המערכת הפוליטית הגיבה הערב (שלישי) לפסיקת בג"ץ בנוגע לחוק למניעת הסתננות, שלפיה מאסר של שנה ושמונה חודשים במתקן "חולות" איננו מידתי, בדעות חלוקות. בעוד שבימין בירכו על הכרת בית המשפט באפשרות לכלוא מסתננים לתקופה מסוימת, אך התנגדו למשך הזמן המקוצר, בשמאל קיוו לפסיקה ברורה יותר שתפסול על הסף את נוסח החוק הקיים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם הודעה שלפיה הוא מביע "שביעות רצון על כך שעמדת המדינה התקבלה עקרונית על ידי בית המשפט העליון, ולפיה לא ניתן להשלים עם תופעת ההסתננות הבלתי חוקית של מהגרי עבודה, ואישר כי ניתן לכלוא את המסתננים לצורך השגת ההרתעה הנדרשת". לצד זאת, הוסיף נתניהו כי "פסק הדין ילמד והמדינה תפעל ליישמו".
שרת המשפטים איילת שקד קיבלה את פסיקת בג"ץ. "בית המשפט העליון הכריע כעת בסוגיה הרת גורל. אחרי יותר משנתיים ושלושה דיונים על חוק ההסתננות, הוחלט כי החוק יישאר על כנו והעתירה נדחתה, למעט זמן השהיה במתקן הפתוח. חשוב כי במדינה דמוקרטית מתוקנת הגדרת הסמכויות והתפקידים בין הרשויות תהיה ברורה. לא היינו צריכים להגיע לדיון שלישי בסוגיית חוק ההסתננות, וידיה של הרשות המחוקקת לא היו צריכות להיקשר באופן בו נקשרו. זוהי הסיבה לנחיצותו של חוק יסוד החקיקה, שיביא להסדרת הסמכויות בין הרשות המחוקקת והשופטת", אמרה.
לקריאה נוספת:
תזונה לקויה והיגיינה ירודה: התנאים הקשים במתקן חולות
מנהיג מבקשי המקלט ישוחרר מ"חולות" בשל התעלמות מבקשתו למקלט
רגע לפני פיזורה: הכנסת אישרה את "חוק המסתננים"
היא הוסיפה: "צודק בהקשר זה השופט הנדל (השופט בדעת המיעוט - א"ת וד"י) שאמר בפסק הדין כי 'אכן יש סוג של שיח חוקתי בין בית המשפט לבין הכנס, אך אין זה שיח בין שותפים לתפקיד. לכל גוף תכלית וסמכויות שונות". כנים היו דבריו כשהוסיף ואמר כי 'נפגם השיח בין בית המשפט לכנסת'.
"מדינת ישראל פועלת ביתר שאת בשנה האחרונה על מנת לפתור את סוגיית ההסתננות הבלתי חוקית בעזרת הגברת קצב היציאה למדינה שלישית. בחודשים האחרונים אנו עדים לתחילתו של גל הגירה חדש, בין השאר נכנסו מסתננים בפעם השנייה, כאלו שכבר קיבלו כסף בעבר מהמדינה ועזבו. הם שבו לעבוד. בימים אלו אנו מגבשים פתרון לסוגיית הנכנסים החדשים, פתרון שיפגע במוטיבציה להגיע לכאן".
המשנה לראש הממשלה ושר הפנים סילבן שלום הגיב אף הוא לפסיקת בג"ץ וטען: "בכוונתי להגיש בדחיפות תיקון לחוק למניעת הסתננות שיקבע את דרכי הפעולה להוצאת המסתננים ויהווה כלי אפקטיבי למאבק בתופעת ההסתננות". לדבריו, "הממשלה תמשיך לפעול בתקיפות, כפי שעשתה עד כה, להוצאת המסתננים השוהים בישראל למדינות מוצאם או למדינות שלישיות".
השר ארדן: "בג"ץ שם את עצמו כמחוקק על"
השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, התנגד להחלטה וטען כי הכנסת תיאלץ לעקוף אותה באמצעות הכלים החוקיים העומדים לרשותה. "צר לי צער עמוק על החלטת בג"ץ, שפוגעת פגיעה קשה בניסיון המדינה למנוע השתקעות של מסתננים בלתי חוקיים בערי ישראל. השהייה למשך 20 חודשים במתקן חולות נקבעה לאחר חשיבה מעמיקה עם היועץ המשפטי לממשלה וצוותו, ולאחר שנקבעו כל ההסדרים מצד אחד שיאפשרו למסתננים במתקן חולות לצאת ממנו ולנוע בחופשיות במהלך היום, ומצד שני לקבוע תקופת שהייה שתייצר להם תמריץ לחזור למדינות מוצאם ולא להשתקע בערים ובשכונות, דבר המייצר בעיות חברתיות וביטחוניות קשות ופוגע באזרחינו. בג"ץ שם את עצמו כמחוקק על הקובע הסדרים פרטניים במקום בית המחוקקים, ובמצב כזה, לא נותרה שום ברירה לכנסת אלא לחוקק את פסקת ההתגברות שתאפשר לכנסת לשמור על מעמדה כגוף המחוקק", אמר.
שרת התרבות והספורט, מירי רגב, אמרה: "אני מברכת את אזרחי מדינת ישראל ובעיקר את תושבי דרום תל אביב, שזכו היום סוף סוף לפסק דין הוגן אשר יאפשר לתת פתרון הולם לבעיית המסתננים ויגן על אזרחי המדינה מפני גל צונאמי של מסתננים חדשים".
לדבריה, "אין ספק שנשמתי לרווחה לאחר שבג"ץ אישר את חוק המסתננים עליו עמלתי בפעם השנייה כיו"ר ועדת הפנים של הכנסת. אני רוצה לברך את בית המשפט העליון שהבין כי לממשלה נבחרת יש זכות וחובה לקבוע מדיניות הגירה ברורה. עם זאת, רגב הוסיפה כי "טוב היה אילו בג"ץ היה נמנע בכלל מלהתערב, אך אני מקווה כי התערבותו המתונה לא תפגע בהחזרתם של המסתננים לארץ מוצאם".
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי מהבית היהודי, הוסיף: "אני מברך את בית המשפט העליון על ההחלטה הנכונה, המשקפת את כוונת המחוקק שסוף סוף באה לידי ביטוי על ידי שופטי בג"ץ. אני רוצה להאמין ולקוות כי אנו נמצאים בתחילת דרך חדשה בין הרשות המחוקקת ולרשות השופטת. אני קורא לגורמים המוסמכים לדאוג שלאחר השהייה במתקן הכליאה המסתננים יועלו על מטוס ויעזבו את ישראל".
חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי הביע קו תקיף יותר נגד הפסיקה. "צר לי לצנן את התלהבותם של חבריי מימין לנוכח פסק הדין של בג"ץ בעניין חוק המסתננים. מדובר בפסק דין הזוי שחושף את חוסר ההיגיון, שלא לומר גיחוך, שבאקטיביזם השיפוטי של בג"ץ. הקביעה שלפיה כליאה למשך 20 חודשים, כפי שקבע המחוקק, 'אינה מידתית', ולעומתה כליאה למשך 12 חודשים, כפי שקבעה הנשיאה נאור, היא כן מידתית - מופרך".
שר הפנים לשעבר גדעון סער תקף את הפסיקה. "בג"ץ שגה גם הפעם בהתעקשותו לפסול בפעם השלישית ברציפות תוך פחות משנתיים חקיקת כנסת שנועדה להתמודד עם תופעת המסתננים. כבר בפסק הדין הקודם מלפני כשנה שפסל סעיפים חשובים בחוק שהובלתי כשר הפנים ושהיה נוקשה בהרבה מהחוק הנוכחי - העיר הנשיא גרוניס, בדעת מיעוט, כי על בית המשפט להיות מרוסן וזהיר בהתערבותו בפסילת חקיקת הכנסת בנושא", כתב בחשבון הפייסבוק שלו.
גלאון: "מטרת החוק היא להמאיס עליהם את חייהם"
מנגד, יו"ר מרצ, זהבה גלאון, התייחסה לפסיקה ולדבריה של שרת המשפטים איילת שקד, שטענה כי הנוסח הקודם היה רך מדי, ואמרה כי "בית המשפט העליון היה צריך לפסול היום בפעם השלישית החוק". לדבריה, "שום דבר לא יכול להכשיר מוסרית כליאה של אנשים בלי משפט, כשהמטרה היא להמאיס עליהם את החיים ולהחזיר אותם למקומות שבהם הם נרדפים בלי לבדוק אפילו את בקשות המקלט שלהם. בכל מקרה, אסור לתת לפסיקת בג"ץ להשכיח את מה שעשתה היום שרת המשפטים איילת שקד, שהוכיחה בפוסט אחד בפייסבוק שהיא לא יכולה להיות שרת המשפטים.
היא הוסיפה כי "שקד כשלה במילוי תפקידה, כי במקום להגן על השופטים ועל בית המשפט העליון מפני לחץ של גורמים פוליטיים, היא ניצלה את תפקידה כדי להלך עליהם אימים - התערבות פוליטית בוטה שמצפצפת לחלוטין על עקרון הפרדת הרשויות".
חברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ) אמרה כי "בג"ץ שוב מזכיר לממשלת ישראל שתפקידה אינו לאמלל אנשים למען יראו וייראו, אלא למצוא פתרון חוקתי, מידתי והוגן. 12 חודשים הם זמן ארוך למדי למיצוי הליכים של זיהוי וטיפול במעמדו של כל שוהה בלתי חוקי. מרגע שבוחרת המדינה שלא לגרש אדם - אין כל תועלת בהמשך החזקתו בלב מדבר ללא מעש ועל חשבון הציבור".
לדבריה, "אני קוראת לשרת המשפטים איילת שקד לחדול לאלתר מההסתה הפרועה כלפי קהילת מבקשי המקלט כמו גם כלפי בית המשפט, ולהשתמש בתקציב הקרוב על מנת לתקן את העוול שנעשה לתושבי שכונות דרום תל אביב, ליישם מדיניות רציונלית והוגנת שתאפשר חיים בכבוד לאזרחי ישראל ולכל מי שהמדינה מאפשרת לו לשהות בתחומה".
(עדכון ראשון: 20:15)