הבית ביפו שמשנה את עתידם של הילדים

לבית החם של אגודת "יד ביד" בשכונת יפו ד' מגיעים ילדים שהוריהם אינם מסוגלים לענות על צורכיהם הבסיסיים. הצוות המסור מנסה לספק להם כמה שעות של נורמליות. "אנחנו למעשה מגדלים אותם"

  • יפו
  • עניים
דנה ויילר-פולק
"מתחילים מההתחלה". הילדים בבית החם ביפו ד' (צילום: דרור עינב)

"חנה, להתפנות", מבקש אביאל בן הארבע. "חנה, בקבוק", לוחש איתן בן השלוש. לא חולפת דקה ואביינד בן השלוש וחצי ניגש אליה כשחצי מראשו מכוסה חול. "מה קרה?", תוהה חנה, כמי שכבר יודעת את התשובה. "שיחקנו", עונה לה אביינד, חצי נבוך חצי משועשע. "תיכנס לשטוף, אבל לשטוף טוב", מחדדת חנה. מיד אחר כך פונה אליה היווט בת שלוש ומבקשת ממנה: "מסטר". "מלכה, אני לא מבינה אותה, אולי תנסי את?", פונה חנה אל עמיתתה, שפותרת את התעלומה. "היא רוצה פלסטר", היא מבהירה.

כך, מדי אחר הצהריים בשלוש השנים האחרונות, מסייעות מלכה, חנה ושאר אנשי הצוות ל-20 ילדים השוהים בבית החם של אגודת "יד ביד" בשכונת יפו ד'. לכל אחד צרכים ורצונות משלו, שספק אם בביתם מישהו יתאמץ להבין. לחלקם רק אמא, לחלקם רק אבא. לחלקם אם חולת נפש או כזו שנאלצת לעבוד מבוקר עד ליל כדי לפרנסם, ולחלקם אב נרקומן או נכה.

חברה ורווחה - כותרות נוספות:
"מתקן המסתננים הביא לירידה של 40% בפשע בתל אביב"
תכנית הצהרונים המסובסדים תשוב לפעול אחרי החגים
בשורה מנפאל: אושר הליך פונדקאות לאזרחים זרים

עוד בוואלה! NEWS

לא תאמינו עד כמה אתם פראיירים: דירשו את הכסף שלכם בחזרה

לכתבה המלאה
"אנחנו לפחות יודעים שהילדים חוזרים הביתה אחרי שאכלו ארוחה מבושלת, שיחקו, למדו ואותגרו". אוכלים ארוחת צהריים (צילום: דרור עינב)

"כאן אנחנו לפחות יודעים שהילדים חוזרים הביתה אחרי שאכלו ארוחה מבושלת, שיחקו, למדו ואותגרו", מסבירה חנה. "חלקם באים מבתים קשים, קשים מאוד אפילו, וחלקם מבתים שבהם ההורים פשוט נאלצים לעבוד שעות ארוכות. גם אם יש הורה שאוהב ומתפקד בבית, אין לו את המודעות או הזמן להעניק לילד את מה שהוא אמור לקבל, אז את כל זה אנו מנסים לתת כאן".

הבית החם של "יד ביד" מהווה עבור הילדים, המופנים אליו על ידי לשכות הרווחה, אחר הצהריים בסביבה נורמלית. לצד חום, אהבה ודאגה אימהית זוכים הילדים למענה על צרכים חיוניים, כמו ארוחות מבושלות, לימודים ופעילויות העשרה וחוגים. "עם הגעתם בספטמבר מתחילים מההתחלה, וזה אומר גם שימת דגש על היגיינה בסיסית, כמו שטיפת ידיים אחרי השירותים ולפני האוכל או אכילה עם סכין ומזלג. זה אנחנו מלמדים אותם איך חיים בסביבה נורמלית", אומרת שלי חושן, הנשיאה והמייסדת של אגודת "יד ביד".

