ישראל והפלסטינים ביצעו פשעי מלחמה במהלך מבצע "צוק איתן", זו השורה התחתונה של דוח הוועדה הבינלאומית של האו"ם, שחקרה את המבצע בעזה בקיץ 2014. "הוועדה מצאה האשמות מבוססות לביצוע פשעי מלחמה הן על ידי ישראל, והן עלי ידי הארגונים הפלסטיניים", נכתב בדוח, שהועבר לידי שני הצדדים לפני כמה שעות. הוא יוצג רשמית בפני מועצת זכויות האדם של האו"ם ב-29 ביוני.
"היקף ההרס והסבל האנושי בעזה היה חסר תקדים, וזה ישפיע על הדורות הבאים", אמרה יושבת ראש הוועדה, השופטת בדימוס מארי מקגוואן דייוויס בתדרוך עיתונאים שנערך היום בז'נבה. יושבת הראש הוסיפה מנגד כי "בקרב קהילות שלמות בישראל יש פחד מתמשך, שכן הן חיות תחת איום מתמיד".
הוועדה אמנם ציינה לטובה את הצעדים שבהם נקטה ישראל לחקירת הפרות החוק לכאורה, אולם הוסיפה: "נותרו פגמים בעמידתה של ישראל בסטנדרטים הבינלאומיים בשל הפרה לכאורה של החוק ההומניטרי הבינלאומי וחוקי זכויות האדם הבינלאומיים". חברי הוועדה שמינה האו"ם קבעו כי "ישראל חייבת למצות את הדין עם מפרי חוק ולהבטיח צדק ואי-הישנות של המעשים".
בנוסף, הוועדה מצאה כי החקירות שבוצעו על ידי הרשויות הפלסטיניות היו "בלתי מספקות באופן מוחלט". "נראה כי הרשויות המקומיות בעזה חסרות כל רצון פוליטי לחקור את מעשי הקבוצות החמושות שם", נטען.
עוד בנושא
כך נראה קו ההגנה של ישראל לדוח ועדת החקירה של "צוק איתן"
דוח האו"ם על "צוק איתן": יכול היה להיות הרבה יותר גרוע
האו"ם מאשים את ישראל בהרג פלסטינים ששהו במתקניו בעזה
הוועדה הביעה דאגה מ"השימוש הנרחב שעשתה ישראל בכלי נשק בעלי נזק סביבתי קטלני רחב". לפי מחברי הדוח, שימוש זה אמנם לא היה בלתי-חוקי, אך "השימוש בו באזורים מאוכלסים בצפיפות הוביל בסבירות גבוהה להרג חסר אבחנה של לוחמים (טרוריסטים, א"ת) ואזרחים כאחד".
לפי הדוח, "מאות אזרחים פלסטיניים נהרגו בבתיהם, בעיקר נשים וילדים. עדויותיהם של ניצולים ועדים להפצצות הקשות מתארות תקיפות אוויריות, שהפכו בתי מגורים לערימות אבק ועפר בתוך שניות מועטות".
בנוגע לנוהל "הקש בגג", שבמסגרתו התריע צה"ל לפני הפצצה, אמרו אנשי האו"ם כי היה זה "דפוס פעולה" שנועד לגרום לתושבי שכונות שלמות לעזוב את בתיהם, אולם במקביל הוא שם בסיכון את אלה שלא נשמעו לאזהרה. "דפוס זה הגביר את הסבירות לפגיעה באזרחים", נכתב.
השופטת בדימוס דייוויס התייחסה גם ל"יום שישי השחור" ברפיח בחודש אוגוסט 2014, במהלכו הפעילה ישראל אש כבדה במסגרת "נוהל חניבעל" אחרי חטיפתו של סגן הדר גולדין, והציגה עדות של תושב העיר הפלסטינית שטען כי באותם רגעים "כל 10 שניות היה פיצוץ". "כאשר חייו של חייל ישראלי מוטלים על הכף, נראה כי מתעלמים מכל החוקים", אמרה.
אחרי פרסום הדוח אסר ראש הממשלה בנימין נתניהו על חברי הממשלה להתראיין או להתייחס לעניין. בישיבת סיעת הליכוד אמר ראש הממשלה אחר הצהריים: "הדוח הוא מוטה. ישראל אינה מבצעת פשעי מלחמה אלא מגנה על עצמה מפני ארגון שמבצע פשעי מלחמה. לא נשב בחיבוק ידיים כאשר אזרחינו מותקפים באלפי טילים".
המבצע במספרים: לפי הממצאים של דוח הוועדה, ישראל ביצעה למעלה מ-6,000 תקיפות אוויריות במהלך 51 ימי הלחימה, וירתה יותר מ-50 אלף פגזי טנקים וארטילריה. ב"צוק איתן" נהרגו 1,462 פלסטינים, שליש מהם ילדים. ארגוני הטרור שיגרו 4,881 טילים ורקטות, וירו 1,753 פגזי מרגמה לשטחה של ישראל במהלכם של החודשים יולי-אוגוסט 2014 שגרמו למותם של שישה אזרחים ולפציעתם של לפחות 1,600. 67 חיילי צה"ל נהרגו במבצע.
