פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      700 ילדי פנימיות רוצים רק דבר אחד: בית

      בפנימיות של משרד הרווחה שוהים כ-700 ילדים ובני נוער שאין להם לאן ללכת בשבתות ובחגים. פרויקט ייחודי מנסה לאתר עבורם משפחות מלוות. "מנסים להציע להם זווית הסתכלות חיובית על העולם"

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      "יש הרבה נערים שנותרים לבדם בפנימייה ואין להם הרבה אפשרויות" (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      "יש ילדים שיוצאים הביתה למשפחתם, יש ילדים שיוצאים למשפחה מלווה ויש ילדים שנשארים בפנימייה, ביום ראשון ממש לא קשה לדעת מי ייצא לאן", אומרת טליה (שם בדוי), נערה בת 16 השוהה בפנימייה בדרום הארץ. "מי שיוצא למשפחה מלווה חוזר מלא, כמו אחרי חופש. זו שבירת שגרה מהנה במקום עם פינה משלך ומשפחה שאכפת לה ממך. אפשר לחזור להיות קצת ילד. אבל לא לכולם יש מקום כזה".

      כ-700 ילדים ובני נוער שנמצאים בפנימיות של משרד הרווחה נאלצים מדי שבועיים לצפות באוטובוסים שלוקחים את חבריהם לחופשת סוף שבוע או חג בבתיהם או בבית של משפחות מלוות - משפחות אליהן יוצאים הילדים בסופי שבוע, חגים וחופשות - בעוד הם נותרים מאחור ויכולים רק לחלום על מקום אחר, שיהיה קצת יותר שלהם. צעירים אלו מוגדרים כ"חסרי עורף משפחתי", כלומר כאלו שהוצאו מבתיהם בשל סיכון כלשהו, מצוקה או התעללות. בשל מחסור במשפחות מלוות, הם נותרים מאחור, ללא פתרון נראה לעין.

      "זה לא משהו שאנחנו מדברים עליו, אבל ברור שכל אחד מעדיף לצאת מהפנימייה כדי להתאוורר קצת", מודה טליה. "כשאין ברירה אנחנו נשארים. זה לא שבכיתי כל השבת כשלא היה לי לאן ללכת, אבל ברור שזה שונה כשרואים את כולם חוזרים שמחים ומאושרים, לפעמים עם דברים שקנו להם, אחרי שהיה להם עם מי לדבר בבית. הרי לא תמיד בא לך לדבר עם המדריכים".

      עוד ידיעות בנושא חברה ורווחה:
      1.7 מיליארד שקל למלחמה בעוני: "רגע היסטורי"
      להורים לא היה כסף, הילדה לא קיבלה אוכל בצהרון
      הבית ביפו שמשנה את עתידם של הילדים

      בת שבע מרק, אוקטובר 2014 (ראובן קסטרו)
      "אני נותנת, אך בו בזמן גם מקבלת המון". בת שבע מארק, השבוע (צילום: ראובן קסטרו)

      בישראל נמצאים כיום כ-7,500 ילדים ובני נוער בפנימיות של משרד הרווחה, מהם כ-1,200 המוגדרים "חסרי עורף משפחתי". על מנת שניתן יהיה לספק מענה משפחתי הולם עבור כל אחד מהם, חסרות היום במאגר של עמותת "ילדים בסיכוי", המנהלת את מאגר המשפחות עבור משרד הרווחה, כ-700 משפחות אשר ישמשו כ"משפחות מלוות" עבורם.

      את פרויקט המשפחות המלוות הגו במחלקת הפנימיות במשרד הרווחה לאחר שזיהו את הפערים אותם מזכירה טליה. "בעבר הילדים האלו היו נשארים בפנימיות והיינו דואגים לצוות ולפעילויות, אבל לאט לאט הבנו שהם גם זקוקים למשפחה. זה דבר שכמה שהצוות ייתן, לא יהיה הדבר האמיתי", מסביר יוסי וקנין, המפקח הארצי על הפנימיות במשרד הרווחה.

      "יתרה מכך, ראינו שילדים שיוצאים לבית של מדריך או של ש"ש (איש צוות שנמצא בפנימייה בשנת שירות - דו"פ) חוזרים בחזרה לפנימייה כשהם פורחים. זה הוביל אותנו לפתח את המענה של משפחות מארחות. תחילה חשבנו שמספיק משפחה רק לסוף השבוע, אך אחרי שהיינו עדים לקשרים שנרקמו בין המשפחות לבין הצעירים, שינינו את התפיסה ל'משפחות מלוות', דהיינו משפחות שמגיעות לימי הורים, חוגגות ימי הולדת ומתייחסות לילד או לנער כאל בן משפחה לכל דבר. הבנו עד כמה הקשר הפך רגשי ועמוק".

