לראשונה: הרמטכ"ל חשף בפני הציבור את "אסטרטגיית צה"ל"

(ריאיון באולפן וואלה! NEWS עם דובר צה"ל על דוח לוקר)

הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט חשף אתמול (חמישי) לראשונה בפני הציבור את מסמך "אסטרטגיית צה"ל". במסמך מוצגים השינויים הנדרשים בצבא לאור אתגרי העתיד והשינויים במאפייני האויב, בהם חיזוק אפקטיביות התמרון היבשתי ושיפורו, גיוון היכולות המבצעיות במערכה שבין המלחמות, חיזוק הממד הקיברנטי ושימור ברור של העליונות המודיעינית, האווירית והימית.

במסמך, שחלקו מסווג כסודי ביותר, ממפה הרמטכ"ל את האיומים השונים על מדינת ישראל, את אופן הפעולה של צה"ל ואת הדרכים להשגת מטרותיו. מסמך זה אמור לתת מענה לעובדה שלצה"ל לא הייתה עד כה תפיסת ביטחון ברורה ומאושרת.

עוד בנושא צבא וביטחון:
איתור מחבלים ופתחי מנהרות בעזה: רכב האיסוף החדשני של צה"ל
שני ישראלים מואשמים שניסו להצטרף לשורות דאעש
איזנקוט בהחלטה דרמטית: קצינים שלא ישובצו לתפקידים – ישוחררו

המסמך שהציג הרמטכ"ל למטה הכללי ולדרג המדיני כולל גיבוש של תפיסה כוללת להפעלת הכוח ותפיסות להפעלת הכוח בזירות המבצעים השונות, אך המפקדות השונות יידרשו לעבד אותו ולהרכיב מסמך לדרגים הנמוכים בצבא. עוד מדגיש הרמטכ"ל במסמך כי האסטרטגיה החדשה של צה"ל כרוכה ביישום התכנית הרב שנתית גדעון המתחרה בזו של דוח לוקר. את התהליך יידרשו להוביל בראייתו של רא"ל איזנקוט אגף המבצעים במטכ"ל ואגף התכנון.

בקשת האיומים של מדינת ישראל מצוינים במסמך איראן, לבנון, סוריה, חיזבאללה, חמאס וארגוני טרור ללא זיקה לקהילה מסוימת: ג'יהאד עולמי, ג'יהאד איסלאמי, ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש) ואחרים. בשונה ממבצע "צוק איתן" בקיץ האחרון, שאחת ממטרותיו הייתה החלשת חמאס, במסמך הנוכחי מציין הרמטכ"ל כי ישראל היא מדינה שוחרת שלום החותרת להימנע מעימותים, אך אם ייכפה עימות על מדינת ישראל, היא תרכז את יכולותיה ותנצח בו. הוא מדגיש כי במערכות האש מול ארגונים איסלאמיים תת מדינתיים (כמו חמאס וחיזבאללה) יידרש צה"ל לסיים את המערכה בניצחון ולהכתיב את תנאי סיום הלחימה.

בהיבטי הפעלת הכוח מתבססת האסטרטגיה על העקרונות שלא נס לחם – הרתעה, התרעה, התגוננות, הכרעה וניצחון. לצד זאת, התפיסה מסדירה את תפיסת הפיקוד והשליטה בלחימה מתוך רצון לאפשר הפעלה אפקטיבית של יכולות צה"ל בכל זירת המלחמה.

המסמך כולל את העקרונות הכלליים להפעלת הכוח של צה"ל: תכלית הפעולה הצבאית במצבי תפקוד של צה"ל, מערכות במצבי חירום ומלחמה, יכולות ומאמצים עיקריים במצבי מלחמה וחירום, הרתעה, המערכה שבין המלחמות, השגת הלגיטימציה ושימורה, ומערכות מול מדינות ללא גבול משותף.

בפרק תפיסת הפיקוד והשליטה וארגון צה"ל ללחימה מתאר המסמך את המפקדה הכללית, הרמטכ"ל כמפקד המערכה, המפקדות הראשיות, עקרונות הפיקוד והשליטה. בפרק בניין הכוח מתאר המסמך את העקרונות המנחים לבניין הכוח: הגנת גבולות בשגרה, ההגנה מפני איום תלול מסלול, תמרון יבשתי, פשיטת סדר הכוחות של חיל הרגלים מהאוויר והפעלת כוחות מיוחדים בעומק, בניית יכולת במרחב הסייבר ופיתוח יכולות מול מדינות ללא גבול משותף.

בנושא היעדים הלאומיים מבהיר המסמך כי מעבר להבטחת קיומה של מדינת ישראל ושלמותה הטריטוריאלית, יהיה על צה"ל לשמור על ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וכבית לעם היהודי. בנוסף לכך, יהיה עליו להבטיח את חוסנה החברתי והכלכלי של מדינת ישראל. כמו כן, יהיה עליו לחזק את מעמדה הבינלאומי והאזורי של ישראל תוך חתירה לשלום עם שכניה.

