פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לאחר שנדחו טענותיו בשימוע: בן אליעזר יועמד לדין בגין שוחד

      יותר משנה וחצי לאחר שהתפוצצה הפרשה לראשונה ולאחר שנדחו טענותיו בשימוע החליט היועץ יהודה וינשטיין כי השר לשעבר יועמד לדין בגין עבירות שוחד, איסור הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס

      מליאה בכנסת בחירות לנשיאות, יוני 2014 (נועם מושקוביץ)
      יועמד לדין בגין חמש פרשות. בן אליעזר (צילום: נועם מושקוביץ)

      היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין הודיע היום (שלישי) כי החליט לדחות את טענותיו של השר לשעבר בנימין בן אליעזר ולהעמידו לדין בגין חמש פרשות שעניינן עבירות שוחד, איסור הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס. החלטה זו התקבלה על בסיס המלצת פרקליט המדינה שי ניצן והמלצת פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה). במקביל, טענותיהם בשימועים של חמישה חשודים נוספים בתיק נדחו וכתב אישום יוגש נגדם.

      בן אליעזר, שכיהן כשר וכחבר כנסת בשנים 2014-2007, חשוד שדרש וקיבל סכומי כסף עבור פעולות הקשורות בתפקידיו מאנשי עסקים שונים, ובכספים אלה חשוד שרכש נכסי נדל"ן. על פי החשד, בן אליעזר גם המיר ללא דיווח ותוך נקיטת פעולות הסוואה והסתרה, מט"ח בשווי מאות אלפי דולרים, שאותו החזיק במזומן בכספות בביתו ובבנק.

      כמו כן, נחשד בן אליעזר כי מסר הצהרות הון כוזבות ליו"ר הכנסת, בכך שלא כלל בהן דיווחים בדבר הון ונכסים שצבר, ושלא הגיש דוחות לרשות המסים והעלים ממנה הכנסות חייבות במס הנובעות מניצול מעמדו כעובד ציבור בכיר.

      ביתו של בנימין (פואד) בן אליעזר ביפו, 7 במאי 2014 (ניב אהרונסון)
      הכספים הוחזקו במזומן בכספות בביתו של השר לשעבר ובבנק. ביתו של בן אליעזר ביפו (צילום: ניב אהרונוסון)

      פרשת בן אליעזר התפוצצה בפברואר 2014 לאחר שנחשפה לראשונה בטור של אלדד יניב בוואלה! NEWS. היא החלה ביוני עם זימונו הראשון של בן אליעזר לחקירה במשרדי להב 433 בלוד. במהלך בדיקת החשדות נגדו, מצאו החוקרים העברות כספים לא כשרות לחשבונו. בין היתר, נבדק אם ההעברות לחשבונו של בן אליעזר הן למעשה כספי שוחד שניתנו לשר הביטחון ויו"ר העבודה לשעבר מצד שורה של אנשי עסקים ויזמי נדל"ן שעמם ניהל בן אליעזר לכאורה קשר. על פי החשד, בן אליעזר קידם את ענייניהם גם מול ממשלת מצרים, שבה היו לו קשרים רבים. במשטרה הגדירו בשעתו את פתיחת חשבונות הבנק של בן אליעזר "פתיחת תיבת פנדורה", שצפויה להניב ממצאי חקירה רבים.

      בינואר המליצה המשטרה להעמיד לדין את בן אליעזר. ניצב מני יצחקי, ראש האגף לחקירות מודיעין ביחידת להב 433, קיבל את המלצתה של היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) לפיה יש די ראיות להאשמת בן אליעזר בעבירות שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס.

      הסתרת מיליונים ולחץ בינלאומי: כל החשדות בפרשות של בן אליעזר

      בן אליעזר חשוד בחמש פרשות שונות. לפי החשד, באשר לסעיף על לקיחת השוחד, נטען כי פנה בשנת 2011, בהיותו שר התעשייה, המסחר והתעסוקה (תמ"ת), לאיש העסקים אברהם נניקשווילי, וביקש וקיבל ממנו 400 אלף דולר תמורת פעולות לטובתו של האחרון ושותפו העסקי ג'קי בן זקן. על פי החשד, בן אליעזר פעל למינוי מקורבו של נניקשווילי לסגן יו"ר הפורום העסקי ישראל-רוסיה, ואף הפעיל את קשריו כשר הממונה על מועצת הנפט יחד עם ראשת לשכתו דאז אזולאי, לשיפור סיכוייה של חברת "שמן" שבבעלות נניקשווילי ובן זקן לעמוד בתנאים לקבלת רישיון קידוח באתר "מד אשדוד".

