במהלך השבוע החולף התפרסמו דיווחים רבים, לפיהם מטוסים לא-מזוהים הפציצו את המורדים האיסלאמיסטים שכבשו יעדים מרכזיים בלב טריפולי, ואף השתלטו על נמל התעופה במרכז העיר. פעמיים לפחות דווח על מטוסי קרב אלמוניים, שהגיחו במסתוריות למרחב האווירי הלובי, צצו בשמי טריפולי בחסות הלילה והטילו חימוש מדויק מעל ריכוזי המורדים. 15 בני אדם נהרגו בשני סבבי ההפצצות, ביום שני וביום שבת. מחסנים הועלו באש, ושני בניו של מפקד המורדים נפצעו.
נציגי הממשלה בלוב (או מה שנותר ממנה) טענו למעורבות זרה במשבר הפנימי המתחולל במדינה, והאשימו את שכנותיה של המדינה בשיגור המתקפות. חצים ראשונים, הססניים, הופנו לאיטליה ולאלג'יריה; אך עיקר האשמה הוטל על השכנה החזקה מצרים. הנשיא המצרי, עבד אל-פתאח א-סיסי, לא נהג כמנהיגים אחרים במזרח התיכון, ומסר תשובה ישירה ונחרצת: "אין שום מטוס מצרי שפעל בלוב".
אתמול פיענח ה"ניו יורק טיימס" את תעלומת ההפצצות המסתוריות, ודיווח כי הייתה זו פעולה משותפת של מצרים ושל איחוד האמירויות הערביות. סיסי, יודגש, לא שיקר: חיל האוויר המצרי לא השתתף באופן פעיל בתקיפה, אלא רק סיפק את מסלולי ההמראה למטוסי הקרב של איחוד האמירויות, שחצו בדרכם מרחק של יותר מ-4,000 קילומטרים, יותר מפי שניים המרחק בין ישראל לאיראן.
לפי הדיווח, בבית הלבן הוכו בתדהמה: כיצד שתיים מבנות-בריתו הקרובות ביותר של הממשל האמריקני רקמו מבצע שכזה, מתחת לאפו של הנשיא אובמה ומבלי להודיעו מראש?
ועדיין, קשה להאמין שהממשל לא ידע על המבצע, ואולי אף נתן לו את הסכמתו שבשתיקה. ארה"ב פינתה בחודש שעבר את שגרירותה בלוב, והיא עדיין מלקקת את פצעיה מהפיגוע בבנגאזי. כאשר מדינה אחרת מציעה להתערב בשמה במאבק בין המיליציות, המאיים להחריף את מלחמת האזרחים הלא-רשמית בלוב, אין לה סיבה לסרב. דוברת מחלקת המדינה, ג'ן סאקי, חמקה אמש משאלות שהופנו אליה בנושא. כשנשאלה האם "וושינגטון מאוכזבת" בשל הדיווחים על המבצע, השיבה: "אני לא הולכת להיגרר לפינה הזאת".
איחוד האמירויות מפעילה מטוסי F-16E דומים מאוד לאלה של מטוסי ה-F-16I של חיל האוויר הישראלי. הם מצוידים במכלי דלק תצורתיים ומסוגלים לשאת תחמושת כבדה. מבצע שיצא שמקורו במפרץ הפרסי וסופו בקצה לוב, על חוף הים, היה חייב לכלול תדלוק אווירי. קשה להאמין שציוד המעקב הנרחב שארה"ב מפעילה ברחבי המזרח התיכון, ובכלל זה בים התיכון, לא הצליח להבחין ביציאת המטוסים. אם שיחותיה של הקנצלרית מרקל מיורטות ומנותחות במטה ה-NSA, כיצד גיחות הפצצה של מטוסים מתוצרת ארה"ב חומקות מתחת למכ"ם?
בסוף השבוע נפל נמל התעופה הראשי של טריפולי לידי המיליציות האיסלאמיות, הנתמכות בידי קטאר ומחומשות על ידה. בחירתה של ארה"ב להימנע מפעולה ישירה בטריפולי, וההעדפה להאציל את ההפצצות לאיחוד האמירויות - יריבתה המרה של קטאר - נובעת בין היתר בשל יחסיה הקרובים עם הנסיכות העשירה.
קטאר אמנם תומכת בחמאס ובאחים המוסלמים, אך קרבתה לארגוני טרור אחרים גם סייעה לשחרורו של העיתונאי האמריקני פיטר קרטיס, שהועבר ביום ראשון מסוריה לתל אביב. קטאר רוכשת מארה"ב תחמושת ומטוסים במיליארדי דולרים, והיא זוכה למעמד מיוחד גם באירופה: ממשלת גרמניה נאלצה להתנצל בסוף השבוע אחרי שאחד משריה הזוטרים טען כי קטאר מממנת את דאעש. בסופו של דבר, בזמן שאובמה עסוק במשבר בעיראק, ומתחבט אם לפעול צבאית גם בסוריה, נוח לממשל האמריקני שמדינה אחרת תעשה עבורו את העבודה המלוכלכת בלוב; המשחק הכפול של וושינגטון ושל דוחה יכול להמשיך.