בג"ץ דן הבוקר (שלישי) בעתירה שהגישו ארגוני זכויות אדם נגד התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות שמגביל את זמן השהייה במתקן ל-20 חודשים. לטענת העותרים, התיקון אינו שונה מהותית מהחוק הקודם, שנפסל על ידי בג"ץ בטענה שהוא לא חוקתי. בתגובה לכך טענה נציגת הפרקליטות, עו"ד יוכי גנסין, כי החוק החדש שונה באופן מהותי מהחוק הקודם וכי "כל הערות בית המשפט הובאו בפני הגורמים הבכירים ביותר".
בהפסקה שנערכה בין שני חלקיו של הדיון, מחו תושבי דרום תל אביב שנכחו במקום נגד העתירה והקימו מהומה. "איפה הייתם כשילדה נאנסה כאן? גם אז הייתם בבג"ץ", אמרה רחלי, תושבת נווה שאנן. לדבריה, "אין לי יותר שכנים ישראלים. הכול הפך לאפריקה".
מועתסם עלי, מבקש מקלט מדרפור שהגיע לדיון ממתקן "חולות", ניסה להסביר את עצמו, כפי שעשה עשרות אם לא מאות פעמים בעבר, ואמר: "אנחנו לא רוצים להיות בכלא, לא עשינו שום דבר רע ונחזור לביתנו ברגע שהדבר יתאפשר". תושבי תל אביב המשיכו במחאתם והעימותים נמשכו לכל אורכה של ההפסקה עד לחידוש הדיון.
עוד בנושא:
בג"ץ קבע: אסור לכלוא מבקשי מקלט לשנה - ללא משפט
דעה: פסילת חוק המסתננים - פגיעה בעצמאות הממשלה
בגלל הקור ב"חולות": השוהים יוכלו לא להתייצב 3 ימים
הרכב השופטים שאל את עו"ד גנסין אם זמן הכליאה ב"חולות", שהוגבל ל-20 חודשים, מאפשר למדינה לבחון "הליך הרחקה אפקטיבי". גנסין השיבה בחיוב וטענה כי מתוך 4,600 בקשות למקלט שהוגשו על ידי השוהים במתקן, בדקה המדינה כמעט כמחציתן. כמו כן, היא טענה כי רוב הבקשות למקלט מוגשות רק עם קבלת הזימון לחולות ולכן הוא אפקטיבי. "בהינתן העובדה שיש כאן 47 אלף מבקשי מקלט, מדוע רק 5,000 הגישו בקשה למקלט?", אמרה גנסין.
ההרכב שדן בעתירה כולל תשעה שופטים - שבעה מהם פסלו את שני תיקוני החוק הקודמים. בראש ההרכב עומדת נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור. לצד מבקשי מקלט, תושבי דרום העיר ופעילי זכויות אדם, נכחה בדיון גם ח"כ מירי רגב (הליכוד) שהובילה את חקיקת התיקון החדש.
בין היתר עסק הדיון בתעסוקת מבקשי המקלט ב"חולות", כשלטענת גנסין, מבקשי המקלט מסרבים לשתף פעולה עם הצעת המדינה להעסיקם בשכר בתחזוקת המתקן. "אנשים יכולים להשתכר ולקבל שכר שגבוה מהשכר שמקבל חייל בצה"ל או בת שירות, אבל הרצון הוא לעבוד בתל אביב ולהרוויח 4,600 שקלים". במטרה להוכיח להרכב השופטים כי למבקשי המקלט יש חופש תנועה רב, טענה גנסין כי הם יכולים "לצאת בקלות לאכול גלידה בבאר שבע ותל אביב".
השופט חנן מלצר תהה כיצד הדבר אפשרי, וגנסין ענתה כי "יש לשוהים כסף לגלידה. יש אלפי שקלים ולפעמים אלפי דולרים שהופקדו בחשבונות של מרכז השהייה 'חולות'. אם אתה מוסיף כ-500 שקלים דמי כיס ועוד 1,300 שקלים אם אדם עובד במתקן, בסך הכול הוא מקבל יותר מ-2,000 שקלים, זה בסך הכול נאה מאוד".
"מגבלת החירות נשארה אותה מגבלת חירות"
השופט עוזי פוגלמן טען כי "אין ספק שנעשו תיקונים שיש בהם כברת דרך של ממש", אך הסתייג ואמר כי "מגבלת החירות נשארה אותה מגבלת חירות וזה דבר שיש לו השלכה על החוקתיות. גם כשמדובר בהיבטים מנהליים זה דבר שיש לו אפקט".
לטענת העותרים, כי התכלית של מתקן "חולות" היא לשבור את רוחם של מבקשי המקלט כדי לגרום להם לעזוב את הארץ מרצון, השיבה גנסין כי "המטרה היא לא לשבור את רוחו של אף אחד". היא הדגישה כי מיום חקיקת התיקון עזבו את ישראל מרצון כ-6,000 מבקשי מקלט.
על פי תיקון החוק, שאושר בכנסת ביום פיזורה, מבקשי מקלט חדשים יוחזקו במעצר בכלא "סהרונים" עד שלושה חודשים, במקום שנה, ולאחר מכן יועברו למתקן "חולות" לתקופה של 20 חודשים, במקום תקופה בלתי מוגבלת טרם תיקון החוק. עוד קבע תיקון החוק כי על מבקשי המקלט יהיה להתייצב לרישום פעם אחת ביום במקום שלוש פעמים, כפי שנדרשו בעבר. כמו כן, נקבע כי לא יישלחו למתקן "חולות" נשים, ילדים, גברים מעל גיל 60 וכן מבקשי מקלט שרופא יקבע כי שהותם במתקן עלולה להוביל לנזק בריאותי. אלא שלטענת הארגונים שהגישו את העתירה, לא ברור כיצד כליאת מספר מוגבל של מבקשי מקלט ל-20 חודשים תביא למניעת השתקעותם בערים או לפתרון המצוקה בדרום תל אביב.
לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.co.il