(הפגנת מבקשי המקלט בכלא סהרונים, פברואר 2014)
תזונה לקויה, מחסור במוצרי היגיינה, איסור להחזיק מוצרי חשמל בסיסיים ועונשי מאסר בגין עבירות קלות - כך נראים חייהם של מאות מבקשי המקלט במתקן חולות על פי דוח מעקב של "המוקד לפליטים ומהגרים". נוסף על התנאים הקשים והליקויים, הדוח חושף כי צומצמו אפשרויות העזיבה מרצון, וכי מי שיבחר להישאר בישראל ייכלא לזמן בלתי-מוגבל.
מהדוח עולה כי יותר ממחצית המוחזקים, 1,213 בני אדם, נשפטו על ידי פקיד הגירה שאינו שופט לעונש מאסר אחד לפחות בכלא סהרונים, לתקופות של חודש עד למעלה משלושה חודשים. על פי הדוח, עד יולי 2014 נענשו 70 מבקשי מקלט בגין אי-התייצבות לספירה במועדה ו-387 נוספים נענשו בגין הפרת נהלי המתקן. כמו כן, ביוני 2014 נעצרה קבוצה של 756 מבקשי מקלט בעת שניסו לחצות את הגבול חזרה למצרים במחאה על תנאי כליאתם.
המדיניות החדשה למבקשי מקלט: "עד מתי סהרונים? עד שתחליט לעזוב"
מבדיקת החופשות שניתנו לשוהים עולה כי ב-19 חודשים הראשונים בחולות ביקשו המוחזקים 1,491 חופשות של עד 48 שעות. 1,379 חופשות אושרו, אך למעלה ממחציתן, 814, אושרו למספר שעות נמוך משהתבקש ו-113 בקשות נדחו.
עוד בוואלה חדשות:
"הסכם הגרעין ייחתם ב-48 השעות הקרובות - או כלל לא"
שבוע לאחר שנסגר מטעמי ביטחון: כביש 12 נפתח מחדש לתנועה
ציפראס: "הגשנו הצעה להסכם עם אירופה"; הולנד: "לא רציני"
תלונות שחוזרות על עצמן עוסקות במזון במתקן. התזונה העיקרית של הכלואים מורכבת מקלוריות ריקות - לחם ואורז לבן שאינו מבושל היטב. כמו כן, חולי צליאק וסוכרת אינם מקבלים מזון מותאם. בנוסף, נטען כי בפעמים המעטות שבהן מוגשים פירות בארוחות, מדובר בפירות באיכות נמוכה, בוסריים או קטנים. מנגד, הדוח קובע כי חל שיפור בשרותי הבריאות הניתנים במקום.
עוד עולה כי דמי הכיס המעטים, 16 שקלים ביום, אינם מאפשרים קנייה שוטפת של מזון מחוץ למתקן. בנוסף נטען כי שירות בתי הסוהר אוסר על הכנסה של מזון למקום, גם באריזות סגורות. זאת, בניגוד לתשובה שנתנה המדינה לבג"ץ.
לדברי השוהים במתקן, הסכום הזעום שהם מקבלים לכיסם אינו מספיק לצרכיהם כלל, מאחר ועיקר הכסף משמש אותם לקניית מזון, סיגריות וכרטיסי נסיעות. כמו כן דיווחו רבים כי הכסף משמשם לרכישת סבון ושמפו, על אף שהרשויות דיווחו לבג"ץ שמוצרי היגיינה בסיסיים מסופקים לשוהים.
מבקשי המקלט השוהים במתקן אף התלוננו כי קבוצות של לובשי מדים חמושים פורצות לחדריהם בחיפוש אחר חפצים שאסור להחזיק, כמו תנור חימום אם מיחם מים, ומחרימים אותם. זאת, על אף שמדובר באזור מדברי שיכול להגיע לטמפרטורות גבוהות או נמוכות מאוד. כלואים שמפרים את חוקי המתקן או נחשדים בכך, מאבדים חלק מדמי הכיס שלהם או את כל הסכום.
"לא ניתן להפוך את כליאתם של מבקשי המקלט ללגיטימית"
עוד עוסק הדוח במדיניות החדשה של רשות האוכלוסין וההגירה, שלפיה מבקשי מקלט שלא יעזבו למדינה שלישית ייכלאו. מהדוח עולה כי מאפריל האחרון מציעה רשות ההגירה לשוהים לעזוב אך ורק לרואנדה, על אף שבעבר התאפשרה יציאה גם לאוגנדה. על כן, שניים מהשוהים במתקן המבקשים לעזוב לאוגנדה ממתינים לכך כבר חודשים מבלי שהדבר מסתייע. עובדות אלו מעלות את הסבירות לכך שאוגנדה אכן עומדת מאחורי הכחשת ההסכם עם ישראל, ואינה מאפשרת עוד למגורשים מישראל להיכנס בשעריה.
על פי הדוח, עד סוף ינואר האחרון עזבו את ישראל 1,093 מבקשי מקלט למדינה שלישית ונכון לחודש פברואר שהו במתקן 1,940 מבקשי מקלט - 76% סודאנים ו-24% אריתראים. מתוך 43 המוחזקים שזומנו לרשות ההגירה ונדרשו לבחור בין רואנדה לשהייה בכלא לזמן בלתי מוגבל, 19 הגישו בקשות מקלט אחרי קבלת הזימון, ו-24 אחרים נדחו טרם קבלת הזימון. הדוח מדגיש כי 20 מתוך אותם 24 נמלטו מאריתריאה לאחר למעלה מעשור של שירות צבאי בתנאי עבדות, וחלקם שירתו אף קרוב ל-20 שנים או יותר מכך. מחציתם אף נכלאו בבתי כלא שונים באריתריאה - שניים מהם היו כלואים במשך שנה שלמה ושלושה נוספים במשך שישה חודשים.
"גם שיפור משמעותי בתנאי הכליאה לא משנים את לב הבעיה - התשתית הרעיונית שעליה הוקם מתקן חולות", מסכם הדו"ח. "מדובר במתקן פתוח שהמתגוררים בו הם כביכול חופשיים להיכנס ולצאת כרצונם, אך כל היבטי חייהם נשלטים על ידי שירות בתי הסוהר, ורשימה ארוכה של הגבלות ואיסורים מונעת בעדם מלדאוג לצרכיהם ומלנהל את זמנם ואת חייהם כראות עיניהם. מסגרת זאת מאפשרת לרשויות לצמצם את אחריותם לתנאיהם של הכלואים בחולות בטענה שהם אינם כלואים, ובה בעת להגביל כל תנועה ולשלוט בכל פרט בחייהם. כבעבר, המלצותינו אינן נוגעות לתנאים במתקן אלא לעצם קיומו: לא ניתן להפוך את כליאתם של מבקשי מקלט במתקן באמצע המדבר ללגיטימית".