עד שהגיח ביום שני האחרון נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אחרי היעדרות של 11 ימים, רבים ייחלו לכך שהוא עומד להסתלק מהבמה. בין שלל השמועות שהפיצו היו כאבי גב כרוניים, שפעת קשה, שהייה לצד המאהבת שילדה לו בן ואף "הפיכה שקטה", ששמה קץ לשלטונו של מי שהפך למצורע בעיני המערב. יש מי שאף סבר כי מדובר בניסיון להשכיח את ההתנקשות במנהיג האופוזיציה ומתנגד השלטון בוריס נמצוב, שאת האחריות להירצחו הפילו השלטונות על כמה צ'צ'נים באמצעות עינויים.
דוגמה בולטת לציפייה לתהפוכות ברוסיה התרחשה יום לפני כן, כאשר פרצה שריפה במנזר נובודוויצ'י שבמוסקבה. הרשתות החברתיות געשו בדיווחים על כך ש"אש אוחזת בקרמלין" וכי זה סימן לכך שמתחוללת מהפכה על אף שהמנזר מהמאה ה-16 נמצא במרחק של כשישה קילומטרים מהקרמלין. אחרי שהאש כבתה, המתין העולם עוד פחות מיממה לפני שפוטין התייצב לפגישה עם נשיא קירגיזסטן והזים את חרושת השמועות, לפחות לבינתיים. על אף שנראה תשוש וחיוור בזמן הפגישה עם אלמאזבק אטמבייב בסנט פטרסבורג, התלוצץ פוטין עם הכתבים שתהו לאן נעלם. "העולם היה מקום משעמם ללא שמועות", התחמק הנשיא והותיר את העולם סקרן באשר לסיבה האמתית להיעדרותו.
פרט לסמליות שבקיומה של הפגישה, היא הדגישה גם את המדיניות החדשה-ישנה של מוסקבה מימי המלחמה הקרה התרחקות מהמערב והתמקדות במזרח ובמדינות שהיו בעבר תחת תחום השפעתה. פוטין הפך למבודד בעולם בעקבות סיפוח חצי האי קרים והמעורבות הישירה והעקיפה במלחמת האזרחים באוקראינה. בנוסף לכך, הסנקציות שהשיתו האיחוד האירופי, ארצות הברית וקנדה על רוסיה פגעו קשות בכלכלתה, כשערכו של הרובל צנח בשנה החולפת בעשרות אחוזים. לכן, פוטין מחפש אפיקים חדשים להחייאת הכלכלה המדרדרת ולהרחבת ההשפעה הפוליטית שלו.
קירגיזסטן, שהייתה חלק מברית המועצות, תצטרף בהמשך השנה לאיחוד הכלכלי האירואסיתי, שבו חברות קזחסטן, בלארוס וארמניה כולן רפובליקות סובייטות לשעבר. הגוש הכלכלי הוקם ב-1 בינואר השנה ומטרתו להוות משקל נגד להגמוניה איחוד האירופי, שבעבר היה שותף סחר מרכזי של מוסקבה. אחד הרעיונות שהציע אתמול פוטין היה יצירת מטבע משותף עם קזחסטן ובלארוס, אולם גורמים בשתי המדינות, שסובלות כמו רוסיה מצניחת מחירי הנפט, סבורים שייקח שנים עד שהמהלך יתאפשר.
עד שהצעדים הכלכליים יצאו אל הפועל, ממשיך פוטין לקבוע עובדות בשטח חרף אזהרות המערב. ביום רביעי ציינה רוסיה שנה לסיפוח קרים בעצרת המונים במוסקבה, בהשתתפותו של הנשיא. "המדינה תתגבר על כל הלחצים מבחוץ", הצהיר פוטין, שהגיע למקום זמן קצר לאחר שסיפח כמעט לחלוטין אזור נוסף שהיה בעבר חלק מברית המועצות. באותו יום הוא חתם על הסכם לשיתוף פעולה נרחב עם לאוניד טיבילוב, מנהיג דרום אוסטיה (מחוז בדלני בגיאורגיה שפרישתו מהמדינה ב-2008 הובילה למלחמה בין רוסיה לגיאורגיה). במסגרת ההסכם, ישולבו כוחות הביטחון של המחוז, הצבא, הכלכלה, שירותי המכס ומשמר הגבול עם אלו של רוסיה.
"עשינו צעד נוסף היום למען חיזוק השותפות בינינו", הכריז פוטין, שהוכיח פעם נוספת שגינויים מצד הקהילה הבינלאומית אינם מרגשים אותו. בגיאורגיה השכנה תקפו בחריפות את ההסכם וטענו כי בפועל מדובר בסיפוח לכל דבר. בארצות הברית, באירופה ובנאט"ו הבהירו כי הם לא מכירים בהסכם, שפוגע לטענתם בשלמותה הטריטוריאלית של גיאורגיה. פוטין, מצדו, כבר למד להדוף מעליו את סיסמאות המערב. "שיתעסקו בענייניהם הפנימיים", השיב טיבילוב, ידידו של פוטין עוד מימיהם בקג"ב.
האסטרטגיה של פוטין ברורה ומחושבת - הוא תוקף אזורים ומדינות שאינן חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו. ולכן, החשש של המדינות הבלטיות - ליטא, אסטוניה ולטביה - מפני פלישה רוסית כפי שאירעה באוקראינה אינו סביר. כל התקפה על חברה בברית הצפון-אטלנטית מחייבת תגובה מצד יתר המדינות ומשום כך פעולה כזאת תהיה הרסנית וחסרת היגיון עבור פוטין. במקום זאת, הוא מנסה להתקרב למדינות באיחוד שממשלותיהן נמצאות ביחסים עכורים עם בריסל. כך, למשל, הציעה מוסקבה סיוע כלכלי לממשלת השמאל החדשה ביוון, שמצויה במחלוקת עמוקה עם האיחוד על המשך כספי החילוץ. ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס, שמתנגד לעיצומים שהוטלו מוסקבה, יהיה אורח הכבוד של פוטין בביקור ברוסיה בעוד כשלושה שבועות, ביקור שהוקדם בחודש כחלק מניסיון לאותת לאירופים שלאתונה יש אפשרויות נוספות.
מדינה נוספת שעמה מחמם פוטין את הקשרים היא הונגריה. ראש הממשלה ויקטור אורבן זוכה לביקורת נוקבת מצד האיחוד, בשל פגיעתו בדמוקרטיה במדינה באמצעות הגבלות על כלי התקשורת ועל זכויות של מיעוטים. אורבן, שכבר זכה לכינוי "פוטין הקטן", אירח בחודש שעבר את המודל לחיקוי שלו בבודפשט וכך למעשה הצליח נשיא רוסיה לסדוק עוד קצת את הבידוד שלו ביבשת - היה זה הביקור הראשון שלו במדינה באיחוד מאז חודש יוני אשתקד.
פוטין השכיל לנצל את הוואקום שהשאיר המערב במדינות שמשטריהן הוקעו בגין הפרות זכויות האדם והדמוקרטיה. כך עשה במצרים, כשמיהר לחבק את הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי שטבח באלפים מתומכי האחים המוסלמים, בסוריה, עם תמיכתו במשטרו הרצחני של בשאר אסד, ובאיראן, שעמה הידק את שיתוף הפעולה הכלכלי והצבאי. כמו כן, הוא ניצב לימינה של סין, כאשר דיכאה את המחאה הפרו-דמוקרטית בהונג קונג. לשיא הגיע כאשר הזמין את מנהיג קוריאה הצפונית קים ג'ונג און לחגיגות הענק במוסקבה שיתקיימו ב-9 במאי, אז יציינו 70 שנה לתום מלחמת העולם השנייה. אם אכן יגיע קים, שליט המדינה המבודדת ביותר בעולם, יהיה זה ביקורו הראשון מחוץ לגבולות המדינה מאז עלה לשלטון ב-2011.
"אני לא חושב שהרוסים נלהבים יותר מאתנו לגבי קוריאה הצפונית", אמר לרשת CNN כריס היל, שגריר ארצות הברית לשעבר בקוריאה הדרומית. נשיא ארצות הברית ברק אובמה, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל וראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון כבר הודיעו שיחרימו את החגיגות בשל המשבר באוקראינה, ופוטין יהנה מחברתם המפוקפקת של רודנים ושל שליטים סמכותניים מרחבי אסיה, מהרפובליקות הסובייטיות לשעבר ומדרום אמריקה. לדברי היל, שעומד כיום בראש המחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת דנבר, "זאת רק הדרך של פוטין לתקוע לנו אצבע בעין".