דוח: ישראל נחושה להשקיע בכליאת פליטים שלא כחוק

דוח חדש של ארגון זכויות האדם Human rights watch המתפרסם הבוקר (שלישי) קובע כי על ישראל להכיר בכל הסודאנים והאריתראים השוהים בשטחה כפליטים ולבחון את בקשות המקלט שהם מגישים על פי הקווים המנחים של נציבות האו"ם לפליטים. לפי הדוח, שכותרתו היא "להמאיס עליהם את חייהם" – ציטוט מפי שר הפנים לשעבר, ח"כ אלי ישי (ש"ס) – החוק הישראלי מכשיל את ניסיונותיהם של מבקשי המקלט לקבל הגנה מתוקף המשפט הישראלי והבינלאומי.

"דומה כי הרשויות הישראליות נחושות להשקיע משאבים עצומים כדי להחזיק אלפי בני אדם במעצר שלא כחוק", נכתב במסמך. לפי הדוח, באמצעות תיוגם של הנתינים הזרים כמסתננים וכאיום שיש להוקיעו, מונעים מהם גישה להליכי מקלט הוגנים, עוצרים אותם או מאיימים עליהם במעצר בלתי מוגבל מתוקף מעמדם הלא יציב, וכך גרמו לרבים לעזוב את ישראל במסגרת תכנית עזיבה מרצון. "הרשויות הישראליות אילצו כמעט 7,000 אזרחים אריתראים וסודאנים לחזור לארצות מוצאם, שלא כחוק. יש לראות באזרחים אריתראים וסודאנים המסכימים לחזור בשל האיום במעצר בלתי מוגבל בזמן, קורבנות של החזרה בכפייה".

לקריאה נוספת:
מינואר: זינוק של 300% בעזיבה מרצון של מבקשי מקלט
לא רק פליטים: 255 תיירים מאריתריאה ביקרו בארץ
דוח המבקר: ללא מדיניות, הזרים פגעו בשכונות

ג'רי סימפסון, מחבר הדוח, חוקר ומקדם מדיניות בכיר בנושא פליטים, טען כי קשה לקרוא למהלך "עזיבה מרצון". לדבריו, "להרוס את תקוותיהם של בני אדם לזכות בהגנה באמצעות דחיקתם לפינה ואז לטעון שהם עוזבים את ישראל מרצונם, זה דבר פוגעני במובהק. לאריתראים ולסודאנים בישראל נותרת הברירה בין חיים בפחד שיאלצו לבלות את שארית ימיהם כשהם כלואים במתקני כליאה במדבר, לבין הסתכנות במעצר ובהתעללות במולדתם".

לפי הנתונים שהתפרסמו בדוח, עד לאטימתו הכמעט מוחלטת של גבול ישראל-מצרים בשנת 2012 , נכנסו למדינה כ-37 אלף אריתראים וכ-14 אלף סודאנים. לטענת הארגון, בשמונה השנים האחרונות נקטו הרשויות הישראליות אמצעי כפייה שונים כדי לגרום למבקשי מקלט לעזוב את המדינה. בין היתר, מדובר במעצר ללא הגבלת זמן, הצבת מכשולים בגישה למערכת המקלט של ישראל, דחייה של 99.9% מבקשות המקלט של אריתראים וסודאנים, מדיניות מעורפלת בכל הנוגע לאפשרות לעבוד, והגבלות קשות על הגישה לשירותי בריאות.

בדוח מתואר יישום תיקון החוק למניעת הסתננות, שבמסגרתו מועברים מבקשי מקלט למתקן חולות בנגב, שתנאיו, על פי הדוח, זהים לתנאי מעצר על אף שהוא מוגדר מתקן שהייה פתוח. אחת העדויות המתוארות בדוח היא מתחילת השנה, של גבר אריתראי בן 21 שתיאר תמונת מצב עגומה: "החיים כאן בחולות הם כמו בכלא סהרונים, שבו הייתי עצור במשך 14 חודשים. להרבה אנשים פה יש בעיות נפשיות מפני שגם הם היו עצורים כל כך הרבה זמן. אני פוחד שגם לי יהיו בעיות כאלה, אני בכלא כבר כל כך הרבה זמן".

