שקד: "ביטול חוק המסתננים - הכרזה על דרום תל אביב כמתקן שהייה"

שעות ספורות לפני שבג"ץ צפוי להכריע בפעם השלישית אם החוק למניעת הסתננות הוא חוקתי, שרת המשפטים מזהירה מפני ביטולו. ארגוני זכויות אדם: "שולל את חירותם של אלפים"

דנה ויילר פולק ויהושע בריינר, כתב לענייני משפט
צילום: שי מכלוף, עריכה: יאיר דניאל

בג"ץ צפוי לפרסם היום (שלישי) פסק דין בעתירה שהגישו ארגוני זכויות אדם נגד תיקון החוק למניעת הסתננות. מדובר בפעם השלישית שבה החוק מגיע להכרעת בג"ץ, אחרי ששני ניסוחיו הקודמים בוטלו בבית המשפט בטענה שמדובר בחקיקה שאינה חוקתית משום שהיא נוגדת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

לקראת הפסיקה התייחסה שרת המשפטים איילת שקד לנושא בעמוד הפייסבוק שלה. "נוסח החוק שאושר על ידי בית המשפט העליון בפעם הקודמת רך מדי, וההוכחה לכך היא שבחודשים האחרונים תופעת ההסתננות, שכמעט והתגברנו עליה, שבה, ועשרות אפריקנים חדרו לישראל", כתבה שקד. "אם יבוטל החוק בפעם השלישית, המשמעות תהיה הכרזה על דרום תל אביב כמתקן שהייה רשמי למסתננים. מעתה, ובכל שעתיים עד למתן פסק הדין, אעלה סרטונים המתארים את חייהם הבלתי-נסבלים של תושבי דרום תל אביב".

לסטטוס צורף סרטון מיוטיוב שמתעד, לכאורה, תקיפת נערה בידי פליט סודאני בתל אביב. אלא שהסרטון בכלל צולם, לדברי כמה מהמגיבים, בטורקיה. לאחר זמן קצר הסירה שקד את הפוסט והעלתה חדש במקומו, עם טקסט זהה, שאליו מצורף סרטון שכותרתו "טירוף בנווה שאנן - מסתננת מתנפלת על פעילות".

לקריאה נוספת:
תזונה לקויה והיגיינה ירודה: התנאים הקשים במתקן חולות
מנהיג מבקשי המקלט ישוחרר מ"חולות" בשל התעלמות מבקשתו למקלט
רגע לפני פיזורה: הכנסת אישרה את "חוק המסתננים"

טוב לדעת (מקודם)

נובמבר סייל: ההזדמנות שלכם לנצח את הכאב - במבצע

לכתבה המלאה
(צילום: צילום מסך, פייסבוק)

המחנה הציוני הגיב לדברי שקד ומסר כי התנהגותה משקפת התנהלות לא דמוקרטית. "האיומים של שרת המשפטים מוצגים כהגנה תושבי דרום תל אביב, אבל אלו מילים ריקות מתוכן. אם השרה שקד והממשלה רוצים לעזור לתושבים, ראוי שיאמצו את הצעת החוק של המחנה הציוני לשיקום דחוף של שכונות דרום תא ופיזור מבקשי המקלט בארץ. לצערנו, שקד והממשלה כולה ממשיכים להפקיר את תושבי דרום תל אביב, ומעדיפים לפזר סיסמאות באוויר. שרת המשפטים שקד מאיימת על מערכת המשפט וכמו עמיתה לסיעה רוצה תעלות עם D9 על בית המשפט העליון. דבריה של השרה שקד מתאימים למקובל במשטרים אפלים, בהם בתי המשפט תולים וחותכים לפי רצון השלטון. במדינה יהודית ודמוקרטית מערכת המשפט עצמאית, ותפקידה להגן על האזרחיות והאזרחים ועל הזכויות שלהם", נמסר.

התיקון לחוק קובע שהייה מקסימלית של 20 חודשים במתקן "חולות"

הארגונים הגישו את העתירה בדצמבר 2014, ימים אחדים אחרי שתיקון החוק חוקק בפעם השנייה בעקבות ביטולו בבג"ץ ארבעה חודשים קודם לכן. תיקון החוק החדש מסדיר את פעילות מתקן השהייה "חולות" וקובע כי מבקש מקלט יועבר למתקן לתקופה מקסימלית של 20 חודשים, זאת בניגוד לתיקון הקודם שבו לא הוגבל בזמן משך שהות מבקשי המקלט במתקן.

