אינתיפאדת הבודדים

"כל הרצפה התמלאה בדם": משפחת ליטמן משחזרת את פיגוע הירי

נועה, ששכלה את בעלה ובנה, ודביר בן ה-16 סיפרו בעיניים דומעות על המפגש הבלתי אמצעי עם המחבלים, על הסהר האדום שסירב להעניק עזרה, ועל המעצור בנשק של אחד המחבלים שבזכותו נותרו בחיים. "ראיתי את נתנאל מוטל על המושב, לא ידעתי אם הוא חי או מת"

15/11/2015
צילום: הצלה יו"ש, באדיבות ערוץ 10, עריכה: מתן חדד

נועה ליטמן, ששכלה ביום שישי האחרון את בעלה יעקב ובנה נתנאל בפיגוע הירי ליד עתניאל, שחזרה הערב (ראשון) את הרגעים שבהם נקלעו בני המשפחה, שהיו בדרכם לאירוע שבת חתן במיתר לרגל חתונת הבת שרה, למארב מחבלים. "יצאנו לשבת חתן של הבת שלי במיתר, יצאנו מקריית ארבע לכיוון מיתר, עברנו את בית חגי ואת עתניאל ולא ראינו שום חייל בדרך, שום רכב צבאי", היא סיפרה.

"עברנו את המחצבה, פנינו שמאלה, או ימינה, אני כבר לא זוכרת, וירו עלינו מטר של יריות. בעלי נהרג במקום", שחזרה בדמעות. בשלב זה בנה נתנאל הזעיק את כוחות הביטחון, ולא ידע שרגע לאחר מכן גם הוא לא יהיה בן החיים. "הבן הגדול עמד והתקשר, ויצא טיפה מהרכב כדי שישמעו אותו, וירו גם עליו".

עוד על פיגוע הירי:
המחבל מעתניאל הוסגר על ידי אביו שחשש שביתו יהרס
בדרך לשבת חתן נרצחו חותנו וגיסו לעתיד: "נחזיר את השמחה למשפחה"
"מסרבים להבין": האב ובנו שנרצחו ליד עתניאל הובאו למנוחות
הנער שנפצע בשיחה למד"א: "ירו עלינו; ניידת של הסהר האדום נסעה מכאן"

טוב לדעת (מקודם)

הסוד נחשף: כיצד בי-קיור לייזר מפחית את הכאב?

מוגש מטעם בי קיור לייזר
ריאיון עם נועה ודביר ליצמן ששרדו את הפיגוע ליד עתניאל. ספק 500
דביר ונועה ליצמן(צילום: ספק 500)

לאחר שנתנאל נורה, דביר, בנה בן ה-16, התקשר למוקד ההצלה האזורי. זמן קצר לאחר מכן עבר במקום אמבולנס של הסהר האדום. "הם יצאו מהרכב, ודביר שלנו ביקש עזרה, הוא אומר להם 'יש לנו שני הרוגים, פצועים, תבואו לעזור. הם אמרו לו 'תתקשר ל-101, למד"א והם חזרו לרכב ונסעו משם".

כשנשאלה אם ראתה את המחבלים בעצמה, השיבה כי "דביר ומוריה ראו את המחבלים, מוריה בעיקר, דביר כל הזמן היה בקשר עם המוקד". בעודם ספונים בכלי הרכב עם הראשים כלפי מטה וחוששים ממטח יריות נוסף, פתח אחד המחבלים את הדלת הצדדית של המכונית. "מוריה הרימה טיפה את הראש, כי כולנו היינו עם הראש למטרה, וצעקה 'לא, לא לא'", אלא שלמזלם למחבל היה ככל הנראה מעצור בנשק והוא ברח מהמקום מבלי לירות.

נתנאל ויעקב מובאים למנוחות, אתמול(צילום: נועם מושקוביץ)

דביר ישב משמאלה עם עיניים דומעות וקרע עמוק בחולצתו, וסיפר כי לאחר שעברו את העיקול ימינה הבחין בכלי רכב שמלפניו עומד מחבל עם רובה, "כאילו מחכה לזה.. ואז הוא נותן זינוק לאמצע הכביש ויורה חזק". בשלב זה נתנאל עוד היה חי. "נתנאל אומר לי להתקשר לביטחון כי הפלאפון שלו היה אצלי, ואז לא הצלחתי להתקשר והטלפון נפל לי, היה נראה שהוא לא עובד, הוא התמלא בדם, כל הרצפה מלאה בדם, ותוך כדי הוא נותן לנו הוראות, 'כולם לרדת, כולם לשכב על הרצפה, להתכופף'", אמר להם נתנאל, מתנדב במד"א שניהל את העניינים עד נשימתו האחרונה.

"ואז הוא לוקח את הטלפון, ואני מסובב את הראש ואני רואה את אבא. אני אומר לו 'נתנאל, עזוב את הפלאפון' תטפל באבא, ואז הוא מתחיל לדווח, 'ירו עלינו, יש פה הרוג אחד', ונתנאל יודע על מה הוא מדבר", שחזר את הרגעים האחרונים שבהם היה נתנאל בחיים. "ואז אחרי שהוא מדווח כולם מתכופפים ואני שומע יריות, ולקח לי זמן לשים לב שנתנאל הפסיק לדבר. אני מרים את הראש ואני רואה את נתנאל מוטל על המושב שלו, לא ידעתי אם חי או מת, איך שהוא מצאתי את הפלאפון שלו על הרצפה והתקשרתי לקיצור דרך של הביטחון". בשלב זה פסק הירי והרכב של המחבלים כבר נמלט מהמקום לכיוון צפון.

היום הותר לפרסום כי כוחות צה"ל ושב"כ עצרו ביממה האחרונה חשוד בפיגוע הירי. שאדי אחמד מטעווה, תושב שכונת ג'בל רחמה שבחברון, נעצר בביתו לאחר שהוסגר על ידי אחיו ואביו שחששו שביתם ייהרס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully