יחסים בין מדינות בעולם המודרני תלויים באינטרסים משותפים, תרבות פוליטית וערכית דומה ודעת קהל. כשמודבר בדיקטטורה, או בשלטון יחיד, השפעת הקברניטים קריטית, אולם ביחסים בין דמוקרטיות יש בלמים ואיזונים המפחיתים את השפעת היחיד על טיב ועומק היחסים. קחו למשל את ארדואן, ששולט בטורקיה כמעין דיקטטור, הצליח באופן אישי לפגוע ולדרדר את היחסים עם ישראל בגלל תפיסה אידיאולוגית וכעס אישי על מנהיגי ישראל. אין זה מצב היחסים בין ישראל לארה"ב.
בשל המתיחות המדינית: ארה"ב עיכבה משלוח נשק לישראל
ישראל וארה"ב חולקות אינטרסים אסטרטגיים משותפים הכוללים שיתופי פעולה ביטחוניים, מודיעיניים, טכנולוגים וכלכליים. ישראל היא השותפה החזקה והאמינה ביותר של ארה"ב במזרח התיכון, ולנוכח התפרקות העולם הערבי והאלימות הגוברת שם, משקלה של ירושלים הולך וגדל. שיתופי הפעולה הצבאיים והטכנולוגים דוגמת פיצוח "כיפת ברזל" מצילים חיי ישראלים ואמריקנים. ישראל היא שותף הסחר הגדול ביותר של ארה"ב במזרח התיכון, היא רוכשת מוצרים ושירותים אמריקאים יותר מסך הרכישות של רוב מדינות ערב יחד, למעט סעודיה וקטאר. עבור ארה"ב, ישראל היא שותפה ערכית ואידיאולוגית של תרבות דמוקרטית אותה רוצה ארה"ב להפיץ בעולם.
מלחמה בדרום | כל הכתבות, הפרשנויות והעדכונים
מעבר לשותפות הביטחונית, האידיאולוגית והכלכלית, הקשרים האזרחיים בין החברה הישראלית לזו האמריקאית חזקים ומשגשגים. קבוצות מובילות ומשפיעות בחברה האמריקאית, כמו הקהילה היהודית והקהילה הנוצרית אוונגליסטית, מקיימות קשרים אישיים ורגשיים עמוקים עם ישראל.
סכסוך הוא חולשה
על כל אלו, ישראל וארה"ב הן בעלות ברית טבעיות, אולם חשוב לזכור שבשותפות זו ישראל היא השותף הזוטר והנתמך. ברית זו חשובה מאד לארה"ב, אך עבור ישראל היא קיומית. לולא ההגנה המדינית של ארה"ב על ישראל בארגונים בינלאומיים, ובמיוחד הווטו האמריקאי במועצת הביטחון של האו"ם, מצבה של ישראל היה חמור.
כל ראש ממשלה בישראל מנהל באופן אישי את הקשר מול ארה"ב, ובראש ובראשונה מול נשיאה. עומק הקשרים בין ראש ממשלת ישראל לנשיא ארה"ב ומידת הכבוד והאמון ההדדי ביניהם מקרינים על היחסים ונראותם. על אף האינטרסים המשותפים והברית העמוקה, יחסים אלו יכולים להשפיע בטווח המידי ובשגרת היום יום. כשהיחסים בצמרת מעורערים, יש סכנה להפעלת סנקציות, לעתים כואבות, נגד ישראל. כך היה בשנת 1982, כאשר הנשיא רונלד רייגן הטיל אמברגו זמני על יצוא מטוסי קרב לישראל בעקבות ההפצצות בביירות. שודמגא נוספת לכך אירעה בשנת 1991, כאשר הנשיא בוש האב מנע עשרה מיליארד דולרים של ערבויות לממשלת יצחק שמיר. וכיום, מעכב הנשיא אובמה משלוח טילי הלפייר לישראל.
הסכנה האמתית לביטחון ישראל עקב יחסים אישיים מעורערים בין המנהיגים אינם בגלל מניעת אמצעי לחימה כזה או אחר מישראל, אלא באופן שבו הקרע נתפס על ידי אויבי ישראל. ישראל מסוכסכת עם ארה"ב נתפסת חלשה וחסרת מטרייה. זו פגיעה קשה בכושר ההרתעה של ישראל באזור. היום נחשף עומק המשבר האישי ביחסים בין ביבי לאובמה וקרי ולשכותיהם. ניתן להבין את התסכול והאכזבה בירושלים מהמדיניות המבולבלת וחסרת העקביות של ממשל אובמה באזור ומחוסר ההבנה בוושינגטון לגבי ההתפתחויות האזוריות ומשמעותן.
אולם, אין טעם למצוא אשמים במשבר. לשכת נתניהו חייבת להתעשת ולשקם באופן מידי את האמון מול הממשל האמריקני, ובמיוחד מול מזכיר המדינה קרי והנשיא אובמה. לשכת ראש הממשלה חייבת לנהוג באיפוק ובכבוד ולשמור את המחלוקות בדלתיים סגורות. ההדלפות והתדרוכים נגד הממשל חייבים להיפסק לאלתר, וכדאי שראש הממשלה נתניהו כבר יחמם את מנועי המטוס בדרך לוושינגטון לפגישה אישית עם הנשיא אובמה שתיישר את ההדורים. האחריות היא על נתניהו כי בסופו של יום: ישראל תלויה בארה"ב ולא להיפך.
הכותב היה סגן שר החוץ ושגריר ישראל בארצות הברית
לכל הטורים של דני אילון בוואלה! דעות
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד