פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דוח המבקר: ללא מדיניות, הזרים פגעו בשכונות

      בנייה פיראטית ומסוכנת, מחסור בשירותי בריאות, נשים מוכות מחוץ למקלט וקרבנות סחר באדם ללא טיפול - אלו חלק ממצאי דוח מבקר המדינה שבחן את הטיפול בזרים בישראל

      דוח המבקר: ללא מדיניות, הזרים פגעו בשכונות
      צילום: גדעון צנטנר, עריכה: טל רזניק

      מדינת ישראל היא המדינה היחידה מבין המדינות המתועשות שאין לה מדיניות הגירה אחידה בחוק וכישלונה בגיבוש מדיניות הנוגעת לתחום הטיפול בזרים הביא, במידה רבה, לפגיעה במערך חייהם של אזרחי המדינה כתוצאה מכניסת הזרים לארץ, לצד הזנחת הבטחת זכויות האדם הבסיסיות של הזרים. כך עולה מדוח מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, שמתפרסם היום (רביעי) אודות טיפול הרשויות בסוגיית הזרים השוהים בישראל שהם בעיקר יוצאי אריתראה ודרום סודאן.

      דוח מבקר המדינה - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות

      הפגנת מבקשי מקלט מול משרד הפנים במחאה על מדיניות הממשלה נגדם. פברואר 2014 (דרור עינב)
      הפגנת זרים נגד מדיניות הממשלה (צילום: דרור עינב)

      מבקר המדינה מצביע על גידול בלתי מפוקח באוכלוסיית שכונת דרום תל אביב שיצר, במידה רבה, תת-תנאים פיזיים למגורים ומחסור בתשתיות שהוביל לחיבורים פיראטיים של גז וחשמל המהווים סכנה בטיחותית. עוד גילה המבקר שישנה מניעת טיפול רפואי לזרים, אי נגישות לשירותי הרווחה בייחוד לנשים מוכות, זרים שעונו בדרכם לישראל וזרים שהוכרו כקורבנות סחר והזנחה מתמשכת של ילדי זרים השוהים במסגרות חינוכיות. עוד הוסיף המבקר, כי קיימת עלייה ניכרת במספר תיקי הפשיעה בקרב זרים עקב אי הסדרת מעמד תעסוקתם בחוק וכי ההערכות המשטרה בשכונת דרום תל אביב אינה מספקת להבטחת בטחון תושבי השכונה. בנוסף לכך, החלטת הממשלה לגבש תכנית להקמה והפעלה של מרכז שהייה למסתננים מגבול מצרים טרם הושלמה וכי כמות המקומות במרכז השהייה הנוכחי עומד על פחות מ-20% ממספר הזרים השוהים בארץ.

      60% משכונות דרום תל אביב - זרים

      מממצאי המבקר עולה כי בעיקר משנת 2006, מתגוררים במדינת ישראל מבוגרים וילדים רבים ללא מעמד אזרחי, כשרובם שוהים בישראל באופן בלתי חוקי. ביוני 2013 אותן קבוצות מנו כ-230 אלף איש, מתוכם 54 אלף אינם ברי-הרחקה מישראל. על פי רשות האוכלוסין, רוב הזרים מתגוררים בתל אביב והשאר באילת, אשדוד, אשקלון, באר שבע, פתח תקווה, ראשון לציון ורמלה. כבר בשנת 2008, היוותה אוכלוסיית הזרים רוב בשכונות דרום תל אביב, כאשר בשנת 2011 היא מנתה כ-61 אלף נפש, שהיוו כ-61% מאוכלוסיית השכונות וכ-13% מתושבי העיר באותה שנה. עוד צוין בדוח, כי נתון זה, במידה רבה, יצר הגירה שלילית של תושבים ישראלים בשל עלייה ניכרת במספר הזרים הגרים בשכונות אלה. באשר לילודה בקרב הזרים, הנתונים מצביעים כי אחד מכל עשרה תינוקות שנולדים בעיר הוא בן לזרים. הדוח מצביע על תמונה של מציאות חיים עגומה, מורכבת ומרובת קשיים בחמש שכונות דרום תל אביב, בהן גרים חלק ניכר מהזרים בישראל. תושבי השכונות מביעים תחושה קשה של היעדר בטחון אישי עקב מגורי הזרים שם, המרקם ואיכות חייהם של התושבים המקומיים נפגעה בצורה ניכרת ופני השכונות השתנו ללא היכר.


