פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מבר אילן עד "לא פינית לא עשית": כל נאומי נתניהו

      רגע לפני הנאום השנוי במחלוקת בקונגרס, חזרנו לאחור אל הצהרותיו של ראש הממשלה לאורך השנים. הצהרה היסטורית על הכרה בזכות הפלסטינים למדינה, הצבת קו אדום לגרעין האיראני והגנה על חוק הלאום: מה נשאר מההבטחות הגדולות? מיוחד

      מבר אילן עד "לא פינית לא עשית": כל נאומי נתניהו
      צילום: רויטרס, ערוץ הכנסת, לע"מ; עריכה: גדי וינסטוק

      נאום בר אילן, 14 ביוני 2009:

      בעקבות לחץ כבד מצד ממשל אובמה, חודשיים וחצי לאחר בחירתו לראשות הממשלה יצא נתניהו בהכרזה היסטורית ותקדימית מבחינתו על הכרה בזכותם של הפלסטינים למדינה משל עצמם. בנאום שנשא במרכז בגין-סאדאת באוניברסיטת בר אילן הצהיר ראש הממשלה כי אם הפלסטינים יכירו בישראל כמדינתו של העם היהודי, היא מצדה תכיר בזכותם של הפלסטינים למדינה. נתניהו הדגיש כי לתפיסתו זו צריכה להיות מדינה מפורזת, ללא צבא וללא בריתות עם איראן ועם חיזבאללה. בנאומו לא הזכיר ראש הממשלה פינוי התנחלויות ואמר כי לא יסכים לזכות שיבה לפליטים הפלסטיניים לתוך גבולות ישראל.

      השלכות:

      ב-23 באוגוסט 2009, כחודשיים לאחר הנאום, הודיע נתניהו בישיבת הממשלה השבועית כי המשא ומתן עם הפלסטינים צפוי להתחיל בחודש ספטמבר, ויושק רשמית בעת ביקורו המתוכנן בניו יורק. באותו היום, דובר הרשות הפלסטינית ציין כי לא יתקיים שום משא ומתן עם ישראל כל עוד תימשך הבנייה בהתנחלויות.

      בעקבות הלחץ הרב של ממשל אובמה להקפאת הבנייה בהתנחלויות, אישר הקבינט המדיני-ביטחוני בנובמבר 2009 את הצעתו של ראש הממשלה להקפיא את הבנייה ביהודה ושומרון לתקופה של עשרה חודשים, שבהן תינתן הזדמנות למשא ומתן. השיחות לא הניבו צעדים בוני אמון נוספים ולא חלה התקדמות נוספת בתהליך.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו נושא נאום באונ' בר אילן (לשכת העיתונות הממשלתית , אבי אוחיון)
      נתניהו במהלך נאום בר אילן הראשון (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

      נאום חוק הווד"לים, 7 במרץ 2011:

      בעקבות המחאה החברתית, שהעמידה במרכזה את מצוקת הדיור של רבים מאזרחי ישראל, הבטיח נתניהו בישיבת סיעת הליכוד לייסד ועדה לדיור לאומי (וד"ל) שתזרז את אישורי הבנייה בישראל ותעקוף את המחסומים הביורוקרטים בישראל. ראש הממשלה הגדיר את התכנית "סופרטנקר שיפתור את מצוקת הנדל"ן", כשמו של אותו מטוס ענק שנעשה בו שימוש בעת השריפה בכרמל. נוסף על כך, הבטיח נתניהו לערוך רפורמה מקיפה במנהל מקרקעי ישראל.

      השלכות:

      חוק הווד"לים אושר בכנסת ב-3 באוגוסט 2011. הועדות פעלו תחילה בהוראת שעה למשך 18 חודשים, עד 11 בפברואר 2013.‏ בהמשך הוארכה הפעלתן עד 11 באוגוסט 2015. צעד זה כלל גם שלל תיקונים בחוק.‏

      עד כה לא הוביל החוק לשינוי כלשהוא במחירי הנדל"ן, שאף המשיכו להאמיר בזמן שחלף. בשבוע שעבר אף פרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, את הדוח על משבר הדיור המחריף בישראל וטען כי ראש הממשלה היה בין אלו שאיחרו לזהות את עומקו של המשבר.

      פעילי המחאה מפגינים ברחבת הבימה בתל אביב (דרור עינב)
      המחאה החברתית, יולי 2011 (צילום: דרור עינב)

      נאום הקו האדום באו"ם, 27 בספטמבר 2012:

      בנאום שנשא מול העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק הזהיר ראש הממשלה מפני "פצצה איראנית עד הקיץ". הוא הציג בפני הנוכחים תרשים של פצצה גרעינית, והסביר כי יש להציב "קו אדום" לאיראן אשר ימנע ממנה להעשיר אורניום בכמות מספקת לפצצה גרעינית. כדי להדגים את טענתו, הוא שרטט קו אדום על גבי התרשים, במקום שבו מגיעה העשרת האורניום לרמה של 90%. ראש הממשלה כיוון את דברו בעיקר לממשל אובמה, שדבק בדרך הדיפלומטיה, אמר כי אם נציב בפניה קו אדום ברור איראן תיסוג מכוונתה לפתח פצצה גרעינית.

      השלכות:

      הנאום לא גרר שינויים מרחיקי לכת. הוא אמנם עורר תהודה רבה בעקבות תרשים הקו האדום, אולם בוושינגטון סירבו להתרגש. הנשיא אובמה רמז שהמדיניות שהציע נתניהו איננה מדיניות נבונה, משום שהצבת הקו האדום תיכשל ותדרבן את איראן להאיץ את המרוץ לפצצה. על כן, הוא ממשיך לדבוק באסטרטגיה של דיפלומטיה והנהגת משטר סנקציות.

      בנימין נתניהו ראש הממשלה נואם בעצרת הכללית של האו"ם,ספטמבר 2012 (רויטרס)
      נתניהו משרטט את הקו האדום באו"ם (צילום: רויטרס)

      נאום הברווזים בוועידת איפא"ק, 6 במרץ 2012:

      הנאום התקיים אמנם בפני קהל פרו-ישראלי בוועידת שדולת איפא"ק, אך נתניהו כיוון, כרגיל, בעיקר לאוזניו של הנשיא אובמה. "ישראל המתינה בסבלנות שהדיפלומטיה והסנקציות יפעלו, אולם אף אחד לא יכול להרשות לעצמו להמתין עוד, אי אפשר לחיות תחת הצל של איראן גרעינית", אמר, והוסיף דימוי ציורי: "אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ונשמע כמו ברווז, מה זה יכול להיות? זה ברווז. ברווז גרעיני. והגיע הזמן שהעולם יקרא לברווז ברווז".

      השלכות:

      האזהרות שהשמיע ראש הממשלה לא שינו את הקו של ממשל אובמה. כבר בבוקרו של יום הנאום אמר אובמה לנתניהו בשיחה מתוחה שהתקיימה ביניהם כי הדיבורים בסוגיה האיראנית מובילים לעליית מחירי הנפט וחותרים תחת המאמצים הדיפלומטיים לטפל בסוגיה.

      ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נואם בפני הכינוס השנתי של השדולה היהודית בוושינגטון איפא"ק במרץ 2012 (רויטרס)
      נתניהו נואם בפני באי ועידת איפא"ק (צילום: רויטרס)

      נאום שני באו"ם, 30 בספטמבר 2013:

      ביוני 2013 מונה חסן רוחאני לנשיא הרפובליקה האיסלאמית של איראן. בניגוד לקודמו, מחמוד אחמדינג'אד, הפגין רוחאני נכונות לשיח מתון ופתוח מול המערב, בין השאר בסוגיית הגרעין. כמה חודשים לאחר מכן הגיע ראש הממשלה נתניהו לעצרת הכללית של האו"ם, והזהיר מפני "אסטרטגיית הקסם והחיוכים" של רוחאני. "רוחאני לא נשמע כמו אחמדינג'אד, אבל כשמדובר בתכנית הגרעין ההבדל היחידי הוא שאחמדינג'אד היה זאב בעור של זאב ורוחאני הוא זאב בעור של כבש", טען.

      השלכות:

      בדומה לנאומים קודמים על איראן, גם לאחר נאום זה לא הצליח נתניהו לחולל שינוי בעמדה האמריקנית המהותית בכל הנוגע לדיאלוג מול איראן. בריאיון שהעניק לסוכנות הידיעות אי-פי חמישה ימים לאחר נאומו של נתניהו, הסביר אובמה כי אין מה למהר לנטוש את הקו הדיפלומטי ולנקוט בקו צבאי מול טהראן. הא נימק זאת בכך שהרכות המודיעין המצויות בידיו שמרניות יותר מאלו של המודיעין הישראלי, וכי איראן רחוקה לפחות שנה אחת מייצור פצצת אטום.

      נתניהו נואם בעצרת הכללית של האו"ם (רויטרס)
      נתניהו מזהיר מפני "אסטרטגיית החיוכים של רוחאני" (צילום: רויטרס)

      נאום בר אילן 2, 6 באוקטובר 2013:

      בלשכתו של נתניהו כינו את הנאום "חזון ראש הממשלה לישראל לשנת 2020". הוא התמקד בשני איומים, שלתפיסתו של ראש הממשלה מטלטלים וימשיכו לטלטל את המזרח התיכון בשנים הבאות: האיום האיראני והאביב הערבי. הסכסוך עם הפלסטינים נדחק לשולי הנאום.

      בנוגע לאיראן, חזר ראש הממשלה על כך שישראל מוכנה לפתרון דיפלומטי, אך רק כזה שמפרק מאיראן את יכולתה הגרעיניות, ונימק זאת בכך ש"מטרתה היא להשתלט על כל המזרח התיכון ואף מעבר לו, ולהשמיד את מדינת ישראל". בהמשך, הדגיש פעם נוספת כי הסוגיה הפלסטינית היא משנית לזו האיראנית וציין כי רק כשהפלסטינים יכירו בזכותה של ישראל לחיות במדינת הלאום שלה, יתאפשר השלום.

      השלכות:

      מכיוון שהנאום התקיים ימים ספורים בלבד לאחר הנאום באו"ם, הוא לא עורר עניין רב מחוץ לישראל. גורמים בימין בירכו אותו והגדירו אותו כנאום הטוב ביותר שלו כראש ממשלה ואילו באופוזיציה טענו כי נתניהו "נשאב בחזרה לחיק הימים הקיצוני", כדביר ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה).

      נתניהו נואם באוניברסיטת בר אילן, אוקטובר 2013 (דרור עינב)
      הנאום לא עורר עניין רב מחוץ לישראל. נתניהו בבר אילן (צילום: דרור עינב)

      נאום שלישי באו"ם, 30 בספטמבר 2014:

      הנאום בפני העצרת הכללית התקיים על רקע סיומו של מבצע "צוק איתן" ברצועת עזה כחודש קודם לכן. נתניהו השווה בין חמאס לבין ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש) ותקף אישית את יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, שנחשב מבחינתו לשותף בפשעי המלחמה של חמאס במהלך המבצע. כמענה להאשמותיו של אבו מאזן בדבר "רצח העם" מצד ישראל בעזה, שלף נתניהו תמונה של משגרי רקטות הפועלים בעזה בסמוך לאוכלוסייה אזרחית. בנוגע לאיראן, שב וחזר ראש הממשלה על מסריו הקודמים בדבר הסכנה הנשקפת לישראל במקרה שטהראן תצליח להרכיב פצצה גרעינית והבהיר כי אין לקבל דבר מלבד הפסקה מוחלטת של פעילות הגרעין במדינה.

      השלכות:

      נאום נוסף שלא הותיר רושם עז. ראש הממשלה אמנם זכה למחיאות כפיים כמה פעמים במהלך דבריו, אך אולם העצרת הכללית היה באותה עת ריק יחסית, ככל הנראה בעיקר בגלל המועד המאוחר של נאומו, ביום השישי של העצרת הכללית. בתגובה לדבריו של נתניהו נגד חמאס, אמרה דוברת מחלקת המדינה האמריקנית, ג'ן סאקי, כי ארצות הברית מסרבת להקביל בין חמאס לבין דאעש.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו נואם בעצרת האו"ם (רויטרס)
      נתניהו מציג את משגר הרקטות באו"ם (צילום: רויטרס)

      נאום "לא פינית לא עשית" במליאת הכנסת, 26 בנובמבר 2014:

      למרות שהדיון במליאה אמור היה לעסוק ביוקר המחיה בישראל, הקדיש נתניהו את מרבית הזמן להצדיק את הצעת חוק הלאום השנוי במחלוקת שקידם. לקול מחאותיהם של חברי הכנסת טען נתניהו כי חוק הלאום הכרחי מפני ש"ישנו ערעור יסודי וקריאת תיגר על היותה של מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי". במהלך נאומו תקף ראש הממשלה את מפלגות השמאל, ואמר לחברי הכנסת שלהם: "אצלכם - לא פינית, לא עשית. יש לנו עוד הרבה מה לעשות. לא פיניתי, ועשיתי, ונעשה עוד הרבה למען מדינת ישראל ואזרחיה, מדינתו של העם היהודי".

      השלכות:

      למרות ההתנגדות העזה להצעת חוק הלאום, אישרה הממשלה את שתיהן ברוב של 15 שרים מול שישה. עם זאת, לאחר מכן הוסכם כי הצעות אלה לא יקודמו מעבר לקריאה טרומית, ותקודם הצעת חוק ממשלתית. לבסוף, התפזרה הכנסת וההצעה לא קודמה.