פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בג"ץ פסל חלקית את חוק המסתננים: "20 חודשים ב'חולות' - לא מידתי"

      בית המשפט דורש בפעם השלישית מהכנסת לשנות את נוסח החוק, וקובע כי משך זמן השהייה במתקן "איננו חוקתי". עם זאת, השופטים אישרו כי מסתננים חדשים שיתפסו ייאסרו לשלושה חודשים, ושוהים במתקן "חולות" במשך יותר משנה ישוחררו לאלתר

      בג"ץ פסל חלקית את חוק המסתננים: "20 חודשים ב'חולות' - לא מידתי"
      צילום: שי מכלוף, עומר מירון, עריכה: מתן חדד

      בג"ץ פסל הערב (שלישי) באופן חלקי את התיקון לחוק למניעת הסתננות ברוב של שמונה שופטים לעומת אחד. בהחלטתו קבע כי החזקה של המסתננים במתקן "חולות" במשך 20 חודשים איננה חוקתית וכי יש לקצר את תקופת המאסר. "פתרון שבו כרוכה שלילת זכויותיהם של אנשים למשך פרקי זמן כה ארוכים – איננו מידתי", נימקה ראשת הרכבת השופטים נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור. השופטים הודיעו כי למדינה יינתנו שישה חודשי הסתגלות למימוש פסק הדין ולצורך חקיקה מחודשת של הסעיף. דעת המיעוט בפסיקה הייתה של השופט ניל הנדל.

      עם זאת, בג"ץ אישר את החלק הראשון של החוק שמאפשר כליאה במשך שלושה חודשים למסתננים חדשים שייתפסו, בטענה כי מדובר בתקופה שעומדת במבחן החוקתיות. זאת ועוד, נקבע כי מבקשי מקלט השוהים במתקן "חולות" במשך 12 חודשים ויותר ישוחררו בתוך 15 יום, ואלו השוהים במקום פחות מכך ישוחררו בתום שנה.

      פליטים במתקן חולות (מערכת וואלה! NEWS)
      השוהים עד שנה במקום ישוחררו בתום 12 חודשים. מתקן חולות

      נאור כתבה בפסיקת בג"ץ כי כליאתם של המסתננים אמנם תסייע למיגור התופעה, אך החוק מאפשר לעשות כן במשך תקופה ארוכה מדי. "השמתם של מסתננים במרכז שהייה עשויה לסייע בצמצום תופעות שליליות הקשורות בהגירה, אולם אין להשלים עם הגבלת חירות המסתננים השוהים במרכז השהייה למשך תקופה כה ארוכה, גם אם ניצבת ביסודה תכלית ראויה. הרף שנקבע אינו מידתי ודינו להתבטל", נימקה.

      נאור הוסיפה ביקורת על מתקן חולות. "לא אכחד: לא מרכז השהייה כפי שהוקם לימים ב'חולות' עמד מול עיני כאשר כתבתי דברים אלה. כאזרחית, הייתי שמחה לראות את מדינתי-שלי עם יותר חמלה, גם כלפי מי שחשוד בכך שהסתנן לישראל לשבור שבר", הסבירה.

      לקריאה נוספת:
      תזונה לקויה והיגיינה ירודה: התנאים הקשים במתקן חולות
      מנהיג מבקשי המקלט ישוחרר מ"חולות" בשל התעלמות מבקשתו למקלט
      רגע לפני פיזורה: הכנסת אישרה את "חוק המסתננים"

      מאות מבקשי מקלט השוהים במתקן צועדים בצעדת מחאה בגבול מצרים, יוני 2014 (יותם רונן)
      הפגנה של מבקשי מקלט בסמוך למתקן חולות (צילום: יותם רונן)

      השופט עוזי פוגלמן החזיר את הכדור לבית המחוקקים. "מה תעשה עתה הכנסת? הדיאלוג יימשך. הכנסת יכולה לפעול לחקיקת הסדר חוקי אחר שיעמוד באמות מידה חוקתיות, כשניתן להביא תקופה קצרה יותר שתוכל לעמוד בבחינה החוקתית. אל לנו להסס להכריז על בטלותה של חקיקה שאיננה חוקתית, קל וחומר כאשר העניין שלפנינו נוגע בליבת זכויות האדם של אוכלוסייה מוחלשת", אמר.

      בארגוני זכויות האדם שעתרו לבג"ץ, בהם האגודה לזכויות האזרח, המוקד לפליטים ולמהגרים ורופאים לזכויות אדם, בירכו על הפסיקה. "בית המשפט הבהיר היום, בפעם השלישית, כי גם הפעם המחוקק לא הקדיש מחשבה ודיון מעמיק לפני שהורה על שלילת חירותם של אלפי בני אדם", נמסר.

      בג"ץ הבהיר עוד כי אסור לקבוע מדיניות שמטרתה לשבור את רוחם של מבקשי המקלט. השופטים אף מתחו ביקורת על הקצב הנמוך של הטיפול בבקשות המקלט ועל אחוזי ההכרה הנמוכים באופן קיצוני. "המדיניות כלפי מבקשי מקלט לא יכולה להסתכם בשלילת חירות המונית של חפים מפשע או הזנחה מוחלטת של הנושא. אנחנו קוראים לממשלה להפנות את היצירתיות והמשאבים שהושקעו בכליאה ובניסיונות ללחוץ על מבקשי המקלט להתייאש ולעזוב, להשקעה במדיניות שתוכל להיטיב עם מבקשי המקלט ועם תושבי דרום תל אביב גם יחד: הפניית הכספים שיועדו לכליאה בשיפור שירותי הרווחה, הבריאות והדיור במקומות המאכלסים מבקשי מקלט ויצירת פיזור טבעי ברחבי הארץ על ידי הענקת רשיונות עבודה מוסדרים, ותמריצים להעסקה ברחבי הארץ".

      לראשונה מאז הבחירות: התכנסה הוועדה לבחירת שופטים (עומר מירון)
      "נוסח החוק הקודם - רך מדי". שרת המשפטים שקד (צילום: עומר מירון)

      יונתן יעקובוביץ, ראש תחום הסברה ב"מרכז למדיניות הגירה ישראלית", שהצטרף כמשיב לעתירה, אמר כי "מדובר במכת מוות לתקוותם של שכונות דרום תל אביב וערים נוספות להשבת חיי הקהילה ותחושת הביטחון האישי שאבדו להם. התגברות זרם ההסתננות לישראל בחודשים האחרונים מוכיחה כי גדר לבדה איננה מספיקה בכדי למנוע הסתננות לישראל, ופירוק החומה הנורמטיבית שהעניק החוק משאיר את גבולות ישראל פרוצים לחלוטין. מדובר בהחלטה היסטורית עגומה כיוון שהיא תביא להשתקעות בלתי הפיכה של עשרות אלפי מסתננים וליצירת מיעוט אתני קבוע, שאיננו מזדהה עם מדינת ישראל וערכיה, תוך שנים ספורות".

      מדובר בפעם השלישית שבה החוק מגיע להכרעת בג"ץ, אחרי ששני ניסוחיו הקודמים בוטלו בבית המשפט בטענה שמדובר בחקיקה שאינה חוקתית משום שהיא נוגדת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הארגונים הגישו את העתירה בדצמבר 2014, ימים אחדים אחרי שתיקון החוק חוקק בפעם השנייה בעקבות ביטולו בבג"ץ ארבעה חודשים קודם לכן. אותו תיקון החוק הסדיר אז את פעילות מתקן השהייה וקבע כי מבקש מקלט יועבר למתקן לתקופה מקסימלית של 20 חודשים, זאת בניגוד לתיקון הקודם שבו לא הוגבל בזמן משך שהות מבקשי המקלט במתקן.

      התיקון קבע כי מבקש מקלט חדש שייכנס לישראל ייכלא בכלא סהרונים לתקופה של שלושה חודשים, במקום למשך שנה, כפי שנקבע בחוק הקודם, ולאחר מכן יועבר לחולות. כמו כן, בעת ביטול התיקון הקודם קבע בית המשפט כי השוהים במתקן יידרשו להתייצב לרישום פעם אחת בלבד ביום, בשעות הערב, במקום שלוש פעמים ביום כפי שנקבע בתיקון הקודם, מה שאמור לאפשר להם חופש תנועה נרחב יותר.

      השרה שקד: "הדרום יוכרז כמתקן שהייה רשמי למסתננים"

      טרם הפסיקה התייחסה שרת המשפטים איילת שקד לנושא בעמוד הפייסבוק שלה. "נוסח החוק שאושר על ידי בית המשפט העליון בפעם הקודמת רך מדי, וההוכחה לכך היא שבחודשים האחרונים תופעת ההסתננות, שכמעט והתגברנו עליה, שבה, ועשרות אפריקנים חדרו לישראל", כתבה שקד. "אם יבוטל החוק בפעם השלישית, המשמעות תהיה הכרזה על דרום תל אביב כמתקן שהייה רשמי למסתננים. מעתה, ובכל שעתיים עד למתן פסק הדין, אעלה סרטונים המתארים את חייהם הבלתי-נסבלים של תושבי דרום תל אביב".

      לסטטוס צורף סרטון מיוטיוב שמתעד, לכאורה, תקיפת נערה בידי פליט סודאני בתל אביב. אלא שהסרטון בכלל צולם, לדברי כמה מהמגיבים, בטורקיה. לאחר זמן קצר הסירה שקד את הפוסט והעלתה חדש במקומו, עם טקסט זהה, שאליו מצורף סרטון שכותרתו "טירוף בנווה שאנן - מסתננת מתנפלת על פעילות".