      מאז שנת 2010 קיבלה הממשלה החלטות בדבר עניינם של המסתננים לארץ דרך גבול מצרים, החלטות שעסקו בעיקר בבלימת ההסתננות, באפשרויות ההרחקה מישראל, בהיבטי הקמת מרכז שהייה והפעלתו ובבחינת המלצות בעניין אכיפה כנגד מעסיקי מסתננים. החלטות אלו הניחו את הבסיס למדיניות הממשלה, אך בדוח נכתב כי, "במשך יותר מחמש שנים שבו ופנו גורמים שונים לממשלה, למשרד ראש הממשלה, למשרד הפנים, ליועץ המשפטי לממשלה ולאגף התקציבים במשרד האוצר וביקשו לגבש מדיניות הגירה סדורה הנוגעת לטיפול בזרים השוהים בארץ, ואף למנות גורם בעל סמכות לעסוק בנושא ובקשר שבין משרדי הממשלה. דרישות אלו נותרו ללא מענה". עוד הוסיף המבקר, כי על פי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אי-הסדרת הטיפול בזרים מאפיינת בעיקר מדינות לא מתועשות, ואף אחת מהמדינות החברות ב- OECD אינה נוהגת כך, זולת ישראל.

      בחודשים פברואר-ספטמבר 2013 בדק משרד מבקר המדינה היבטים שונים בטיפול הרשויות בסוגיית הזרים שאינם ברי הרחקה מישראל. הבדיקה נעשתה בעיקר במשרד הרווחה והשירותים החברתיים אך כללה גם בירורים במשרדים נוספים כמו: משרד הבריאות, משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, רשות האוכלוסין וההגירה ומעברי הגבול. כמו כן, נבדקה פעילות עיריית תל אביב שבשטחה כאמור מתגוררים מרבית הזרים.

      הפגנה בשכונת התקווה נגד הזרים (דרור עינב)
      20% מתושבי דרום תל אביב הביעו את מורת רוחם מהימצאות זרים בשכונות. הפגנה בשכונת התקווה בתל אביב בשנה שעברה (צילום: דרור עינב)

      מסקר שערכה עיריית תל אביב בשנים 2011 ו-2012 דיווחו תושבי העיר על ירידה בתחושת הביטחון, בעיקר בשכונות בדרום העיר. יותר ממחצית תושבי שכונות דרום תל אביב דיווחו, כי אינם חשים בטוחים ללכת לבד בשעות החשכה באזור מגוריהם ומכלל תושבי העיר כ-20% גם הביעו את מורת רוחם נוכח המצב הקיים. מבקר המדינה סבור כי בכלל שכונות העיר קיימת ירידה בתחושת הביטחון האישי, ואולם מגמת הירידה בתחושות הביטחון חדה במיוחד בשכונות דרום תל אביב, שכן היא נובעת בעיקר מהימצאותם של הזרים.

      לטענת המבקר, ההשלכות הנובעות מאי גיבוש מדיניות סדורה ביחס לטיפול בזרים הן רבות. ביניהן, הגידול הניכר באוכלוסיית שכונות דרום תל אביב יצר צפיפות אוכלוסין, מצוקת דיור ומחסור בתשתיות. מענה לכך מצאו הזרים בפיצול דירות מגורים לדירות קטנות יותר ומגורים של זרים רבים בדירה שתוכננה לפחות נפשות. הזנחה זו יצרה תת-תנאים פיזיים בשכונות שכללו גם חיבורים פיראטיים של מתקני גז, החזקת בלוני גז ושימושם בתוך חללי המגורים וחיבורים מסוכנים לרשת החשמל המהווים סכנות בטיחותיות עד כדי סכנת חיים ממשית לכלל האנשים המתגוררים בשכונות הדרום. "משרד האנרגיה היה מודע למצב זה והתרעות הובאו לפניו שוב ושוב אך הוא הסתפק בפעולות פיקוח שגרתיות ולא נקט בפעולה ממשית לתיקון המצב הנדרש", נכתב בדו"ח.

