סקר: הציבור בוטח בצה"ל, אך בעד לקצץ בתקציבו למטרות חברתיות

מסקר שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי על אף האמון בצבא ותחושת הגאווה, רוב הישראלים בעד להסיט כספים מתקציבו לטובת רווחה ורפואה. עוד נמצא כי רבים לא משתכנעים מאיומי הנהגת המדינה בנוגע לאיראן

אבי כהן

סקר מדד השלום החודשי שמתפרסם היום (רביעי) על רקע ההצבעה על תקציב המדינה חושף כי הציבור בישראל תומך בקיצוץ בתקציב הביטחון לטובת הגדלת התקציבים לעניינים חברתיים. בסקר, שנערך על ידי מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, נמצא גם כי למרות נטייה זו בקרב הציבור הישראלי, צה"ל נותר הגוף השלטוני האהוד ביותר בארץ, כאשר בכנסת ישראל הביעו את אמונם רק אחוז קטן מאוד מהנשאלים.

על רקע העיסוק הציבורי בדוח לוקר ובצל הדיון סביב שאלת תקציב הביטחון, הוחלט במכון הישראלי לדמוקרטיה להקדיש את הסקר של חודש יולי לעיון בכמה סוגיות הנוגעות לנושאים אלה. בסקר שערכו, מסבירים פרופ' אפרים יער ופרופ' תמר הרמן כי בשנים האחרונות, במיוחד מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006 והמחאה החברתית של קיץ 2011, העמיק והתרחב הדיון הציבורי סביב סוגיות הקשורות בתפקוד צה"ל, מקומו המרכזי בחברה הישראלית והיקף תקציב הביטחון ואופן הקצאתו.

עוד בוואלה!NEWS:
ימים אחרי שנשרפה מכוניתו: רימון נמצא בבית ראש העיר קריית ים
"פגישת מחזור בבית קברות": מאות בהלוויית החייל שמת ממכת חום
הוריו של הצעיר שנעצר בצו מנהלי: "אולי זו לא מדינה דמוקרטית"

טוב לדעת (תוכן מקודם)

איסטנבול פתוחה - מרחק שעה מפתרון טבעי וקבוע להתקרחות נשית

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה
הציבור תופס את צה"ל כשיר מבצעית אך לקוי מבחינה ארגונית (צילום: דובר צה"ל)

תוצאותיו של הסקר העלו תובנות מעניינות בנוגע לעמדות הציבור הישראלי ביחס לצה"ל. למרות הביקורת הרבה כלפי הצבא, 90% מהנשאלים היהודים השיבו כי הם גאים בו. בהתאם לרוח זו, בלט מעמדו הבלתי מעורער של צה"ל ביחס לגופים שלטוניים אחרים, בהם בית המשפט העליון והכנסת. 61% מהנשאלים היהודים אמרו כי צה"ל הוא המוסד שבו הם נותנים הכי הרבה אמון, ו-21% השיבו כי הם נותנים את האמון הרב ביותר בבית המשפט העליון. 3% בלבד הביעו את אותה מידת אמון בכנסת ישראל.

למרות האהדה הרבה לצה"ל, הציבור לא חוסך ביקורת נגדו. מהנתונים עולה כי 60% מהנשאלים היהודים מסכימים עם הדעה שצה"ל כיום הוא צבא "קטן וחכם". עם זאת, נמצאו הבדלים בהערכת הכושר הקרבי-מבצעי של הצבא לבין כושרו הניהולי-ארגוני. לדברי פרופ' יער ופרופ' הרמן, "על סולם ציונים שבו 0 הוא 'גרוע' ו-10 הוא 'מעולה', קיבל צה"ל כגוף קרבי-מבצעי את הציון הממוצע 8.41, כלומר במונחי בית-ספר - כמעט טוב מאוד, לא מצטיין אבל גבוה למדי. לעומת זאת, בהתייחס לכושרו הניהולי-ארגוני הוא קיבל ציון ממוצע נמוך בהרבה - 6.92, שבמונחי בית-ספר קרוב לציון כמעט טוב בלבד".

3% בלבד מהנשאלים הביעו מידת אמון גבוהה בכנסת ישראל (צילום: יח"צ, דוברות הכנסת)

נושא נוסף שנבדק בסקר מתייחס לאזהרות החוזרות ונשנות של הנהגת המדינה וקברניטי הצבא בנוגע לאיומים הביטחוניים הניצבים בפני ישראל. הציבור, מסתבר, לא משתכנע בצורה מלאה מאזהרות אלו. כך, למשל, רק כרבע מהיהודים (26.5%) מעריכים את רמת הסיכון בפניה עומדת ישראל כגבוהה מאוד. יתרה מזו, כמחצית מהנשאלים (54%) מעריכים את רמת הסיכון כגבוהה, 11.5% מעריכים אותה כנמוכה וכ-5% כנמוכה מאוד.

עם זאת, מציינים החוקרים כי ביחס למדידות שבוצעו במאי 2014, מסתמנת עלייה בתחושת הסיכון של הנשאלים. בשנה שעברה, העריכו 68% את רמת הסיכון כגבוהה או מאוד גבוהה, בהשוואה לכ-80.5% כיום. בקרב המרואיינים הערבים, רק 42% העריכו את רמת האיום כגבוהה או מאוד גבוהה.

לדעת רבים מהנשאלים, תקציב הביטחון גבוה מדי ותנאי אנשי הקבע נדיבים מדי. קצינים בצה"ל (צילום: אורי לנץ)
41% מהנשאלים השיבו כי תקציב הביטחון גבוה מדי. 38% חושבים שתנאי הפנסיה של אנשי הקבע נדיבים מדי

בהקשר זה, בדקו החוקרים כיצד מתייחס הציבור לטענה ולפיה קברניטי מערכת הביטחון מפריזים בתיאור האיומים הביטחוניים על מנת לקבל תוספות לתקציב הביטחון או למנוע את קיצוצו. 51% מהמשיבים היהודים אמנם לא הסכימו עם טענה זו, אך לא פחות מ-39% הסכימו עם הטענה במידה כלשהי. בהמשך, התבקשו המרואיינים להביע את דעתם על חלוקת התקציב הלאומי. התוצאות הראו כי לא פחות מ-41% מהנשאלים אמרו כי לדידם, תקציב הביטחון גבוה מדי. רק 26% אמרו כי הם חושבים שהתקציב לא גבוה מדי ולא נמוך מידי, ורק 20% סברו כי תקציב הביטחון נמוך מדי. בקרב הציבור הערבי, 53% מעריכים כי חלקו של תקציב הביטחון הוא גבוה מדי.

"הנטייה לראות את תקציב הביטחון כגדול מהרצוי מוסברת כנראה ברגישות המוגברת של הציבור בארץ לצרכים חברתיים שלא ניתן להם מענה מספק, מגמה שאותה זיהינו כבר ב-2011", כתבו החוקרים במסקנות הסקר. הם הוסיפו: "ואכן, לשאלה 'האם אתה מסכים או לא מסכים שבמצב הנוכחי יש להעביר כספים מתקציב הביטחון לתקציבים חברתיים', כמו רווחה ורפואה לדוגמה, רוב של 56% מן היהודים השיבו בחיוב. בקרב הערבים, יש רוב גדול יותר (69%) שלדעתם יש לבצע העברה תקציבית כזו".

עורכי הסקר סבורים כי נכונות הנשאלים לקיצוץ בתקציב הביטחון לטובת עניינים חברתיים מושפעת, ככל הנראה, מההערכה כי השימוש בתקציב זה לא תמיד מוצדק. כך, 38% מהציבור היהודי סבור כי תנאי הפנסיה של אנשי הקבע נדיבים מדי, כאשר לעומתם 8% בלבד סבורים כי הם לא מספיק נדיבים. 37% סבורים כי גובה הפנסיה סביר. עם זאת, 49% מהנשאלים הסכימו עם הטענה שכתוצאה מפגיעה בתנאי השכר והפנסיה של אנשי הקבע, הצבא יאבד כוח אדם איכותי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully