה ל"אהוב במנהיגי האומה" – ויריית הקמפיין לנשיאות נורתה.

אחרי עשרות שנים בשירות המדינה, בצבא ובממשלה, לבן-אליעזר יש פנטהאוז חדש. הוא שם בצד שקל לשקל, חיסכון ליום צרה, עד שבקופה נצברו תשעה מיליון למטרה. הוא מעולם לא הסביר מאיפה הכסף, וכיצד הצליח מפרנסה בשירות המדינה לגרד מיליונים ולרכוש 300 מטר מול הים ביפו, ולהשקיף על מרכז פרס לשלום, מלמעלה. אבל די לשנאת העשירים: עכשיו כשהוא בן 78, עם תרומה כל כך גדולה למדינה, לא מגיע לבנאדם קצת שקט ופינה פרטית קטנה לשחק עם הנכדים?

אבל כש"הצדיק פינטו" רוצה להמליך את הנשיא הבא, פנטהאוז התשעה מיליון שבגבו של המרכז לשלום עוד יחכה. גם הים. גם השלום. כי הלילה עוד צעיר, ופואד גם.

טקסט זה מבוסס על הפרק העשירי מתוך הספר האינטרנטי "פניית פרסה" של אלדד יניב, שיראה אור בקרוב