      "מתקן סהרונים מחזיק רק 20% מהזרים"

      גם כלפי משרד הפנים עולות טענות קשות באשר למצב התעסוקה ויכולתם של הזרים להתקיים. בנובמבר 2010 החליטה הממשלה לגבש תכנית להקמה ולהפעלה של מרכז שהייה למסתננים מגבול מצרים ולאכיפה כנגד העסקתם של מסתננים אלה. לפי המבקר, תכנית זו מומשה באופן חלקי מאוד וגם לאחר הפעלתה של תכנית משולבת חדשה מנובמבר 2013, מספר הזרים השוהים בישראל היה גדול פי חמישה ויותר ממספר המקומות במרכז השהייה.

      כך, שכיום במתקן המשמרות סהרונים בדרום הארץ יש מקומות לאכלוס כ-9,000 זרים, פחות מ-20% ממספר הזרים השוהים בישראל- כ-50 אלף איש. המרכז עצמו מיועד בשלב הראשון לגברים זרים בלבד, ולא לאלפי הנשים הזרות שבארץ ולילדים. כיום, אפשרותם של הזרים להתקיים בכבוד ולספק את צורכיהם המינימליים ניתנת במסגרת של הסדר ארעי לפיו נמנעת המדינה מלפעול נגד המעסיקים. אי-ההסדרה בנושא זה מוצגת בדוח כפועל ישיר לעלייה בפשיעה בקרב הזרים אשר אינם מסוגלים לעבוד למחייתם, וכי נשללת זכותם להגשמת זכותם לקיום בסיסי.

      הפגנת הפליטים בכלא סהרונים (יותם רונן)
      "מספר הזרים השוהים בישראל היה גדול פי חמישה ויותר ממספר המקומות במרכז השהייה". מתקן סהרונים (צילום: יותם רונן)

      וכך, מנתוני המשטרה עולה כי בשנים 2011 ו-2012 חלה עליה ניכרת במספר תיקי הפשיעה שפתחה המשטרה לזרים. העבירות בתיקים הן בעיקר בגין עבירות רכוש, עבירות הנוגעות לסדר הציבורי ועבירות של פגיעה בגוף. על פי הערכת המשטרה, מגמת הפשיעה תגבר כתוצאה מקשיי ההסתגלות לישראל, תנאי מחייתם, היעדר תעסוקה ויכולת להתפרנס באופן לגיטימי וכן מאימוץ מאפייני פשיעה בישראל בכלל. להערכת המשטרה, אירועי אלימות ומתיחות בין הזרים והתושבים המקומיים בכל הארץ ימשכו כפועל יוצא של קשיים המאפיינים את חיי היומיום של שני הצדדים, ותיתכן החרפה באופייה של הפשיעה כנגד הזרים.

      המבקר מצא כי מצד המשטרה אין הערכות מספקת באזורי שכונת דרום ת"א להבטחת ביטחונם של התושבים. דוגמה לכך היא, ביולי 2013 היו מאוישות רק כ-70% מהמשרות בתקן התחנה שעליו הומלץ בעבודת המטרה שעליה החליט ראש הממשלה. המבקר מעלה את השאלה האם באי-יישום תכנית זאת יש בידי המשטרה את הכלים הדרושים כדי לממש את עקרונות התפיסה המבצעית שקבע מחוז תל אביב לצרכי מניעה והרתעה.

      150 נשאי HIV ללא טיפול

      גם כלפי משרד הבריאות עולות טענות קשות באשר לאי-השלמת מדיניות בנושא ואף לא הייתה בידי משרד הבריאות תשתית נתונים הנדרשת לשם גיבוש מדיניות שכזאת. כיום, על פי חוק זכויות החולה, נדרשים מוסדות הבריאות להעניק לזרים טיפול רפואי במקרי חירום בלבד. הטיפול הרפואי בזרים בקהילה חלקי, חסר ומוגבל בעיקר לאזור המרכז, טוען המבקר. דוגמה לכך ניתן למצוא בהערכת המשרד, כי כיום חיים כיום בישראל כ-150 זרים נשאי נגיף HIV, המשרד מממן את עלות האבחון והבדיקות, אך טיפול ראוי, מעקב והסברה אחר השלכות המחלה, הן כלפי הסביבה, לא ניתן, זאת מכיוון שעלותו מוערכת בכתשעה מיליון שקלים בשנה. וכך, בהיעדר תכנית פעולה סדורה של משרד הבריאות, נאלצת מערכת הבריאות להתמודד עם צורכי הזרים ללא גיבוי תקציבי מתאים והיעדר מקורות תקציביים. מצב זה, טוען המבקר, עלול במידה רבה לפגוע בחוסנה הכלכלי של בתי החולים ובהתנהלותה הסדירה ממנה ייפגעו שאר אזרחי המדינה.

      נשים מוכות - ללא מקלט

      באשר למדיניות משרד הרווחה, המבקר מצא כי באין מדיניות ממשלתית כוללת, לא מוענקים שירותי רווחה לזרים, למעט במקרים שבהם נשקפת סכנה מידית לשלומם. במצב זה נותרים מחוץ למעגל המטופלים בידי שירותי הרווחה נשים מוכות שאינן שוהות במקלט, זרים שעונו בדרכם לישראל ולא נבחן מצבם הפיזי והנפשי וזרים שהוכרו כקורבנות סחר ולא נמצא להם מקום במקלטים. כל זה ועוד, כותב המבקר, אינו עומד בהוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אינו מבטיח שמירה מפגיעה בגופו או בכבודו של הנמנה עם קבוצות אלו, ואינו שומר על זכותו לביטחון סוציאלי בסיסי.

      תגובות

      ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי "מראשיתו של גל ההסתננות לפני כ-7 שנים ועד היום הסתננו לישראל למעלה מ-60 אלף בני-אדם. הממשלה לא שקטה על שמריה ומשך כל השנים עמלה על גיבוש מדיניות אשר התמקדה, בכורח הנסיבות, בבלימת תופעת ההסתננות.

      משהצליחה ממשלת ישראל, בכלים שונים, להפסיק את זרם המסתננים לתחומה, הושם הדגש לפתרון בעיית המסתננים המצויים בישראל. במסגרת זו, עסקה מדינת ישראל במכלול צעדים לרבות סיום בניית הגדר, גיבוש הסדרים למציאת מדינה שלישית בטוחה, במתן תמריצים למסתננים היוצאים את ישראל מרצונם ובחקיקתו של תיקון חדש לחוק למניעת הסתננות, ועיקרו בין היתר, בהקמת מרכז שהייה למסתננים, שאליו ניתן יהיה להעביר כל מסתנן שנמצא קושי לגרשו.

      כך למשל, בהמשך לצוות עבודה בראשות מנכ"ל האוכלוסין וההגירה, שהוקם באפריל 2013, גובשה תכנית עבודה משולבת ומתואמת של משרדי הממשלה לטיפול בסוגיה. התכנית קובעת כי שר הפנים, באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה, ירכז ויתאם יישומה של תכנית אכיפה אקטיבית ואפקטיבית על מנת להבטיח קיומן של הוראות כל דין, לרבות דיני עבודה, דיני רישוי עסקים, דיני תכנון ובנייה ודיני המס. רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הכלכלה, משרד הבריאות, רשות המסים, המוסד לביטוח לאומי, הרשות הארצית לכבאות והצלה והרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, יאכפו יחד את הוראות הדין שבתחום סמכותם, בהתאם לתכנית עבודה.