התיקון עוד קובע כי מבקש מקלט חדש שייכנס לישראל ייכלא בכלא סהרונים לתקופה של שלושה חודשים, במקום למשך שנה, כפי שנקבע בחוק הקודם, ולאחר מכן יועבר לחולות. כמו כן, בעת ביטול התיקון הקודם קבע בית המשפט כי השוהים במתקן יידרשו להתייצב לרישום פעם אחת בלבד ביום, בשעות הערב, במקום שלוש פעמים ביום כפי שנקבע בתיקון הקודם, מה שאמור לאפשר להם חופש תנועה נרחב יותר.

"תכלית החוק זהה לזו של אלה שנפסלו בעבר"

מגישי העתירה, ובהם עורכי הדין עודד פלר ויונתן ברמן מטעם "האגודה לזכויות האזרח" ואסף וייצן ורחל פרידמן מ"המוקד לפליטים ולמהגרים", מבקשים מבג"ץ להורות, בפעם השלישית, לבטל את תיקון החוק בטענה ש"תכליותיו זהות לאלו שבית המשפט פסל בעבר, ובראשן המטרה המוצהרת 'לעודד' יציאה של מבקשי מקלט באמצעות שבירת רוחם, גם במקרים שבהם המדינה מכירה בסכנה הנשקפת להם במדינות מוצאם. בפעמים הקודמות עמד בית המשפט העליון גם על הקושי שבשלילת חירות כאמצעי להרתיע מבקשי מקלט פוטנציאליים", צוין בעתירה, שעליה חתומים גם ארגון רופאים לזכויות אדם, קו לעובד, אס"ף והמרכז לקידום פליטים אפריקנים.

באשר למטרה הנוספת שעליה הצהירו המחוקקים, "מניעת השתקעות בערים", ציינו העותרים כי כליאה של מבקשי מקלט ל-20 חודשים בחולות לא תסייע בקידום תכלית זו. "מעבר לתכליות הפסולות שנותרו על כנן, העתירה מבהירה כי גם מתקן 'חולות' נותר כשהיה, וכי ביטול שתי ההתייצבויות במהלך היום והגבלת הכליאה אינן משנות את העובדה שהוא שולל את חירותם של אלפים, מאחר שבפועל המוחזקים לא יכולים לעמוד בעלות הנסיעה מדי יום בתחבורה ציבורית ולהתרחק מאזור המתקן", נכתב.

מבקשי מקלט במתקן חולות (צילום: יותם רונן)

לפני כחצי שנה נערך דיון בעתירה בפני ההרכב מורחב, הכולל את נשיאת בית המשפט מרים נאור, ובו שבעה שופטים שהשתתפו בהרכבים שפסלו את החוק בעבר. אם יחליטו שופטי בג"ץ לבטל גם את התיקון הנוכחי לחוק בחלקו או במלואו ייתכן כי השרה שקד תפעל לחקיקת פסקת התגברות, שתאפשר לכנסת לעקוף את החלטות בג"ץ. עוד בכנסת הקודמת פעלה שקד לקידום חקיקה שכזו.

פסיקת בג"ץ בסיבוב הנוכחי תהיה בעלת משמעות יתרה, שכן לפני ארבעה חודשים הודיעה רשות האוכלוסין וההגירה על שינוי מדיניות, שלפיו מבקש מקלט שיסרב לעזוב את ישראל מרצון לרואנדה יועבר לכליאה בלתי-מוגבלת בזמן בכלא סהרונים. מדובר במדיניות שאינה חלק מתיקון החוק למניעת הסתננות, וגם בגינה פנו ארגוני זכויות האדם לבית המשפט בעתירה נפרדת.

על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, מתחילת השנה נכנסו לישראל 58 מבקשי מקלט. ארבעה מבקשי מקלט נכנסו לישראל בפברואר, 11 באפריל 26 ביוני ו-16 ביולי.

לפניות לכתבת: danawp@walla.co.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully