הטעויות של חמאס, הלקחים של ישראל: סיכום המבצע

החברה הישראלית צריכה להזדכות על החלום של מערכה קצרה. למרות ההכנות הממושכות של צה"ל למערכות כאלה, מבצע "צוק איתן" נמשך 29 ימים, וגם אחריהם מרחפת סכנה באוויר. ארגוני הטרור שנטמעים באוכלוסייה מקשים על צה"ל לפעול בשטחים בנויים תחת לגיטימציה בינלאומית.

מלחמה בדרום - סיקור מלא בוואלה! חדשות:
"אומץ לב סיכל חטיפה": זו המנהרה שבה הוברח סגן גולדין
סרט מלחמה: התקיפות, החיסולים ופיצוצי המנהרות
תרחיש האימים של צה"ל על כיבוש רצועת עזה

אך בימיה הארוכים של המערכה הצליח המודיעין הישראלי לחשוף את הסודות של חמאס בזה אחר זה. שכבות המודיעין השונות שהעבירו השב"כ ואגף המודיעין בצה"ל לכוחות הלוחמים סיכלו את כוונתו של ארגון הטרור לטלטל את מדינת ישראל. לחמאס בסוף הלחימה כשליש מארסנל הרקטות שהיה לו לפניה, פחות מ-40% מיכולות הייצור של רקטות, כ-1,000 לוחמים שחוסלו, וכמובן – פחות 32 מנהרות התקפיות.

בשבועות האחרונים עשה הארגון הכול להיחלץ מהמצוקה הכלכלית, המדינית והחברתית שבו הוא שרוי מאז עלה לשלטון בקיץ 2007. חוליית חמאס חטפה ורצחה את שלושת הנערים באזור גוש עציון. לא רק שהניסיון להשתמש בהם כקלף מיקוח נכשל, אלא שצה"ל עצר מאות פעילי חמאס, בהם יותר מ-60 מהמחבלים משוחררי עסקת גלעד, ופגע קשות בתשתיות הארגון ביהודה ושומרון. כשהוא בהלם מעוצמת המכה שהנחיתה ישראל, חמאס ברצועת עזה יצא בשלבים למערכה רחבה, מבלי להעריך נכונה את עוצמת הכוח שיופעל נגדו.

מרבית היכולות הצבאיות שמחבלי חמאס התאמנו עליהן נכשלו בזכות המודיעין וההיערכות הנכונה בשטח: צוללנים שפשטו מחוף זיקים חוסלו; כלי טיס זעירים עם חומר נפץ שהוחדרו למרחב האווירי הושמדו. 3,356 רקטות ופצמ"רים שוגרו לעבר ישראל. 2,648 מהן נפלו בעורף הישראלי ובשטחים של צה"ל, 578 יורטו ו-116 התפוצצו בשטח בנוי. חמאס הופתע מאוד מיכולותיה של מערכת "כיפת ברזל" ומהמשמעת הגבוהה של העורף בישראל.

ועדיין, המנהרות היוו סוג של הפתעה מבצעית. למרות הידיעה על קיומן של עשרות מנהרות התקפיות, ולעתים אחיזה בהן בזמן אמת, חמאס הצליח להוציא אל הפועל פיגועים קשים תוך שהוא חודר באמצעות המנהרות לישראל, הורג חיילים וחוזר לשטח הפלסטיני. מנהרת האופנועים בנחל עוז עדיין מהדהדת בראשם של צמרת פיקוד הדרום בשל יכולותיה המבצעיות לגלגל פיגוע עמוק מאוד בעורף המדינה.

צה"ל פתח את המערכות הקודמות, "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן", בתקיפות אוויריות נרחבות, ובחלוף כמה ימים הצטמצם בנק המטרות באופן ניכר. בתחילת המבצע הנוכחי היו בבנק המודיעין 1,257 מטרות. עד תום המבצע הותקפו 4,762 מטרות, רובן המוחלט קשור למערך השיגורים. כלל הגופים, בראשם המודיעין וחיל האוויר, למדו לייצר מטרות תוך כדי מבצע.

בצה"ל נזהרים משימוש בדוקטרינה זו ובמינוף מראות ההרס, על אף שחלק גדול מהתקיפות מלווה בתיעוד ובהסברים. הפעם החליטו בצה"ל "ללכת על הראש" של המפקדים ולהרוס יותר מ-300 בתים של מפקדים בכירים. מראות ההרס מעידים על המכה הקשה שהונחתה על חמאס ומחבליו, על מספרם הרב של האזרחים מחוסרי קורת הגג, אך גם ובעיקר על ביקורת עתידית שצפויה להימתח בקרוב כחלק מהמערכה התקשורתית של חמאס נגד ישראל.

עידן המערכות הכירורגיות תם. מראות ההרס מעידים על כך יותר מכול. עכשיו חמאס יידרש לשאול את עצמו אם היציאה למערכה נגד ישראל, בהינתן מה שיקבל במסגרת הדיאלוג מול ישראל בתיווך מצרים, הייתה שווה את זה. התשובה שתתקבל היא הבסיס לעוצמת ההרתעה שישראל השיגה.

המערכה ברצועת עזה החלה בלילה שבין 7 ל-8 ביולי. במשך ימים ארוכים דובר על האפשרות של תמרון קרקעי. רק אחרי שמונה ימים של תקיפות מהאוויר ומהים החליטו בצה"ל לצרף לתכנית המבצעית את הטיפול במנהרות שנחפרו לשטח מדינת ישראל. עד אז חברו כמה גורמים יחד "להחליק" את הטיפול בהן למשמרת הבאה. בדיוק כפי שנעשה בשנים האחרונות בכל פעם שהתגלתה מנהרה בשטח ישראל, או כשהמודיעין הישראלי חשף מאין נחפרה, מי מפעיל אותה, מה הייעוד שלה ומה רמת כשירותה.

בצה"ל לא הייתה מוטיבציה גבוהה לצאת למערכה נגד המנהרות. גורם צבאי אמר בשבוע שעבר כי לא הופנה מספיק קשב מדיני וצבאי לסוגיה. שאלת השאלות היא מי ידע על עומק החדירה של המנהרות, על היקפן ועל התכנית המבצעית שלהן, ולא רק שהלך לישון טוב בלילה – אלא הרדים את האזרחים ביישובי הנגב המערבי באמירה שצה"ל ערוך ומוכן לטפל בהן. יותר מגורם אחד התאהב בשקט שאחרי "עמוד ענן".

צה"ל ומשרד הביטחון עוסקים זה שנים בנושא המנהרות ועושים מאמצים אדירים. זאת באמצעות משאבים ומוחות הבקיאים בתחומים נוספים ועל מנת להניח "מוצר מדף" שיודע לאתר אותן עוד בשטח הפלסטיני. ובכל זאת, ראוי לשאול אם ההשקעה מספיקה וקצב הטיפול בנושא היו מספיקים, ואם לא היה נכון להשקיע יותר. אין ספק: יותר כסף היה מביא יותר פתרונות.

מאז עלה חמאס לשלטון בעזה החלה המערכה הרחבה נגדו. בכל שנה הוא "מתנפץ" על צה"ל בגבול, ועורף המדינה והצבא משיבים לו. צה"ל מעצים את התגובה, וחמאס מבחינתו מגדיל את האכזריות ומשיב בתחכום. סבב אלים ולאחר מכן הפוגה, או הודנא. במערכה זו נהרגו 64 חיילים, שני אזרחים ואזרח תאילנד, ונפצעו 450, כ-60 באורח קשה. מעל כל אלה מרחפת השאלה אם לא הגיע הזמן לנפץ את המשוואה ואת מסלול ההתנגשות ולייצר מהלך עתידי מסוג חדש.

במבצע "עופרת יצוקה" נמנע הצבא מלתקוף מסגדים ובתי ספר שמהם נפתחה אש לעורף מדינת ישראל או לעבר הכוחות המתמרנים. ב"עמוד ענן" נאלץ הצבא לתקוף במקרים ספורים מתקנים שהוגדרו רגישים. אך במבצע הנוכחי מרבית המטרות היו סביב מתקנים רגישים. הצבא נאלץ לפתוח לעברם באש, לפגוע בבלתי מעורבים ולהלך על קרטון ביצים כדי להימנע מביקורת בינלאומית. הפעם, אחרי פגיעה במתקני אונר"א, הגיעה ביקורת גם מהבית הלבן. קצין בכיר באוגדת עזה אמר אתמול: "הכול מתועד. פעלנו בהתאם לדין הבינלאומי. היו לנו סיבות לאופן הפעולה. נתחקר, נלמד ונפיק לקחים".

במהלך המבצע נהרגו 1,730 אזרחים – מתוכם, להערכת צה"ל, 900 מחבלים – ונפצעו כ-10,000 פלסטינים. אין ספק שחמאס ינסה להעיר מערכה תקשורתית רחבה נגד ישראל על שימוש בנשק קטלני בהיקפים רחבים בתוך אוכלוסייה.

בשנים האחרונות התגבר הוויכוח סביב ההשקעה במערכות הגנה אקטיביות כמו "כיפת ברזל", "מעיל רוח", וכן בנגמ"שים מסוג "נמר" ובטנקי מרכבה סימן 4 שיעילותם הוגדרה במערכה זו הצלחה מסחררת. כל אותם פוליטיקאים ונערי אוצר שמחו על ההשקעה הכספית נאלמו דום כשנשמעה הטענה על היקף מצומצם של נגמ"שי "נמר" ושימוש בכלים ישנים מסוג M-113. המערכה העתידית, מול חיזבאללה, תהיה רחבה יותר ואגרסיבית, ובה יידרש צה"ל ללא מעט שאלות על התמהיל שיצר ועל היקף המערכות שנרכשו עד כה. ללא ספק, לכוחות היבשה יש מחסור בנגמ"שים ובמערכות הגנה לנוכח האיומים הקיימים.

מהותו של הצבא היא הגנה על ביטחון האזרחים. המשימה העיקרית של צה"ל היא לא רק שובם של תושבי עוטף עזה שעזבו את בתיהם, וחוששים מאוד כתוצאה מהדמוניזציה שיש סביב המנהרות (זאת בשונה ממחבלים מתאבדים – איום שצה"ל מצא לו פתרונות יעילים). אין ספק כי מערך ההגנה באוגדת עזה צריך להשתנות לנוכח איום המנהרות. הקשב צריך להשתנות, והמבחן של הצבא יהיה ביכולתה של ההתיישבות באזור לקלוט משפחות חדשות.

לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com