גל של פיגועים, הסלמה, החרפה. פעמים רבות כל כך שמענו את הביטויים האלה בחודשים האחרונים בהתייחס למצב בגדה. אולי צריך להגדיר זאת מחדש, שכן זו המציאות ביהודה ושומרון. אלה פני הדברים. זה הסטטוס קוו. ממשלת ישראל והעומד בראשה משוכנעים כי יש בידם לנהל את הסכסוך, אך הם אינם חותרים לפתרונו. זה המחיר.
שני פיגועי דקירה ביום אחד, ניסיון הצתה של תחנת דלק והיד של המפגעים עוד נטויה. יהיה מי שינסה לקרוא לכך הקצנה ויטיל את האשמה על "ההסתה של הרשות הפלסטינית". אלא שזו טענה נטולת אחיזה בשטח: הציבור הפלסטיני ברובו אדיש עד מיואש. האדישות שוברת כל שיא מוכר. אפילו הרצח המזוויע של משפחת דוואבשה בכפר דומא לא הוציא את האלפים לרחובות. גם שביתת הרעב של האסיר מוחמד עלאן, איש הג'יהאד האיסלאמי - שהחריף את עמדותיו לפני כניסתו לכלא והתקרב לאידיאולוגיה סלפית קיצונית, אך משום מה הפך לגיבור בעיני חברי כנסת ערבים וכמה מאות פעילי בל"ד - הוציאה רק כמה עשרות מתושבי רמאללה לרחובות, לא יותר מכך.
לקריאה נוספת:
גורמים ביטחוניים: המשך הפיגועים עלול להביא לסגירת 443 לפלסטינים
בפעם השנייה השבוע: פיגוע דקירה בכביש 443 מצפון לירושלים
לראשונה: הרמטכ"ל חשף בפני הציבור את "אסטרטגיית צה"ל"
ומה באשר לרשות הפלסטינית? גם שם עסקים כמעט כרגיל. התיאום הביטחוני נשמר, המנגנונים הפלסטינים פועלים - ובמרץ - נגד חמאס והג'יהאד האיסלאמי. רק לאחרונה הצליחה הרשות לחשוף רשת של פעילים שעסקו בעיקר במימון של פעילי חמאס ופיגועים מתוכננים ברחבי הגדה. על פי טענת המנגנונים, מדובר במיליוני דולרים שהועברו לגדה מעזה ומחו"ל. אלא שלא הכול עסקים כרגיל. התקשורת הפלסטינית העלתה הילוך ועוסקת באינטנסיביות באפשרות שיו"ר הרשות אבו מאזן יפרוש בקרוב מתפקידו. אבו מאזן, מצדו, נמנע מלהתייחס לפרסומים השונים.
מסביב יהום הסער
יו"ר הרשות אירח אתמול במוקטעה ברמאללה את שחקני קבוצות הכדורגל "אהלי אל-חליל" מחברון ו"אתחאד שג'עייה" מעזה, וברך אותם על השתתפותם במשחק גמר הגביע הפלסטיני. ומסביב יהום הסער. אחד מבכירי חמאס בעזה, ראזי חמאד, קרא לאבו מאזן לפרוש, לאחר שהגיע לגיל 80 ונכשל באג'נדה המדינית שניסה לקדם. אחד מכותבי המאמרים הידועים והמוכרים ביותר, חאפז אל-ברגותי, המקורב ליו"ר, פרסם מאמר באתר "דוניא אל-ווטן", שבו הוא מבהיר שאם אבו מאזן יפרוש מתפקידו, כל הדיבורים על יורש או יורשים הם חסרי טעם ובסיס. זאת, מאחר שבמקרה של פרישה או התפטרות, הכיבוש הישראלי יהיה זה שיצטרך לנהל את ענייני הגדה המערבית. "היורש", כתב ברגותי בציניות, "יהיה במקרה כזה מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף יואב מרדכי".
ההערכה הרווחת כרגע בצד הישראלי ובקרב פעילי פתח מרכזיים, היא שעבאס לא עומד לפרוש בחודש ספטמבר, אך הוא נערך לצעד דרמטי כזה או אחר: הכרזה על פלסטין כמדינה תחת כיבוש, איום פומבי בהתפטרות וכיוצא בזה. הוא אינו משתף את צמרת תנועת פתח בתכניותיו ונמנע מלהבהיר אם בכוונתו לפרוש או לאו. אבו מאזן כן דוחף לכינוס של המועצה הלאומית הפלסטינית של אש"ף, כדי למנות צמרת חדשה לארגון ולכינוס "העצרת הכללית השביעית" של פתח, שבה תיבחר הנהגת התנועה. האם באחד מהאירועים הללו הוא מתכוון גם להכריז על פרישתו? בשלב זה, מוקדם עדיין להמר.