פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "התיעוב בין אובמה לנתניהו חסר תקדים בין מנהיגי המדינות"

      אחרי שבכיר בממשל כינה את נתניהו "פחדן עלוב", דיפלומטים לשעבר אומרים שהיחסים בין המדינות, ובפרט בין מנהיגיהן, גרועים מאי פעם. "שני הצדדים לא רק הסירו את הכפפות – הם זרקו אותן לפח"

      "התיעוב בין אובמה לנתניהו חסר תקדים בין מנהיגי המדינות"
      צילום: עומר מירון, גדעון צנטנר, אלי מנדלבאום, לע"מ, עריכה: קשת סידי, קריינות: לירון בארי

      היחסים בין ישראל לארצות הברית נמצאים כיום במשבר חסר תקדים, והקשר בין מנהיגי שתי המדינות הוא הגרוע ביותר אי פעם – כך אמרו ביממה האחרונה שני שגרירים ישראלים לשעבר בוושינגטון, ששוחחו עם וואלה! חדשות בנושא בעקבות התבטאויות קשות של בכיר בממשלו של ברק אובמה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו אתמול. אל הקביעה העגומה הזאת מצטרף גם שגריר אמריקני לשעבר בישראל ושורה של בכירים בשתי המדינות. "היו לאורך השנים ויכוחים קשים מאוד", אמר שר בכיר בירושלים, "אבל מעולם לא היה בין נשיא ארצות הברית לראש ממשלת ישראל תיעוב כמו זה שיש כיום בין נתניהו לאובמה".

      פרופ' איתמר רבינוביץ', שכיהן כשגריר ישראל בוושינגטון בשנים 1996-1993, סבור כי המשבר הנוכחי בין המדינות הוא הגרוע ביותר שהיה. "שני הצדדים לא רק הסירו את הכפפות – הם זרקו אותן לפח", טען פרופ' רבינוביץ'. "משברים בינינו לבין ארצות הברית בעבר נבעו בעיקר מלחץ ממוקד בסוגיה מסוימת: אייזנהאוור הכריח את בן גוריון לסגת מסיני ב-1956, פורד לחץ על רבין בנושא מצרים ב-1975, אבל כיום יש שילוב בין שורה של מחלוקות, כמעט בכל נושא מהותי באזור, לבין יחסים אישיים גרועים מאוד בין המנהיגים. זה חסר תקדים".

      רבינוביץ' סבור כי שני הצדדים נושאים באחריות לשפל ביחסים. "יש לי ביקורת רבה כלפי ממשל אובמה, שאינו מצטיין במדיניות חוץ ועשה טעויות רבות, אבל בשורה התחתונה, ראשי ממשלות ישראל ידעו לאורך השנים לעבוד עם נשיאים אמריקנים, גם כשהיו חילוקי דעות. הנשיא בוש הבן נכנס לעימותים קשים עם ראש הממשלה שרון במהלך האינתיפאדה, כולל בעיצומו של מבצע חומת מגן, אבל שרון ואנשיו הבינו שחייבים לעבוד יחד ויצרו מערכת יחסים מצוינת עם הנשיא ועם סביבתו הקרובה. בוודאי לא פעלו נגד הנשיא ולא התערבו בפוליטיקה האמריקנית, שזה דבר בלתי-נסבל מבחינת הממשל".

      עוד על יחסי ישראל-ארה"ב:
      פרשנות | הבעיה האמיתית של האמריקנים היא לא עם יעלון
      "הרחבת ההתנחלויות אינה תואמת את המאמצים לשלום"
      נתניהו: אין מתיחות עם אובמה, אנחנו כמו זוג נשוי

      פגישת רוה"מ נתניהו ונשיא ארה"ב ברק אובמה בבית הלבן, אוקטובר 2014 (רויטרס)
      "איבה אישית, בוז והדלפות מכוערות זה נגד זה". אובמה ונתניהו (צילום: רויטרס)

      דני אילון, שכיהן כשגריר בוושינגטון בשנים 2006-2002 ובהמשך כסגן שר החוץ, סבור גם הוא שהמשבר הנוכחי הוא יוצא דופן בהיקפו ובחומרתו. "מבחינת מערכת היחסים האישית בין ראש הממשלה לנשיא, שהיא חשובה מאין כמותה, לא היה כזה דבר", העיד אילון, שהקדיש חלק ניכר מהקריירה הדיפלומטית שלו ליחסי ישראל-ארצות הברית. "מבחינת צעדים קונקרטיים, היו נשיאים קשוחים הרבה יותר מאובמה. רייגן בזמנו עיכב במשך חודשים משלוח של F-15 לישראל בגלל ההפצצות בביירות, אבל מה שאנחנו רואים בין נתניהו לאובמה – איבה אישית, בוז, הדלפות מכוערות זה נגד זה – אלה דברים שלא הכרנו".