      לפי החשד, רישיון הקידוח ניתן לחברת שמן לאחר לחצים שונים שהופעלו על ידי בן אליעזר, בעזרת ראשת לשכתו, ובאמצעותה, על חברי מועצת הנפט. נוסף על כך, בן אליעזר חתם על תצהיר והעיד בבית המשפט מטעמו ולטובתו של נניקשווילי בהליך משפטי שניהל. בגין כך נחשד בן אליעזר בעבירה של מרמה והפרת אמונים. זאת ועוד, בן אליעזר חשוד כי לבקשת איש העסקים רוי מוצפי, פנה לקונסול מצרים כמה פעמים על מנת להשפיע בקרב הממשל המצרי לשם קבלת אשרות לעובדי החברה שבבעלות מוצפי. בעקבות פניות אלה חידש קונסול מצרים את מתן האשרות לעובדי החברה באופן מידי, וכן במקרים נוספים שבהם עלה הצורך.

      בשנת 2011, לפי החשד, העביר מוצפי לבקשת בן אליעזר 260 אלף שקלים לרכישת מגרש עבור רעייתו ובנו של בן אליעזר בנס ציונה. בשנת 2012, פנה בן אליעזר למוצפי, וביקש ממנו 500 אלף שקלים לצורך מימון רכישת בית ביפו. מוצפי נענה לבקשה והעביר לו לכאורה את הכספים. בסמוך לכך, פנה בן אליעזר למוצפי פעם נוספת בדרישה לקבל סכומים נוספים, הנעים בין 1.3-1.2 מיליון שקלים לרכישת הבית. בן אליעזר הפעיל על מוצפי לחצים על מנת שיעביר את הכסף, בין אם ממקורותיו ובין אם ממקורות אחרים. מחומר הראיות עולה כי הסכום הנוסף שהתבקש לבסוף לא הועבר לבן אליעזר.

      החשד להלבנת הון. מהפרקליטות נמסר כי במהלך התקופה שבין 18.1.2011 ל-17.6.2012 החזיק בן אליעזר יותר מ-2.1 מיליון שקלים במטבע חוץ. בימים אלו הוא ביקש לעשות שימוש בכספים האמורים לצורך רכישת נכסי נדל"ן בלי להפקידם בחשבונות הבנק שלו, כדי לא להזדהות כמי שמחזיק בסכומים גבוהים במזומן. לצורך כך, פנה בן אליעזר כמה פעמים לחברו, וביקש ממנו לבצע עבורו שירותי המרה ולהזדהות כמבקש השירות.

      החשד להפרת אמונים. בהתאם לחובותיו וזכויות של בן אליעזר כחבר כנסת, הגיש האחרון בתקופה הרלוונטית הצהרות הון שבהן הוא נמנע במתכוון מאזכור הון ונכסים שהחזיק, ובכך הציג מצג שווא. על פי החשד, במעשים אלה פגע בן אליעזר בתקינות פעולותיו של המנהל, בטוהר המידות של עובדי הציבור ובאמון הציבור בעובדי הציבור ומשרתיו. פגיעה זו הייתה מהותית וקשה, נמסר, לנוכח מעמדו הבכיר. כך, הוא הסתיר סכומי כסף גבוהים וניצל את האמון שניתן בו.

      החשד לעבירות מס. בין השנים 2013-2007 לא הגיש בן אליעזר דוחות שנתיים, כמתחייב על פי פקודת מס הכנסה, ופעל במרמה לכאורה כדי להתחמק ממס. נוסף לכך, בן אליעזר חשוד כי העלים הכנסות שצמחו לו משוחד ומהכנסות נוספות הנובעות מניצול מעמדו כעובד ציבור בכיר.

      סנגוריו של נניקשווילי, נתי שמחוני ויואב סננס ממשרד הרצוג פוקס נאמן, אמרו: "קיבלנו, בצער רב, את החלטת הפרקליטות להעמיד לדין את מרשנו. אנו סבורים שבחינה נכונה של כלל הראיות הייתה אמורה להוביל להחלטה מושכלת בדבר סגירתו של התיק. ראוי שהציבור יידע, שכל טענה המייחסת לנניקשווילי מעשה בלתי חוקי – ובכלל כך מתן שוחד – אין לה על מה לסמוך ואינה עולה בקנה אחד עם האמת. אנו חדורי אמונה כי לאחר ליבון הדברים עד דק, במסגרת ההליך המשפטי, יוברר דבר חפותו של מר נניקשווילי ויזוכה הוא מכל אשמה".