"ידעתי על בשרי מה זה רעב וקור"

ב-30 השנים האחרונות הגשימה חושן את חלומה והקימה 14 בתים חמים בהם עברו עשרות אלפי ילדים, ובקרוב צפויים להיפתח שלושה בתים נוספים באזור הדרום. "כניצולת שואה ההבטחה שלי לעצמי הייתה שאם אשרוד ואגיע לישראל אקים גוף שיסייע לילדים", היא אומרת, תוך כדי כך שהיא מביטה בגאווה בילדים אוחזים סכין ומזלג ואוכלים את מנת הקוסקוס שזה עתה סיימה להתבשל במטבח. "ידעתי על בשרי מה זה רעב וקור", היא משחזרת. "כשהגעתי ארצה התחלתי בקטן עם מוקד טלפוני לסיוע לילדים שפרסמנו על מחברות 'דפרון'. לאחר תקופה ביקשתי מבעלי מתנה, 5,000 שקל ושכרתי דירת שני חדרים שהייתה בעצם הבית החם הראשון. כשאני רואה אותם מתגייסים, לומדים באוניברסיטה, עובדים והופכים להורים - אני יודעת שעשיתי את שלי".

מייסדת אגודת "יד ביד", שלי חושן (צילום: דרור עינב)

היום בבית נמשך ואחרי שיעור על ראש השנה וארוחת צהריים, יוצאים הילדים לחצר. "תעמוד מול הכדור, תתכנן ותבעט", מסביר ישראל לאיתן. איתן עומד מול הכדור, מישיר מבט קדימה ובועט בעיטה עדינה. הצוות מאושר כאילו הבקיע גול בגביע העולמי. איתן, שמכונה "האפרוח הקטן" בשל שיערו הבלונדיני, הוא השני ממשפחתו שהגיע לבית החם אחרי אחותו. זאת משום שאימם מגדלת אותם לבדה ונאלצת לעבוד שעות ארוכות במהלך היום כדי לפרנסם. "אנחנו מלווים אותם שלוש שנים ולראות אותם נפתחים ומתפתחים זה מרגש, כאילו מדובר בילד או הילדה שלי", אומרת מלכה, שמשמשת כאם הבית. "מתחילת השנה איתן רק מחפש דרכים להישאר בפנים, כשבדרך כלל הוא יושב לבדו ובוחן מרחוק, וכיף לראות אותו נפתח".

"את רוב הבגדים אנחנו קנינו לו", אומרת אחת מנשות הצוות בהתייחסה לישראל, בן לאם מפגרת ולאב שנטש את המשפחה בת הארבעה ילדים, זמן קצר לאחר שעלו ארצה מאתיופיה. "הוא חוזר הביתה ומה מחכה לו שם?", תוהה מלכה. "באחד מביקורי הבית ראינו את המצב ונחרדנו אז קנינו לו בגדים. האמא אוהבת מאוד ודואגת אבל יכולה להלביש את הבגדים של הילד הגדול לישראל ולהפך. זו הבעיה ברוב הבתים, לחלקם יש הורים שבאמת אוהבים אותם, אבל הם חסרי מודעות לאופן שבו יש לגדל ילד. כאן נכנס התפקיד שלנו".

"לאן הםן ילכו? מעבירים פעילות לילדים (צילום: דרור עינב)

בשנה שעברה המשך פעילות הבית החם הוטלה בספק בשל ירידה בתרומות מהן מתקיימים הבתים. לבסוף ניצל המקום מסגירה. "זו הייתה תקופה קשה מאוד כשלא ידענו אם נמשיך או נחדול", אומרת מלכה. "היה לנו יותר קשה עבור הילדים, כי אנחנו נמצא עבודה כלשהי גם אם ייקח זמן, אבל לאן הם ילכו? איפה יהיה מי שידאג להם? שיכין להם כמות כפולה של אוכל ביום ראשון כי בקושי אוכלים בבית בסוף השבוע?".

לדבריה, "צהרונים זו לא התשובה, כי אם שמים ילדים כאלה לצד 30 ילדים 'רגילים' זה לא ייתן להם את מה שהם מקבלים כאן. הבתים האלה משנים עתידם של הילדים ועדיין צריך להיאבק על קיומם".

לתרומות לאגודת "יד ביד" המפעילה בתים חמים ברחבי הארץ: 03-6203141


לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully