עוד לפני פרסום תוכנו של דוח ועדת החקירה של האו"ם בנוגע לפשעי המלחמה שבוצעו לכאורה במהלך מבצע "צוק איתן", ישראל צריכה להיות מרוצה מאוד מתזמון פרסומו של הדוח. שיחות הגרעין עם איראן שמגיעות לנקודת רתיחה, לצד הדיון על הגזענות מעסיק את ארצות הברית, כמו גם הסיוע הצבאי שהאמריקנים שולחים לממשלת עיראק ולמורדים בסוריה.
אירופה עסוקה מעל הראש בשיחות המתישות והקריטיות עם ממשלת יוון, כמו גם בסוגיית המהגרים המתוחה והמשבר הרוסי-אוקראיני ששב לכותרות. פיגוע של טליבאן בפרלמנט האפגני ומאות ההרוגים משרב בפקיסטן בימים האחרונים תפסו גם הם את תשומת הלב העולמית.
במובן הזה, הדוח המגומגם, הזהיר והמתפתל של האו"ם, שנמנע מאחריות משפטית מחייבת, נדחק לשוליים בפרספקטיבה הבינלאומית. מטבעו, דוח שמטיל אחריות על שני הצדדים במלחמה שאירעה לפני שנה אינו נחרץ ומעלה טעם של אטריות קרות.
באופן לא מפתיע, ממשלת ישראל דחתה מראש את מסקנות הוועדה, שעמה היא לא שיתפה פעולה. התגובות הפבלוביות והידועות מראש של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה יעלון רמזו שישראל מתכוונת לקבור את הדוח ומסקנותיו. זו אופציה אפשרית בהחלט, במיוחד לאור העובדה שכמעט ולא נשמעו מהעולם תגובות לדוח. עם זאת, התעמתות עם הממצאים עשויה להועיל יותר לישראל בטווח הארוך.
עוד על דוח האו"ם על "צוק איתן":
דוח האו"ם על "צוק איתן": "ישראל והפלסטינים ביצעו פשעי מלחמה"
נתניהו: "ועדת האו"ם עושה הכל חוץ מלדאוג לזכויות אדם"
חמאס על דוח האו"ם: "מברכים על גינוי הפשעים של ישראל"
"לישראל עדיף לשמור על פרופיל נמוך ולקבור את הסיפור, וזה גם הכיוון שממשלת ישראל הולכת אליו", טען עיתונאי רשת PBS האמריקנית, מרטין הימל. לדבריו, "הדוח הזה לא עשה לישראל נזק גדול כי הוא הטיל אחריות על שני הצדדים. לכן הוא גם לא מעניין ולא מייצר כותרות בכלי התקשורת בעולם".
הביקורת הקשה נגד פשעי המלחמה לכאורה שביצע חמאס במהלך הלחימה מעקרת במידה רבה את הביקורות נגד ישראל. זאת, בשילוב עם עליית האיסלאם הרדיקלי במזרח התיכון, מרחיקה את ארצות הברית ואת אירופה מעימות נוקשה מדי עם ישראל.
אפילו בישראל, פחות מיממה אחרי פרסום הדוח מדברים בעיקר על המתיחות עם הדרוזים בגבול הסורי ועל האסון בחתונה ביבנה. מכאן בדיוק מגיע ההיגיון שמאחורי ההתעלמות מהדוח, בהנחה שהעניין סביבו יגווע מעצמו.
האפשרות הנוספת שעומדת בפני ממשלת ישראל היא לחקור את הטענות המועלות בדוח האו"ם ולהשיב עליהן באופן ענייני. הדוח המאוזן הוא דווקא אתגר והזדמנות לממשלתו של נתניהו. הדיפתו בטענות לחד-צדדיות ולאנטישמיות, כפי שנעשה עם דוח גולדסטון ב-2009, לא נראית רצינית הפעם.
"האירופים לא סומכים על ממשלת ישראל הנוכחית", טען גבריאל מארקי, עיתונאי ברזילאי שמסקר את הפוליטיקה האירופית. לדבריו, התעמתות עם ממצאי הדוח היא הזדמנות להפריך את הדעה הרווחת באירופה. "הם לא מאמינים שהממשלה מסוגלת להביא טיעוני נגד בעלי משקל", הוסיף, "האיחוד האירופי והממשלות החזקות באירופה משוכנעות שישראל תגיב בצורה מוטה ותעמולתית ולא עניינית".
נקודה מעודדת נוספת בדוח הנוכחי היא האמון שרוחשת המערכת המשפטית הבינלאומית לזו הישראלית, וההתייחסות המכבדת לוועדת טירקל. המסר שעולה מהדוח הוא שככל שהגופים החוקרים בארץ יהיו חזקים ועצמאיים יותר, כך גוברת הסבירות שתימנע התערבות בינלאומית. כלומר, יש בידי ישראל כלים שיכולים למנוע פעילות בינלאומית, ובפרט את האפשרות של העמדת גורמים ישראלים לדין בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.
"התעלמות מהאו"ם נתפסת כיהירות וכזלזול"
חקירה פנימית מעמיקה אינה משימה קלה, ועשויה לכלול נקיטת צעדים משפטיים באירועים בהם יש חשד להפרת הדין הבינלאומי. אולם בישראל יש משפטנים שמומחים במשפט הבינלאומי ומסוגלים לעמוד במשימה קשה כזו.
"התעלמות מהאו"ם נתפסת בעולם כיהירות וכזלזול ברעיון של חברה אזרחית גלובלית", הסביר העיתונאי ויועץ התקשורת צ'רלס קריל. "חקירה עצמאית והתייחסות לטענות הספציפיות המועלות בדוח תהיה צעד חכם מבחינת ישראל, גם אם הצעד הזה הוא קשה ובעייתי עבור ממשלת נתניהו".
קריל הוסיף כי "מדינות נוטות לחיות בבועה ולחשוב שהעולם כבר יבין אותם, אבל זה לא עובד ככה. התפיסה הרווחת בעולם היא שהמלחמה בעזה לפני שנה פגעה בתדמית ישראל בזירה הבינלאומית בצורה קשה, וכעת ניתנת לישראל הזדמנות בלתי-מבוטלת לשקם אותה".