לטענת הארגון, מעצרם של בני אדם במתקן חולות מהווה הפרה של המשפט הבינלאומי האוסר מעצר שרירותי מכמה טעמים, הבולט שבהם הוא שהמוחזקים מנועים מלעסוק בפעילויותיהם המקצועיות והחברתיות הרגילות. כמו כן, לפי הדוח, ההחזקה שלהם במתקן לא משרתת תכלית חוקית, אינה מוגבלת בזמן ונעשית במסגרת מדיניות מעצר גורפת. הרשויות הישראליות אינן מספקות הצדקה פרטנית למעצר של כל אחד מהם, ומכאן שאין שום דרך יעילה לערער על ההחלטה.

למעשה, המוחזקים במתקן יכולים להשתחרר ממנו רק בשני אופנים: עזיבה מרצון או קבלת מעמד פליט. אלא שעד שנת 2012 סירבה המדינה לאפשר לאזרחי סודאן ואריתריאה להגיש בקשות למקלט בטענה כי מספקת הגנה קולקטיבית לאזרחי מדינות אלה. רק בפברואר 2013 אפשרה ישראל למספר משמעותי של אריתראים וסודאנים להגיש בקשות מקלט. עם זאת, נכון לחודש מרץ 2014 נבחנו כ-450 בקשות בלבד, ושיעור הדחייה שלהן היה קרוב ל-100%.

על פי עדויות שאסף הארגון, שבעה סודאנים שחזרו לסודאן מישראל בשל החשש ממעצר בלתי מוגבל, נעצרו ונחקרו בחרטום בירת סודאן. שלושה מהם הוחזקו במעצר לפרקי זמן ממושכים שבמהלכם עונה אחד מהם, השני נכלא בתא בבידוד והשלישי הואשם בבגידה.

עוד נתון שעלה בדוח הוא שבעוד 83% ממבקשי המקלט האריתראים זכו בשנת 2013 להגנה כלשהי, 0.1% מהאריתראים מבקשי המקלט בישראל זכו למעמד כזה. המעמד ניתן לנתינים האריתראים ברחבי העולם בשל חששות מהימנים, על פי נציבות האו"ם לפליטים, מפני רדיפה הקשורה לענישה בגין השתמטות משירות צבאי בלתי מוגבל בזמן באריתריאה.

הדוח בוחן גם את המדיניות המעורפלת שנוקטות הרשויות בישראל בכל הנוגע להנפקת אישורי עבודה. לטענת הארגון, בשל המדיניות העמומה, מציאת מקום עבודה והחזקה בו הפכה למשימה בלתי אפשרית, דבר שמוביל רבים לחשש קיומי מתמיד. מדיניות זו, בשילוב עם מכשולי הגישה לשירותי בריאות, תרמה גם היא ללחצים לעזוב את ישראל.

כאמור, Human Rights Watch טוען בדוח כי על ישראל להכיר בכל האזרחים הסודאנים במדינה כפליטים ולבחון את בקשות המקלט שמגישים אריתראים על פי הקווים המנחים של נציבות האו"ם לפליטים. היות שהדבר יארך זמן רב, הדוח קובע כי על ישראל להעניק לאריתראים ולסודאנים מעמד בטוח של הגנה זמנית, מעמד שיהיה ניתן לבטל עם שיפור המצב במדינת מוצאם.

במוקד לפליטים ומהגרים טענו בעקבות פרסום הדברים כי "הדוח החריף מבהיר היום באופן מפורש את מה שברור לכל מי שעיניו בראשו: 'הפתרון' שמצאה ישראל – המאסת חייהם של מבקשי המקלט בשלל דרכים יצירתיות על מנת שיעזבו – מהווה בפועל גירוש בלתי חוקי המפר כל מחויבות בינלאומית, חוקית ומוסרית. בין אם מדובר בעזיבה למדינות מוצאם ובין אם למדינות שלישיות אליהן הם מגיעים ללא כל מעמד או ערובה לביטחונם – הבחירה של יותר מ-8,000 מבקשי מקלט לעזוב איננה מרצון חופשי, אלא מכורח וחוסר ברירה. על מדינה שהוקמה על ידי ולמען פליטים לנהוג טוב יותר במגיעים לשטחה אשר מתחננים להגנה".

כמו כן, אמרו במוקד כי "מאחר שהגבול סגור, על פי נתוני הרשויות נותרו בישראל רק 48 אלף מבקשי מקלט; אנו קוראים לממשלה לחדול מהתפיסה הבינארית שלפיה הברירות הן כליאה וגירוש או הזנחה והתעלמות, ולאמץ פתרון שיטיב הן עם מבקשי המקלט שכבר נמצאים כאן, והן עם הציבור הישראלי כולו".

לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק - danawp@walla.com