      לדבריו, "אחרי שנה וחצי החלטנו על הקמת מאגר שממנו ניתן לשלוף משפחה מתאימה לפרופיל של הילד או הנער, או לחילופין להזין משפחות חדשות. בזכות המאגר הזה הצלחנו ליצור חיבורים שאפשרו לילדים ולנערים לבלות את ראש השנה עם משפחה".

      "צריך רק לרצות להכניס מישהו הביתה"

      רוני רוקח, עובדת סוציאלית ומרכזת תחום משפחות מלוות ב"ילדים בסיכוי", מסבירה כי הצורך המידי היום הוא בעיקר משפחות מלוות לנערים בגילאי 14-13. "המצב היום הוא שהילדים הקטנים 'נקטפים' לטובת משפחות אומנה או למשפחות מלוות, וכיום יש הרבה נערים שנותרים לבדם בפנימייה ואין להם הרבה אפשרויות", היא אומרת בעצב. "הפנימיות מנסות למצוא פתרונות שונים עבור הילדים לסופי השבוע, אך שום דבר לא מחליף משפחה. אנו מזמינים משפחות שמתעניינות, מסבירים להן על מה מדובר, עוברים איתם תהליך ממושך ומצפים שמשפחה תלווה ילד לאורך זמן. זו אחריות גדולה, אבל כשזה מצליח זה כמו זכייה במפעל הפיס".

      "בימים אלו אנו נכנסים לתקופה הקריטית בה הכול קורה", מסביר ירון בראון, מנכ"ל "ילדים בסיכוי". "שנת הלימודים החלה, החגים בעיצומם ואלו חודשים טעונים מאוד, משום שילדים חדשים מגיעים לפנימיות וזה בדיוק הזמן שבו אנחנו מתחילים את התהליכים. כל חיבור כזה שמצליח הוא ממש ברמת הצלת נפשות".

      בת שבע מרק, אוקטובר 2014 (ראובן קסטרו)
      "אני כאן רק כדי לגרום לילדה להרגיש רצויה ואהובה". מארק בביתה (צילום: ראובן קסטרו)

      השידוך האמור מיטיב אמנם רבות עם הילדים ובני הנוער שזוכים להיכנס אל תוך משפחה, אך גם המשפחות עצמן חשות כי יצאו נשכרות מהתהליך. "אנשים רבים שאלו אותי למה אני עושה את זה", מספרת בת שבע מארק, שמשפחתה מהווה בשלוש השנים האחרונות משפחה מלווה עבור נערה בת 16. זאת, לאחר שכבר ליוותה בעבר נער מבקש מקלט מאפריקה במשך שבע שנים. כשהיא נשאלת מדוע עשו היא ומשפחתה את הבחירה הלא מובנת מאליה לשמש משפחה מלווה לנערים בסיכון, היא מבהירה כי היא "מרגישה שזה המקום שלי, שבו אני נותנת, אך בו בזמן גם מקבלת המון".

      לדבריה, "אני יוצרת קשר עם ילדים ובני נוער בצורה די מהירה והרגשתי שזה המקום שאפשר להשפיע. כשלוקחים ילדה ונותנים לה מקום משלה, ואולי אף להציע לה זווית הסתכלות חיובית על העולם, גם הילדים הפרטיים שלנו מקבלים משהו. למשל, הבת הצעירה שלנו לא הייתה נחשפת לאנשים שאין להם בית לולא הפרויקט הזה, ואולי זה גם השפיע על החלטתה לצאת לשנת שירות לפני הגיוס לצבא".

      "אין לה בית אחר"

      מארק מבקשת להבהיר שלתפקד כמשפחה מלווה לא דורש משאבים מיוחדים. "בסך הכול מדובר בעוד נפש בבית. לא צריך להיות מיליונר, צריך רק לרצות להכניס מישהו הביתה - והדברים כבר מתגלגלים מעצמם", היא מנסה לפשט את התמונה. "היום כשהיא מגיעה אלינו, היא כבר נכנסת לבד ופשוט עולה לחדר שלה. אם היא רעבה היא יורדת למטבח ולוקחת מה שרוצה מהמקרר. מעולם לא היה לה בית מתפקד, ויש ילדים ונערים שזה כל מה שהם צריכים".

      "חשוב לי להבהיר", היא מוסיפה, "שאני לא מנסה להיות המטפלת שלה, יש מספיק אנשים שעושים את זה בפנימייה. אני כאן רק כדי לגרום לה להרגיש רצויה ואהובה. הפידבקים ממנה גרמו לי להבין שזה הבית בשבילה - כי אין לה בית אחר".

      משפחות המעוניינות ללוות ילדים מוזמנות להירשם באתר: http://www.yeladim.org.il/he/page.asp?p=7
      או לפנות לטלפון: 03-6475075

      לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.com