לפחות 142 משפחות פלסטיניות איבדו שלושה או יותר בני משפחה בהתקפות של בתי מגורים. במתקפות אלה נהרגו 742 פלסטינים. לפי הדוח, צה"ל איתר בסך הכול 14 מנהרות שהובילו מרצועת עזה לעבר שטח ישראל.
"העובדה שישראל לא שינתה את מדיניות התקיפות האוויריות שלה אפילו לאחר שהתבררו השלכותיהן על אזרחים, מעלה את השאלה אם התנהלות זאת היוותה חלק ממדיניות רחבה שאושרה, לפחות באופן טקטי, בדרגים המדיניים הגבוהים ביותר", עלתה התהייה בדוח.
בסיכום הממצאים ניתן ביטוי גם ל"שיגור חסר האבחנה" של אלפי הטילים, הרקטות ופצצות המרגמה לעבר ישראל. לפי צוות החקירה, הפלסטינים עשו כן "במטרה לזרוע אימה בקרב אזרחי ישראל". על המנהרות נכתב כי "עצם קיומן יצר טראומה בקרב אזרחי ישראל, שחששו כל העת מפני אפשרות שיותקפו על ידי מחבלים שיגיחו מתחת לפני האדמה".
אתגרים צבאיים ומשפטיים
את הוועדה מינתה מועצת זכויות האדם של האו"ם בספטמבר 2014 במטרה לחקור חשד לפשעי מלחמה הן מצד ישראל והן מצד חמאס במהלך הלחימה בקיץ האחרון, יום אחרי חטיפת שלושת הנערים הישראלים ועד תום מבצע "צוק איתן". בישראל תקפו את פעילות הוועדה ובנובמבר 2014 אף מנעה את כניסת חבריה למדינה.
בנוגע לעניין זה נכתב בתקציר הדוח כי בישראל לא נענו לפניות "חוזרות ונשנות" של הוועדה לקבלת מידע כמו גם לאפשר לאנשיה גישה לשטחים הפלסטיניים. "עם זאת, עדויות מחרידות מעדי ראייה נגבו באמצעות שימוש בתוכנת סקייפ ושיחות טלפון", נמסר. "הוועדה קיימה מפגשים בלתי-אמצעיים עם קורבנות ועדים מהגדה המערבית במהלך שני ביקוריה בירדן, ושוחחה עם עדים ישראליים שבאו לז'נבה על מנת להעיד בפניה. הועדה ניהלה למעלה מ-280 ראיונות חסויים, וקיבלה לידיה כ-500 פניות כתובות".
הדוח בעניין היה אמור להתפרסם בחודש מרץ, אולם פרסומו נדחה ליוני לבקשת הוועדה, על מנת שזו תוכל "לשקול מידע נוסף", שככל הנראה התקבל במסגרת החקירה. זאת כחודש לאחר שיו"ר הוועדה הקודם, המשפטן הקנדי וויליאם שייבאס, הודיע על התפטרותו עקב טענות בישראל ובקרב ארגונים פרו-ישראליים כי הוא מוטה לטובת הפלסטינים, לאחר שנתן לאש"ף ייעוץ משפטי בתשלום.
האמריקנית מארי מקגוואן דייוויס, חברת הוועדה, מונתה במקום שייבאס לתפקיד. דייוויס, שופטת לשעבר בבית המשפט העליון של מדינת ניו יורק וראש ועדת המעקב ליישום מסקנות דוח גולדסטון ב-2011, המשיכה את עבודת הוועדה יחד עם המשפטן הסנגלי דודו דיינה.
הדוח הנגדי לדוח האו"ם, שהפיץ לפני שבועיים משרד החוץ, מביא את פירוט האירועים אשר הובילו למבצע בקיץ 2014, כולל פשעי המלחמה שביצעו חמאס וארגוני הטרור ברצועת עזה, כך לפי ישראל. כמו כן, הדוח פירט את התנהלות צה"ל במהלך המבצע והאתגרים הצבאיים והמשפטיים מולם התמודד, לרבות לחימה בשטח רווי אוכלוסייה אזרחית וארגון טרור המשתמש באזרחים כמגינים אנושיים.
הדוח פירט גם על המהלכים המדיניים שהתרחשו תוך כדי "צוק איתן", כאשר חמאס דחה כמה הצעות להפסקת אש שגובשו בסיועה של מצרים, הצעות שישראל קיבלה ושמדינות הליגה הערבית תמכו בהן. כמו כן, מציג הדוח מקרים שבהם חמאס הפר הפסקות אש זמניות שאותן התחייב לקבל, מה שגרם לחידוש הלחימה.
(עדכון ראשון: 12:25)