      כשמשבר אישי הופך לבעיה אסטרטגית

      "בין המנהיגים יש חוסר אמון מוחלט"

      היחסים בין המנהיגים עכורים, אבל נראה שדרגי העבודה ממשיכים לשתף פעולה כרגיל. "בהחלט נוצרה פה סיטואציה מעניינת", הסביר אילון בהקשר זה. "בעבר היו משברים שפרצו בין דרגי עבודה מקצועיים, דווקא בתקופות שמערכות היחסים בין המנהיגים היו טובות. כך היה למשל בפרשת מטוס הפלקון. כיום זה הפוך. מערכות המודיעין והביטחון משתפות פעולה, האמריקנים סייעו רבות לישראל בכל מה שקשור ל'כיפת ברזל', אבל בין המנהיגים יש חוסר אמון מוחלט. זו בעיה כי יש רגעים שבהם אמון בין המנהיגים הוא הדבר החשוב ביותר".

      אילון סיפר כי במהלך מבצע חומת מגן, ואחר כך גם במלחמת לבנון השנייה, התקיימו "שיחות טלפון מכריעות" בין שרון ואולמרט לבין בוש, שבלעדיהן הייתה ישראל עלולה להיקלע לקשיים מול הדרגים המקצועיים בוושינגטון. "אתה לעולם לא יודע מתי תזדקק לערך המוסף של היחסים האישיים בין המנהיגים. גם האמון האישי בין השגריר בוושינגטון לבין בכירי הממשל הוא חשוב. היו לא מעט סוגיות שפתרתי בשיחות אישיות עם קונדוליסה רייס, בראש ובראשונה משום שהיה בינינו אמון. בתקופתי לא היו הדלפות שלנו נגדם ולהיפך". אילון ביקש לא להתייחס לתפקודו של השגריר הנוכחי בוושינגטון, רון דרמר, שהחרימו בכירי הבית הלבן במשך תקופה ארוכה בשל התערבותו בפוליטיקה מפלגתית בארצות הברית.

      נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש עם הכלב ברני בוש מקבלים את ראש הממשלה אריאל שרון בחווה בטקסס. אפריל 2005 (GettyImages)
      נכנסו לעימותים קשים במהלך האינתיפאדה. שרון ובוש הבן (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      פרופ' רבינוביץ' הזהיר כי יחסי העבודה בין הדרגים המקצועיים עלולים להיפגע בעקבות העימות בין המנהיגים. "ראינו במהלך המלחמה האחרונה בעזה שתי החלטות כביכול פקידותיות שגרמו נזק לישראל: הפסקת הטיסות לנתב"ג ועיכוב משלוח טילי ההלפייר. הפקידים בוושינגטון יודעים לקרוא את כיוון הרוח ולעשות מניפולציות בהתאם למדיניות של הממשל", אמר פרופ' רבינוביץ'. "כאשר שר הביטחון מגיע לוושינגטון, והממשל מדליף שלא מוכנים להיפגש איתו, בסוף זה משפיע". ישראל וארצות הברית מקיימות דיאלוג שוטף ביניהן בסוגיה האיראנית, אולם בירושלים סבורים שהעסקה המתגבשת בין איראן למעצמות מתעלמת מרוב הסוגיות שהעלתה ישראל במסגרת הדיאלוג הזה.

      "אובמה מתעלם מישראל בהקשר האיראני"

      גם דיפלומטים בכירים לשעבר בארצות הברית סבורים כי מצב היחסים כיום גרוע מתמיד. דן קרצר, שגריר ארצות הברית בישראל בשנים 2005-2001, אמר לאחרונה בריאיון לאתר "טיימס אוף ישראל": "מערכת היחסים בין ראש הממשלה לנשיא היא הגרועה ביותר שראיתי", והוסיף כי בין השניים שוררת "תחושה של בגידה". קרצר הזהיר כי לצד המחלוקות המופיעות בכותרות, החל מהגרעין האיראני ועד להתנחלויות, גם מגמת ההתקרבות בין ישראל לסין מאיימת על היחסים האסטרטגיים עם ארצות הברית.

      מייקל דוראן, שכיהן כאחראי הבכיר על המזרח התיכון במועצה לביטחון לאומי של הנשיא בוש הבן, סבור כי המשבר ביחסים נובע בראש ובראשונה ממדיניותו של אובמה בנושא איראן. "את המשבר ביחסי ישראל-ארצות הברית יש לראות בהקשר רחב יותר. אובמה איבד את אמונם של כל בעלי הברית המסורתיים של ארצות הברית באזור. מצרים, סעודיה וטורקיה, כולן חוות קשיים היסטוריים ביחסיהן עם וושינגטון. מדוע? כי אובמה נטש את ההגנה על מערכת הבריתות המסורתית לטובת המערכת היריבה בהנהגת איראן".

      דוראן לא הופתע מהציטוטים של בכיר בממשל אובמה שפורסמו אמש במגזין "אטלנטיק", ובהם הוצג ראש הממשלה נתניהו כפחדן שאין בכוונתו לתקוף את איראן. "אם ממשל אובמה היה מחויב לעצירת הגרעין האיראני, הוא היה משתמש בבעלי הברית שלו באותו אופן שבו רוחאני משתמש בקיצוניים בטהראן. אובמה יכול היה לומר לאיראנים 'תקשיבו, יש איזה מטורף בירושלים שאין לי שליטה עליו, אז כדאי לכם להגיע לעסקה, ומהר'. במקום זאת, הוא עושה את ההיפך הגמור. הוא מתעלם מישראל ומערב הסעודית. האיראנים קוראים את החולשה שלו ומנצלים אותה".

      בוגי יעלון וליברמן בוועדת חוץ וביטחון, יוני 2013 (יואב דודקביץ')
      "התנהלותם נתפסת בארה"ב ככפיות טובה". שר החוץ ליברמן ושר הביטחון יעלון (צילום: יואב דודקביץ’)

      גם ד"ר ג'ונתן שנצר מהמכון להגנה על הדמוקרטיות בוושינגטון סבור כי המפתח למשבר מצוי בסוגיה האיראנית. "ישראל חיה בצל הסכנה של איום קיומי, ונראה שלא תהיה לה ההגנה של ארצות הברית מפני האיום הזה". לדברי שנצר, בקיץ האחרון הייתה ישראל נתונה במלחמה קשה וניסתה לחתור לסיומה בתנאי ביטחון סבירים עבורה, אך ארצות הברית התערבה בניסיון להעביר את התיווך לקטאר ולטורקיה הקיצוניות, צעד שסיכן את ישראל. "זה יצר משבר אמון בין המדינות, אבל זה מחוויר לעומת מה שעומד על הפרק בסוגיה האיראנית, ולכן המשבר הולך ומחריף", הוא ציין.

      אילון, השותף לביקורת על המדיניות האמריקנית בנושא איראן, סבור עם זאת כי גם הממשלה הנוכחית בישראל הרימה תרומה משמעותית למשבר. "כמה מבכירי השרים בממשלה דיברו בשנים האחרונות על ירידה בכוחה של ארצות הברית ועל החשיבות שישראל תחבור למדינות אחרות. שר הביטחון יעלון דיבר על 'חולשה אמריקנית בעולם', ושר החוץ ליברמן נקט מהלך בוטה של התקרבות לרוסיה. ההתנהלות הזאת נתפסת ככפיות טובה בארצות הברית, שהיא עדיין התומכת הגדולה ביותר של ישראל. למרות המחלוקות, כולל בסוגיה האיראנית, אסור לנו להתבלבל ולשכוח מי בעלת הברית האמיתית שלנו, שאיתה אנחנו חולקים אינטרסים וערכים".

      שר בכיר בממשלה ששוחח בנושא עם וואלה! חדשות אמר כי המצב הקיים לא יכול להימשך. "יש כאן סיכונים אמיתיים. חייבים למצוא דרך לפתור את המשבר", אמר השר. הוא האשים את ראש הממשלה נתניהו בהתערבות גסה בפוליטיקה האמריקנית, ובהפיכת ישראל מסוגיה שמאחדת את כל הגורמים הפוליטיים בארצות הברית, לסוגיה מפלגתית. "כעת אנחנו משלמים על כך את המחיר", סיכם.

      לפניות לכתב: amir.tibon@walla.co.il