      בנוסף, הוחלט על התחלת הפעלת מרכז השהייה למסתננים. מרכז השהיה מהווה חלק ממכלול הצעדים שנועדו להסדיר את הסוגיה בכללותה. המרכז מספק לשוהים בו תנאי מחיה הולמים, ובכלל זה שירותי בריאות ורווחה והם לא רשאים לעבוד. כמו כן, הוא נותן מענה לקשיים המועלים בדוח.

      משכך, ההסדר הקיים היום, לגבי מסתננים אשר לא ימצא עבורם מקום במרכז השהייה, ועיקרו מדיניות של אי אכיפה כנגד העסקת מסתננים, מחד, ואכיפת חוקי העבודה ותנאי ההעסקה מאידך, נועד לאפשר למסתננים המצויים בישראל להתקיים ולפרנס את עצמם אך גם להשפיע על התנהגותם של מסתננים פוטנציאליים, ולבטל את התמריץ לכניסתם לתחומי המדינה, ולמנוע מהם להשתקע בישראל".

      ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה כי "בזכות המדיניות הנחושה של ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו נבלמה לחלוטין תופעת ההסתננות הבלתי חוקית לישראל ובשנה האחרונה יצאו בחזרה לאפריקה 5827 מסתנני עבודה בלתי חוקיים. ממשלת נתניהו נחושה להמשיך ולהשיב לארצות מוצאם את אלפי מסתנני העבודה הבלתי חוקיים שנכנסו לכאן ולשם כך מוקצים משאבים ניכרים דוגמת הגדר שהוקמה לאורך הגבול עם מצרים, החוק למניעת הסתננות, האכיפה נגד מעסיקי מסתננים והקמת מתקני שהייה. הצעדים האלה מבטיחים שתופעת ההסתננות לא תתחדש, ושהמסתננים הבלתי חוקיים שנמצאים כאן יחזרו לארצותיהם".

      ממשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים נמסר: "בהתייחס לסוגיית חיבורים פיראטיים של מתקני גז (גפ"מ) - אגף הפיקוח על הבטיחות בגז, עושה מאמצים ניכרים לטיפול בתופעת הגז הפיראטי בכלל רחבי הארץ, ובתוך כך גם בדרום תל אביב. ראוי להדגיש כי באגף הפיקוח במשרד מועסקים כיום שישה מפקחים בלבד לביצוע הפיקוח בכל הארץ, מתוכם שני מפקחים מופקדים על מרחב מרכז (נתניה-אשקלון). למרות המחסור במפקחים הפיקוח מתבצע תוך השקעת משאבים רבים. למען הסר ספק, היקף ההתייחסות ואינטנסיביות הטיפול בתופעה, הינו גדול לאין ערוך מחלקה באוכלוסייה הכללית שבין נתניה לאשקלון".

      עוד נמסר: "חשוב לציין כי במשרד פועלים באינטנסיביות להגברת המודעות לסכנות הטומנות בשימוש בגז בישול (גפ"מ) לכלל אוכלוסיית מדינת ישראל. כחלק מהפעולות מתכנן המשרד פרויקט הסברה נרחב (במספר שפות) המיועד לאוכלוסיות שאינן דוברות עברית, ואשר יעסוק בנושא סכנת השימוש במכלי גפ"מ בתוך מבנים. בנוסף, נעשה טיפול אינטנסיבי בחברות המספקות גז לפיראטיים וכן מתבצעות פעולות אכיפה בשיתוף משטרת ישראל נגד משתמשים בגז בישול (גפ"מ) שלא כדין".

      יונתן יעקובוביץ', ראש מערך הסברה במרכז למדיניות הגירה, מסר: "דוח המבקר מוכיח כי מדינת ישראל כשלה לאורך שנים בטיפול בתושבי דרום תל אביב, שהפכו לנפגעים העיקריים מתופעת ההסתננות. רק השבת המסתננים למדינת מוצאם תוך מתן מקלט למיעוט מתוכם הזכאי לכך יביא להקלה במצוקת התושבים".