רשות האוכלוסין וההגירה החלה ביישום מדיניות גרוש מבקשי מקלט למדינה שלישית, שגובשה בחודש מרץ האחרון בהובלתו של השר לביטחון הפנים גלעד ארדן. מבקשי מקלט השוהים במתקן חולות, קיבלו השבוע זימון לפגישות עם נציגי הרשות ובו הודיעו להם כי בתוך שבועיים עליהם לחתום על טפסי עזיבה מרצון - או שייכלאו לתקופה בלתי מוגבלת, עד שיחליטו לעזוב את ישראל.
דניאל, מבקש מקלט מאריתריאה השוהה בישראל שבע שנים, היה מבין מבקשי המקלט שקיבל זימון לפגישה. זאת, לאחר שבשבוע שעבר בקשת המקלט שלו נדחתה. "הגעתי ודיברו איתי שני גברים שאמרו לי שעליי לבחור אם אני עוזב לאוגנדה או רואנדה", סיפר. "אמרתי שאני לא מעוניין, ואז הם אמרו לי שאם אני לא עוזב אני עובר לסהרונים. שאלתי עד מתי, אז הם אמרו: 'עד שתחליט לעזוב'".
דניאל, השוהה בחולות כחודשיים, תהה מדוע לאחר ההבטחות שניתנו לו לשחרור, המדינה רוצה לשלוח אותו למדינות שמהוות סכנה עבורו. "עשיתי כל דבר שביקשו - ביקשו שאגיע לחולות, הגעתי. בראיון הכניסה אמרו לי שאהיה כאן עד ינואר 2016 ואז אשתחרר, ועכשיו הופכים את זה לסהרונים לתקופה בלתי מוגבלת", אמר. "זה מצב בלתי אפשרי, כי אין לי לאן ללכת. אין לי דבר ברואנדה או אוגנדה ואלו לא דמוקרטיות, כך שמדובר בסכנה אמיתית. אין לנו הרבה ברירה אלא להקשיב למה שאומרים לנו, וכרגע זה לעבור מכלא לכלא. אלה לא חיים, אבל איזו ברירה יש לי?".
ישראל: "אוגנדה תקבל אתכם"; מבקש מקלט שעזב: "זה לא קרה"
רשות האוכלוסין וההגירה הודיעה על שינוי מדיניות חרף קביעתו של בג"ץ בחודש דצמבר אשתקד. בקביעה, פסל בג"ץ את תיקון החוק למניעת הסתננות בפעם השנייה וקבע כי מבקש מקלט שנשלח לחולות ישהה במקום לתקופה של 20 חודשים, ואחריה ישוחרר. ראשוני המשתחררים היו אמורים לעזוב את חולות באוגוסט הקרוב. ואולם, ממידע שהגיע ל"מוקד לפליטים ומהגרים", עולה כי בשבוע האחרון זומנו שבעה מבקשי מקלט לשיחה שבה הוצגו האפשרויות המצומצמות.
כמו כן, מבקשי המקלט קיבלו מכתב שכותרתו "הודעה חשובה לאנשים שרוצים לצאת מרצונם". "אחרי שעבדנו קשה בחודשים האחרונים, מצאנו לכם מדינה שתקבל אתכם. המדינה תאשר לכם אשרות עבודה ומגורים", נכתב. "בעשר השנים האחרונות, המדינה הזאת נמצאת במצב פיתוח טוב. 10,000 אזרחי המדינה שהיו מהגרים חזרו אליה. המדינה יצרה הזדמנויות עבודה לאזרחים אחרים מאפריקה. המדינה נמצאת בעשר השנים האחרונות בשיפור כלכלי ניכר. היא נחשבת לאחת המדינות הגדולות באפריקה והיא תלויה בייצוא של אמריקה ואירופה. בגלל השיפור הפוליטי יש במדינה ממשלה חזקה, ומערכות טובות של חינוך ובריאות, תחבורה והתפתחויות אחרות".
עוד נכתב כי משרד הפנים ייתן "מענק טוב" למי שיבחר לעזוב. "משרד הפנים הישראלי נותן 3,500 דולר לכל סודני ואריתראי שרוצה לצאת וזהו מענק טוב. נציגי רשות ההגירה מוכנים לעזור לאריתראים ולסודנים שרוצים לחזור, מתעודת מעבר ועד הטיסה. הכסף יינתן לכם בשדה התעופה בצורה בטוחה. כשתגיעו למדינה השלישית, אנשים יקבלו אתכם בשדה התעופה ויתנו לכם מידע על החיים במדינה ומידע חשוב אחר. ביום הראשון במדינה תנוחו במלון [...] ותהיה לכם ויזה. הסודנים והאריתראים שעזבו בעזרת הממשלה הישראלית למדינה שלישית אמרו שהם חיים טוב, לומדים אנגלית ויש להם עבודה טובה. לדבריהם, כמה מהם פתחו עסקים וחיים טוב".
אלא שמבקש מקלט שעזב את ישראל לאוגנדה ב-2014 טוען שלא בדיוק כך הם פני הדברים. "איש לא מחכה כאן, איש לא מעניק מעמד, ואיש לא נותן עבודה", אמר ס', אריתראי ששהה בישראל שש שנים והחליט לעזוב לאוגדה. "גם את הכסף שהבטיחו לא קיבלתי. כל הזמן אמרו: 'תקבל בשדה התעופה', ואחר כך אמרו: 'תקבל כשתנחת שם', וזה לא קרה".
"כיצד הרשות מעידה שמי שעזב במצב טוב, ללא פרטי קשר?"
דבריו של ס' תואמים עדויות שונות שהגיעו לארגוני זכויות האדם ופורסמו בדוח משותף של "המוקד לפליטים ולמהגרים" וארגון "א-ס-ף", לפיהן אוגנדה ורואנדה לא מעניקות שום סטטוס חוקי למגיעים ולפיכך אין אפשרות לעבוד או להגיש בקשת מקלט, וכן כי המסמכים המזהים נלקחים מהם וכך גם הכסף שברשותם.
בדוח נכתב: "תמוה מאוד שרשות האוכלוסין וההגירה מעידה כי הסודנים והאריתראים שעזבו נמצאים במצב טוב - כאשר למיטב ידיעתם של ארגוני זכויות האדם, אף אחד שעזב לא התבקש לתת מספר טלפון, כתובת או כל פרט אחר, ועם אף אחד לא נוצר קשר מטעם המדינה על מנת להתעדכן בשלומו".
לפניות לכתבת דנה ויילר פולק: danawp@walla.com