מרדכי מאייר, צעיר בן 18 ממעלה אדומים החשוד בהצתת כנסיית "הלחם והדגים" שלשפת הכנרת, נעצר אתמול (רביעי) בצו מעצר מנהלי לחצי שנה, באישור שר הביטחון משה יעלון. מדוברות משרד הביטחון נמסר כי המעצר בוצע בשל "מעורבותו של מאייר בפעילות אלימה ובפיגועי טרור שאירעו לאחרונה, כחלק מקבוצת טרור יהודית".
הוריו של מאייר הביעו היום פליאה על מעצרו. "אנחנו בשוק", סיפרה שרה, אמו של מרדכי. "הוא ילד טוב. אנחנו אזרחי ארצות הברית, הילדים נולדו שם. גידלנו אותם לאהוב את הבריות. הייתה לנו שם משפחה ופרנסה טובה, ועזבנו הכל כי אנחנו וילדינו אוהבים את ישראל. אני רוצה את הבן שלנו בבית. באותו ערב שנעצר בדיוק דנו בעתיד שלו, בקריירה שהוא רוצה".
לקריאה נוספת:
מאיר אטינגר, נכדו של הרב כהנא ויעד מרכזי של השב"כ, נעצר
שני נערי גבעות הואשמו בהצתת כנסיית "הלחם והדגים"
עשרות תקיפות, אפס כתבי אישום: למדינה אין פתרון נגד "תג מחיר"?
"הוא רוצה חיים שקטים", הוסיף האב גדליה, "הוא למד תורה וגר בשומרון. עלינו ממדינה דמוקרטית לישראל, שהיא גם מדינה דמוקרטית, ופתאום דופקים בדלת ביתנו עם פתק שאומר שלקחו את מרדכי לחצי שנה בכלא, בלי שום חשד ובלי כתב אישום. אולי זו לא מדינה דמוקרטית".
עורך דינו של מאייר, עדי קידר, טען כי המעצר הוא נוהל פסול במדינה דמוקרטית. "אני שמח שמרגע שנודע על המעצר הוא זוכה לגינויים מקיר לקיר. זהו מסע יחסי ציבור של שר הביטחון. שב"כ הרגיש מנוצח אחרי שעצר אותו פעמיים, חקר אותו שתי וערב, ולא מצא דבר, אז עכשיו החליט לעצור אותו שוב". לדברי קידר, "במדינה דמוקרטית, אם רוצים להעמיד לדין אדם יש דרך מסודרת לעשות זאת. מדובר בבחור צעיר שעכשיו הפך לבגיר, ללא עבר פלילי. שיוכיחו בבית המשפט".
עורך הדין יובל זמר מארגון "חננו" הוסיף: "מעצרים מנהליים הם פרקטיקה מגונה. אנחנו בפתחו של מדרון מאוד חלקלק, אם זה יעבור אז מחר כל מפגין יוכל להיעצר מנהלית. הראשונים שצריכים למחות על כך הם ארגוני שמאל".
"מעצר מנהלי לא אפקטיבי, גם נגד ערבים"
"המעצר המנהלי הוא לחם להמונים, שנועד לרצות את התקשורת ואת השמאל", אומר הבוקר פעיל הימין נעם פדרמן, בעקבות מעצרו של מאייר. פדרמן עצמו יודע דבר או שניים על מעצרים מנהליים: הוא מחזיק בתואר המפוקפק של האזרח הישראלי ששהה הכי הרבה זמן במעצרים מנהליים, כשבסך הכל שהה 18 חודשים בבתי כלא ללא משפט.
בשנות ה-90 הוא נעצר למשך כתשעה חודשים, בשני צו מעצר מנהליים שהוצאו נגדו לאחר הטבח במערת המכפלה, ולקראת יישום הסכם חברון. ב-2003 שהה שוב במעצר מנהלי, הפעם לאחר שבשב"כ טענו כי היה חבר במחתרת בת עין. פדרמן זוכה בפרשה, אולם הוא לא שוכח את תקופת המעצר בו שהה מבלי לדעת אילו ראיות ישנן נגדו.
"באים לבן אדם, מציגים בפניו תעודת שוטר ואומרים לו 'אתה עצור'", הוא משחזר. "עכשיו בדרך כלל צריך להגיד לך למה עוצרים אותך, אבל כאן פשוט אומרים, "הנה יש צו מנהלי" ובכך זה נגמר. "הם גם צריכים להביא אותך בפני שופט בית משפט מחוזי, שהוא כאילו בוחן את החומר הסודי שיש נגדך, אבל זה רק בכאילו. בפועל, העצור לא נמצא באולם באותו שלב והדיון מתנהל רק מול השופט ונציג השב"כ. כשהדיון הופך להיות בפני שני הצדדים, כל שאלה שמופנית לאיש השב"כ נענית בתשובה 'החומר החסוי מצוי בידי השופט'. זה חסר טעם. מעבר זה, לאף שופט לא יהיה את האומץ להחליט בניגוד לאיש השב"כ, שמאיים על השופט ואומר לו שאם ישחרר את האיש הציבור יהיה בסכנה. זה הכל הצגה", אומר פדרמן.
"בהמשך נשלח העצור לבית הכלא ולמעשה ממתין עד לסיום מעצרו", הסביר פדרמן. "אדם שמתמודד מול מעצר מנהלי הוא בעצם אזוק בידיו ועיניו מכוסות. ברור שזה תסכול עמוק. הרי אם ישאל את השב"כ האם הוא עצור בגלל אירוע מסוים, זה עלול ליצור את הרושם שאם הוא יודע למה הוא עצור אז יש לו קשר למעשים שמיוחסים לו. זה מלכודת. אין לי ספק שגם המעצרים הנוכחיים הם פשוט לחם להמונים על מנת לרצות את התקשורת ואת השמאל, אבל האמת היא שמעצר מנהלי הוא פשוט לא כלי אפקטיבי, גם לא נגד ערבים שמצויים במעצר מנהלי. מי שנחוש בדעתו לבצע פיגוע, יעשה זאת גם לאחר שנה וחצי במעצר מנהלי".
פדרמן, שהיה במשך שנים רבות היעד מספר אחת של המחלקה היהודית וכעת "הודח" מהרשימה לטובת נכדו של הרב מאיר כהנא, פעיל הימין הקיצוני מאיר אטינגר, ממליץ לעצורים המנהליים החדשים כיצד לפעול. "אם הבחורים האלה רוצים להשתחרר מהר, הם צריכים לעשות רעש והמולה. אם צריך, לשבות רעב, שביתות שבת לצד לחץ ציבורי כדי למחות על המעצר. ככל שיעשו ככל בלאגן בכלא, זה ייגמר מהר יותר, כי תתחיל גם ביקורת ציבורית".