נתניהו בדיון סוער: "אצל השמאל, אם לא פינית - לא עשית"

סוער גם בכנסת: חברי הכנסת מהמרכז ומהשמאל קטעו היום (רביעי) את נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בדיון מיוחד בנושא יוקר המחיה, שכונס בעקבות חתימות של 40חברי כנסת. במשך דקות ארוכות ניסה נתניהו לשאת דברים, במיוחד בנוגע לחוק הלאום השנוי במחלוקת ולשלילת תושבות של תומכי טרור - אלא שקריאות הביניים הקשו עליו להשלים את דבריו. שורת חברי כנסת, בהם איציק שמולי (העבודה), תמר זנדברג (מרצ) ומסעוד גנאים (רע"מ- תע"ל) הוצאו מהאולם.

נתניהו בחר להצדיק את הסיבה שבגינה הוא תומך בחוק הלאום. "ישנו ערעור יסודי וקריאת תיגר על היותה של מדינת ישראל מדינת לאום - מי שלא רואה את זה, לא שומע מה שנאמר כאן בכנסת, ואת מה שאומרת הרשות הפלסטינית שמסרבת בכל תוקף להכיר בישראל כמדינה יהודית".

"נוצר חוסר איזון מובהק בין שני היסודות במדינה: היהודי והדמוקרטי, ולכן יש צורך בשני חוקי יסוד", אמר נתניהו. "לדעתי היה צריך לחוקק את שניהם באותה עת. ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, ושל העם היהודי בלבד". לטענת נתניהו, לשם המחשה - מבקשי המקלט מאפריקה ש"חדרו למדינה" הם בני אדם, שיש להם זכויות לפי חוק כבוד האדם וחירותו - "אך האם הזכויות שלהם גוברות על אלו של היהודים במדינת הלאום שלהם? אותו הדבר עם איחוד המשפחות של הפלסטינים".

משבר בקואליציה - כותרות נוספות:
נתניהו: "נחוש להעביר את חוק הלאום - עם או בלי הסכמה"
יורים ומדליפים: המשבר שדרדר את הממשלה לשפל חסר תקדים
בתום התנגחות בין נתניהו ללבני, "חוק הלאום" עבר בממשלה

נתניהו חזר על כך שהוא נגד מדינה דו-לאומית ובעד מדינה חד-לאומית והוסיף: "איך אפשר לדבר על שתי מדינות לשני עמים, ולא להסכים שאחת מהן תהיה מדינת לאום יהודית? אני נחוש להעביר את חוק הלאום בנוסח שמקובל עליי. הוא יסכל ניסיונות לפגוע בצביונה היהודי של המדינה, לשנות את ההמנון והדגל. הוא יסכל כל ניסיון להציף את ישראל בפליטים פלסטינים בכל דרך".

בדבריו בנוגע ליוקר המחיה ניסה נתניהו לטבוע מטבע לשון - בתגובה להאשמות משמאל שלפיהן הוא "תוקע" את המדינה. "עשינו שלל של רפורמות שקידמו את ישראל, ציידנו את צה"ל באלפי מיירטים של כיפת ברזל, אנחנו מחברים את הנגב והגליל באמצעות מחלפים, מנהרות, גשרים. הקמנו בית ספר לרפואה בגליל, חינוך חינם לילדים מגיל 3, ביטול האגרה
אבל אצלכם - לא פינית, לא עשית!". נתניהו חזר על הביטוי יותר מעשר פעמים, וסיים את דבריו במילים: "יש לנו עוד הרבה מה לעשות. לא פיניתי, ועשיתי, ונעשה עוד הרבה למען מדינת ישראל ואזרחיה, מדינתו של העם היהודי".

מיד אחריו עלה יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג (העבודה) וטען: "אתה בלחץ, אדוני ראש הממשלה. גם פינית את חברון, גם הצבעת בעד ההתנתקות, פינית את המקררים, את הכיסים ואת הארנקים של אזרחי ישראל. פינית את העתיד של ילדי ישראל. אז פינית - ולא עשית כלום!", אמר. "מדינת ישראל חייבת הנהגה אחרת, שדואגת לקידום ענייני האזרחים הציבור כבר מבין שיש לך אינטרס פוליטי לדבר עוד ועוד על בעיות הלאום כדי שהישראלים לא יתעסקו בחשבון הבנק ובאוכל שאין במקרר. לישראל דרוש דבר אחד בלבד - התפטרות ראש הממשלה והחלפתו".

גם עמיתו לסיעה ח"כ שמולי הטיח בראש הממשלה כי "במקום להתעסק בהריסת בתים של פלסטינים תתחיל לדבר על בניה של הדירות שלנו". לדבריו, "מעולם לא היה כל כך גרוע כאן מבחינה חברתית וכלכלית אבל כל מה שמעניין אותך הוא חוק זהות יהודית עבור חברי מרכז הליכוד. שום מילה ושום פתרון ליוקר המחיה ומחירי הדיור. פשוט אובדן דרך מוחלט".

ביום שני הגן נתניהו בתקיפות בפתח ישיבת סיעת הליכוד בכנסת על החוק השנוי במחלוקת שאותו הוא מקדם, והדגיש כי "מדובר בחוק חשוב מאוד כדי להבטיח את עתידו של עם ישראל בארץ ישראל". "אני חייב לומר שהחוק והעקרונות שאני מקדם ישמרו על מדינת ישראל כמדינת העם היהודי - ורק שלו - לצד שמירה על זכויות של כל מיעוט", הוסיף, והבהיר: "אני מוכן לתת סיכוי להידברות ולהגיע להסכמה, זה עדיף, אבל אני נחוש להעביר את החוק עם או בלי הסכמה".

הצעת "חוק הלאום" המרוככת של נתניהו, שאושרה ביום ראשון בממשלה חרף התנגדות שרי יש עתיד והתנועה, מבטלת את המדרג בין הזהות היהודית לזהות הדמוקרטית של המדינה, ושתי הזהויות מופיעות באותו סעיף. בדומה להצעות הקודמות, ההצעה אינה מזכירה בפירוש כי למיעוטים בישראל יינתן שוויון זכויות מלא - ומן הסתם עוררה זעם רב לא רק בספסלי האופוזיציה, אלא גם בממשלה עצמה.

אמש ביקר בחריפות נשיא המדינה, ראובן ריבלין, את הצעת החוק. "מה הטעם בהצעת החוק? האם אין בעצם הצעה זאת משום הטלת ספק בהצלחתו של המפעל הציוני הכביר?", אמר ריבלין בכנס פורום הפרקליטים באילת. לדבריו, נוסח החוק - כפי שאושר בממשלה, פועל פעולה הפוכה ומערער בעצם את הנחות היסוד של הרוב הציוני בישראל. "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, עם חופשי בארצו. מעטים, מוקצים ומשוקצים הם המערערים על כך, מבית ומחוץ גם יחד. לכן, יש לשאול היום בכובד ראש: האם הצעת החוק אינה למעשה דוחפת ומעודדת אותנו לחפש סתירה בין אופיה היהודי של מדינת ישראל לאופיה הדמוקרטי? האם בכך, הצעת החוק הזאת, לא משחקת לידי המבקשים להשמיצנו? לידי אלה המבקשים להראות כאילו גם בתוכנו יש כאלה המוצאים סתירה בין היותנו עם חופשי בארצנו, לבין חירותם של ציבורים לא יהודים בתוכנו?", תהה.

עוד אמר ריבלין, כי הציבור הערבי בישראל אינו מיעוט כפי שהציבור החרדי כבר אינו מיעוט. "כאשר קרוב לרבע מהילדים בכיתות א' הם ערבים, וכחמישית מהילדים בכיתות א' הם חרדים, השימוש במושג של 'מיעוט' בהתייחס לציבורים אלה עשוי להיות מוטעה ומטעה", טען. לדבריו, "גם אם החוק יעבור לבסוף בכנסת הנוכחית, יש חשש שהאווירה שהביאה ללידתו לא תעבור מהכנסת, ומהציבוריות הישראלית במהרה".