בג"ץ המסתננים: יריית הפתיחה לקרב בין ממשלת הימין למערכת המשפט

פסיקתו של בג"ץ אמש (שלישי) על ביטול חלק מסעיפי החוק למניעת הסתננות והתערבותו בעניין בפעם השלישית, מחדדת עוד יותר את הקרב שהולך ומסתמן כאחד ממוקדי הסכסוך של מושב הכנסת הבא: הרשות המחוקקת מול מערכת המשפט. העימות הפומבי בין שרת המשפטים איילת שקד לשופטי בג"ץ נותן את אות הפתיחה למאבק על יוקרת שתי הרשויות, שעושה רושם שרק יילך ויחמיר. בעניין חוק המסתננים, נראה כי בג"ץ לא הותיר לכנסת הרבה ברירות: שר הפנים סילבן שלום כבר הודיע כי יגיש הצעה מתוקנת לקיצור משך השהייה של המסתננים, בפעם הרביעית, כשמקביל משרדי הממשלה צפויים להאיץ את המגעים לגירוש מרצון של המסתננים למדינה שלישית באפריקה.

המאבק בין הרשויות איננו חדש. כבר שנים שבימין מתלוננים על השליטה של בג"ץ לצד מוסד היועץ המשפטי לממשלה, ומבינים כי זה הזמן לשנות זאת. מה שהחל תחילה בקריאות של קבוצות שוליים הופך אט אט לקול במיינסטרים של הימין: החלשת מערכת המשפט, שצברה כוח בלתי נשלט לטענתם. שופטי בית המשפט העליון, היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות – כולם חלק מהגברדיה הישנה. "המטוטלת כבר במצב כל כך קיצוני, שברור שהיא עומדת לחזור חזרה", הגדיר זאת אחד מחברי הכנסת בימין.

לקריאה נוספת:
הפגנת זעם בדרום תל אביב: "השכונות מלאות במסתננים, מורחים אותנו"
נתניהו: "שבע רצון שבג"ץ קיבל עקרונית את 'חוק המסתננים'"

המוקד הראשון הוא בג"ץ. רק בתחילת השבוע נפגשה שקד עם נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור בוועדה לבחירת שופטים, אולם הפוסט שפרסמה שרת המשפטים שעות בודדות לפני הכרעת בג"ץ בעניין החוק למניעת הסתננות נתפס על ידי מערכת המשפט כאיום ברור. לצד זאת, פסיקת נאור בעניין פינוי בתי דריינוף בבית אל, אמירות השופטים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין מינוי סגן השר יעקב ליצמן וביטול החוק האמור – כל אלו מעידים, כפי שתופשים זאת חברי כנסת ושרים, כמאבק של ממש.

שקד הדגישה בתגובתה לפסיקה את דבריו של שופט העליון ניל הנדל, שהיה בדעת מיעוט, וציטטה אותו באומרו כי "השיח בין הכנסת לבית המשפט נפגע". דעתו של הנדל אמנם נדחתה על ידי יתר שמונת השופטים, אבל התקבלה באהבה רבה אצל השרה. "אז אמרו על מרים נאור שהיא ממשפחת אצולה של הליכוד. נו, אז אמרו. גם ציפי לבני הייתה כזאת", אמר לפני הפסיקה אתמול אחד השרים. לא מן הנמנע כי במהלך הפגרה יחדדו כמה חברי כנסת הצעות לשיפור בחירת שופטי העליון, כך שהדרישה לשימוע פומבי בטרם מינויים תשוב לחלל האוויר. הבעיה היא שמינוי השופטים הבאים הוא רק ב-2017 וספק אם הממשלה הנוכחית תחזיק מעמד עד אז.

בנוסף לכך, יש עוד שמפנטזים על העברת חוק יסוד: החקיקה, שבתוכו פסקת התגברות, שתאפשר חקיקת חוקים שנפסלו בבג"ץ באמצעות רוב של חברי הכנסת. גם שקד עצמה הייתה מעוניינת בכך, אבל בקואליציה של 61 ח"כים, בהם שר האוצר משה כחלון, שהודיע בפני רבים שלא יאפשר פגיעה בבית המשפט העליון, נראה כי חוק שכזה יישאר בבחינת משאלת לב בלבד.

המוסד השני שנמצא על הכוונת הוא זה של היועץ המשפטי לממשלה. המתיחות בין שקד לווינשטיין הפכה לסוד גלוי. כוונתה של השרה לפצל את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה לא מוסיפה לעניין, אבל בגזרה זו סיכויי ההצלחה של הכנסת גדולים בהרבה. בינואר 2016 יתחלף וינשטיין במועמד שוועדת איתור תמצא לנכון. במקרה זה, נתניהו מתכוון להטיל את כל כובד משקלו בבחירתו של מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט לתפקיד. לא בטוח שמנדלבליט, שחתום כפרקליט הצבאי הראשי לשעבר על חקירות "עופרת יצוקה" נגד לוחמי צה"ל וכמי שהביע הערכה לארגון "בצלם" על הסיוע בחקירות, הוא המועמד המושלם מטעם הימין. עם זאת, באופק לא נמצא משפטן בעל תפישת עולם לאומית-ימנית בעל שיעור קומה שמתאים לתפקיד.

כלל הגורמים המעורבים בעניין מחפשים בנרות אדם שלפחות ישיב מלחמה למועמד של נתניהו. בהיבט זה יש מי שנזכרים בנועם סולברג, המכהן כיום כשופט בית המשפט העליון. סולברג היה ב-2009 שופט מחוזי בירושלים והיו מי שקיוו לראותו מתמנה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. כיום הוא נמנה עם חברי בית המשפט העליון ונתפש כמי שקודם לכך על ידי מחנה הימין - על אף היותו משפטן מוערך מאוד, אולם קולו לא נשמע בסוגיות הפוליטיות שמתגלגלות לפתחו של בית המשפט.

בקואליציה הנוכחית היו שמחים לעוד כמה "סולברגים" – בבית המשפט העליון וגם על כיסא היועץ המשפטי הבא. גם אנשיו של וינשטיין, בהם המשנים לו על כלל יועציהם, ולצדם אנשי הפרקליטות, בדגש על מחלקת הבג"צים, נמצאים על הכוונת של חברי כנסת מהימין, שמתכוונים להציע יוזמות חקיקה שונות להגבלת כוחם. "הם חושבים שהם קובעים פה הכול ושכחו מי בעצם נבחר ציבור ומי הפקיד", האשימו גורמים פוליטיים.

(עדכון ראשון: 23:30)