תחת הנושא "עקרונות תפיסת הביטחון הלאומי", מבהיר המסמך כי הנחת היסוד היא שאי אפשר להכניע את האויב במגננה. לכן, נדרשת הפעלת כוח התקפי "להשגת תוצאות צבאיות ברורות". מושגים כמו הכרעה וניצחון אינם מוזכרים בפרק זה. במסמך זה מוצא הרמטכ"ל לנכון להדגיש את חיזוק היחסים עם ארצות הברית ופיתוח קשרים אסטרטגיים עם עוד מדינות מפתח. במסמך נערכת ההבחנה בין תחזוק הסכמי השלום ומיצוי פוטנציאל שיתוף הפעולה עם גורמים מתונים במרחב.

המסמך מושפע מאוד מהלחימה בעשור האחרון מול ארגוני הטרור ברצועת עזה ותחת הרעיון המסדר של תפיסות הביטחון מצוין כבר בסעיף הרעיון: "קיום תקופות רגיעה ביטחונית ארוכות כדי לאפשר את פיתוח החברה והכלכלה ולשפר את מוכנותה לחירום ומלחמה". לאחר מכן מציין המסמך בנושא חירום ומלחמה כי נדרשת הסרה מהירה של האיום, תוך צמצום הנזק למדינת ישראל.

במסמך עובר מסר לדרג המדיני שנדרש לנסח לצבא "מה הן המטרות ומה הם מצבי הסיום האסטרטגיים הנדרשים; מהו תפקיד הצבא וכיצד הוא משתלב בהשגת מטרות אלה; מה הם האילוצים בשימוש בכוח צבאי; ומה המאמצים הנוספים: מדיני, כלכלי, תקשורתי, וחברתי". מאז מלחמת לבנון השנייה הועברה ביקורת במערכת הביטחון נגד הדרג המדיני על כך שהנחיות הדרג המדיני לא ברורות ולפיכך מצוין במסמך כי הנחיות הדרג המדיני מחייבות בירור ושיח שוטף בין הדרג הצבאי הבכיר לדרג המדיני כדי ליצור השפעה הדדית.

המסמך יוצר תיאום ציפיות בין הצבא לציבור במקרה שצה"ל יידרש למערכה מוגבלת במטרה להחזיר רגיעה. לפי המסמך האסטרטגי, במצב זה, יידרש הצבא לתוצאה מוגבלת. במסגרת המאמצים השונים במלחמה או בחירום, יבואו לידי ביטוי בהתאם למסמך מאמץ הסייבר בתחום ההגנה אך גם בתחום ההתקפה בכל הרמות - האסטרטגי, האופרטיבי והטקטי.

בתחום ההגנה מפני ירי תלול מסלול, נכתב כי בראש סדר העדיפויות נמצאת ההגנה שמאפשרת רציפות הפעלת הכוח הצבאי בהגנה והתקפה כולל מערכי הליבה בעורף הצבאי. במקום השני בסדר העדיפויות נמצאת ההגנה על תשתיות לאומיות ומוסדות שלטון, ובמקום השלישי הגנה על מרכזי אוכלוסייה. במערכות שההישג הנדרש בהן מוגבל, ייבחן הצורך לתעדף הגנה ישירה על העורף (להפוך את סדר העדיפויות, א"ב).

בנוסף לכך, יש במסמך התייחסות ראשונה ברורה לגבי המערכה שבין המלחמות (מב"ם), שתכליתה היא לשמר ולהעצים את הישגי המערכות השונות תוך החלשת הגורמים השליליים, צמצום התעצמות האויבים ויצירת תנאים מיטביים לניצחון במלחמה עתידית. חלק מהמב"ם יכלול פעולות חשאיות וחסויות וחלקן יהיה גלוי ליצירת הרתעה.

הרמטכ"ל מתייחס גם למערכה נגד מדינות ללא גבול משותף למרות שהן לא במוקד התפיסה, אך בשל ייחודיות המסמך הן מופיעות בו. מול אותן מדינות תתבצע פעולה רציפה רב תחומית בכל המצבים.

המסמך דוחה תפישות קודמות שהועלו במערכות מוגבלות וקובע באופן חד משמעי שהרמטכ"ל הוא מפקד המערכה היחיד בצה"ל ובאמצעות המפקדה הכללית הוא מפקד על כל המבצעים שצה"ל מקיים. המשאבים המבצעיים נתונים בידי המפקדה הכללית, והיא מקצה אותם למפקדות הראשיות למילוי משימותיהן לפי תעדוף הנובע מהמשימות המוטלות עליהן. עוד נקבע כי אחריות זו של המפקדה הכללית אי אפשר לבזרה או להעבירה למפקדות הראשיות. בכך, מקבע הרמטכ"ל באופן חד משמעי את האחריות והסמכות במבצעים.

המסמך מעניק חשיבות גדולה לבניית יכולות להטסת כוחות חי"ר באמצעות מסוקים ומטוסים עם שרידות גבוהה, והפעלת כוחות מיוחדים בעומק שטח האויב.

(עדכון ראשון: 17:35)