בג"ץ בהרכב של תשעה שופטים פסל הערב (שני) את התיקון לחוק למניעת הסתננות, שנכנס לתוקפו בינואר. הסעיף הראשון בחוק קבע כי כל אדם שיסתנן לישראל שלא כדין יישלח למעצר של שנה - ללא משפט. שישה שופטים תמכו בפסילת הסעיף ושלושה התנגדו. הסעיף השני קבע כי מבקשי המקלט השוהים בערים יישלחו לתקופה בלתי מוגבלת למתקן "חולות". השופטים החליטו כי מתקן הכליאה ייסגר תוך 90 יום. שבעה מהם הצביעו בעד פסילת הסעיף ושניים התנגדו.
"הלב מבין את הקשיים, אך הדעת אינה סובלת את הפתרון שנבחר", כתב השופט עוזי פוגלמן, בפסק הדין, "אכן, אין חולק כי הגעתם של עשרות אלפי מסתננים לשטחה של ישראל היא סוגיה סבוכה; סוגיה סבוכה אך גם סוגיה אנושית. בידי המדינה נתונים כלים רבים המאפשרים לה להתמודד עם תופעת ההסתננות, והמחוקק הוא הריבון לבחור בפתרון החוקי המתאים. פתרונות חוקיים רבים באים בחשבון אך עליהם להיות חוקתיים. על פתרון חוקתי לשקף את האיזון בין טובת הכלל לבין טובת הפרט. עליו לצמצם את הפגיעה בתושבי מרכזי הערים מזה, ובמסתננים מזה. על המחוקק לבחור באמצעי שפגיעתו בזכויות אדם היא מידתית".
בהתייחסה למתקן "חולות", כתבה השופטת עדנה ארבל כי "אין מדובר ב'מתקן שהייה' פתוח או לילי כי אם במתקן משמורת. ייתכן כי מתקן משמורת עם הקלות מה, אך עדיין מתקן המגביל באופן משמעותי את חירותו וחייו של אדם".
מחאת מבקשי המקלט || סיקור מיוחד בוואלה! חדשות:
דוח: ישראל נחושה להשקיע בכליאת פליטים שלא כחוק
מינואר: זינוק של 300% בעזיבה מרצון של מבקשי מקלט
מבקשי המקלט לא חוזרים ל"חולות": "נמשיך במאבק"
העותרים נגד התיקון לחוק, בהם המוקד לפליטים ולמהגרים, האגודה לזכויות האזרח, אס"ף (ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל), קו לעובד, רופאים למען זכויות אדם ואמנסטי אינטרנשיונל ישראל, בירכו על פסיקת בג"ץ. "בית המשפט הבהיר היום פעם נוספת, באופן חד-משמעי וחריף, כי המדיניות כלפי מבקשי מקלט לא יכולה להסתכם בכליאה המונית של אנשים חפים מפשע או הזנחה מוחלטת של הנושא".
לטענת הארגונים, "אנו קוראים לממשלה: זה הזמן לפעול באופן אמתי למען תושבי דרום תל אביב ומבקשי המקלט גם יחד על ידי השקעת כספים בשיפור שירותי הרווחה, הבריאות, והדיור במקומות המאכלסים מבקשי מקלט, ויצירת פיזור טבעי של הקהילות על ידי הענקת רישיונות עבודה מוסדרים ותמריצים לבעלי עסקים ברחבי הארץ".
מנגד, יוזם החוק, שר הפנים, גדעון סער, טען כי החלטת השופטים "שגויה ומותירה את ישראל ללא כלים להתמודד עם תופעת ההסתננות הבלתי חוקית. יש לבחון תיקון חוק יסוד כבוד האדם וחירותו באופן שיגביל התערבות בג"ץ בחקיקה של הכנסת שנועדה להתמודד עם ההסתננות והמסתננים לישראל".
בחודש יוני 2012 החלה המדינה לאכוף את החוק המקורי, שקבע כי ניתן לעצור מבקש מקלט במעצר מנהלי ללא משפט לתקופה של שלוש שנים. חצי שנה לאחר מכן עתרו ארגוני זכויות אדם יחד עם כמה מבקשי מקלט לבג"ץ בדרישה לבטל את תיקון החוק, בטענה כי העצורים העיקריים מכוח החוק הינם אזרחי סודאן ואריתריאה - שהמדינה הכירה בהם כמי שאינם בני גירוש. מכאן, נטען בעתירה, שמדובר במעצר שתכליתו הרתעה ולא גירוש, ועל כן נוגד את זכות האדם לחירות.
בספטמבר 2013 קבע פה אחד הרכב של תשעה שופטי בית המשפט העליון, בראשות הנשיא אשר גרוניס, כי תיקון החוק אינו חוקתי, מכיוון שהוא פוגע באופן שאינו מידתי בזכות לחירות הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. על כן, קבע בית המשפט פרק זמן של 90 יום במסגרתו ייבחן מצבו של כל עצור באופן פרטני.
בדצמבר אישרה הממשלה, בהליך בזק, תיקון נוסף לחוק - שנפסל היום - הקובע כי מסתנן שנכנס לישראל יוחזק במעצר לתקופה של שנה, במקום שלוש שנים. יתרה מכך, מסדיר התיקון הנוסף לחוק את פעילות מתקן השהייה הפתוח "חולות" שבנגב. תיקון זה נכנס לתוקפו בינואר. ארגוני זכויות האדם עתרו לבית המשפט בדרישה לביטול החוק בטענה כי התיקון אינו עומד בעקרונות שהתוו שופטי בג"ץ בפסיקתם כאשר ביטלו את החוק.
הארגונים טענו כי ההסדר בתיקון נוגד את דברי השופטים לפיהם אין מקום למעצר של מבקשי מקלט שאינם בני גירוש. כמו כן, נטען כי מתקן השהייה הפתוח משמש כלא לכל דבר. זאת, משום שהוא מופעל על ידי שירות בתי הסוהר (שב"ס). שוהיו אינם יכולים לעזוב אותו כל אימת שירצו ומטרתו היחידה, לטענתם, היא לשבור את רוחם ולהכריחם לחתום על עזיבה מרצון למקום שבו שלומם כלל אינו מובטח. עוד נטען, כי ההרתעה אשר לשמה כביכול חוקק התיקון מספקת מענה לבעיה שאיננה קיימת, משום שמבקשי מקלט חדשים אינם מגיעים לישראל. היום קיבל בית המשפט את טענותיהם של העותרים.
לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.com