השופט דוד רוזן הרשיע שלשום (שני) את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בקבלת שוחד מעד המדינה שמואל דכנר מי שנחשב ל"מעאכר" של המדינה. מלבד הפסיקות שנתן, דן השופט רוזן גם במושג השתדלנות, ה"מעאכריות", וקרא לחקיקה מסודרת בנושא, שתסדיר את נושא השתדלנות גם מחוץ לכותלי הכנסת.
"המעאכר הוא אדם שיכול להסדיר ולהחליק עניינים ותהליכים ביורוקרטיים במשרדים של גופים ציבוריים ואצל קובעי מדיניות ומקבלי החלטות", כתב רוזן בהכרעת הדין. "מדובר בנתיב מהיר ונוח, שאינו פתוח בפני אזרחים מהשורה. המעאכר משתמש בקשריו האישיים עם גורמים במערכת הציבורית. המשתמשים בו הינם אזרחים המבקשים לקדם את ענייניהם הפרטיים, כמו גם גופים עסקיים ופוליטיים המבקשים לקדם אינטרסים כלכליים".
עוד על הכרעת הולילנד
דרעי מחזק את אליעזר שמחיוף שהורשע בשוחד
פרשנות: משוחדים בצלם
לדור על הרשעת אולמרט: "השופט קבע - אין איש מורם מעם"
רוזן הדגיש כי מדובר ב"תופעה פסולה, מושחתת ומשחיתה". הוא טען שבעלי ממון שבאפשרותם לשכור שירותיו של מעאכר, נהנים מערוץ מיוחד לטיפול בענייניהם: "מצב שיש בו כדי לגרום להשחתת נורמות של עובדי ציבור", אמר רוזן. הוא הזכיר כי בית המשפט העליון עמד על הבעייתיות שבתופעה, אך התיר את המשך קיומה מטעמים של חופש העיסוק.
לא רק בכנסת
רוזן עשה הבחנה בין שתדלנות פסולה לבין שתדלנות לגיטימית. "שתדלנות לגיטימית היא זו המניחה בפני מקבלי ההחלטות מידע, ניתוחי מצב ורעיונות לנושאים שבדיון, ויש בה כדי לעודד השתתפותו של אזרח בתהליך קבלת ההחלטות".
רוזן פירט כי שתדלנות אסורה היא זו הנסמכת על טובות הנאה או מושתתת על קשרים אישיים או קשרים אחרים בין השתדלן לבעל התפקיד הציבורי - "זוהי העדפה פסולה", הסביר רוזן. "פרוטקציה שווה קשרים אישיים עם האדם הנכון במקום הנכון. הפעלתם של קשרים אלה בתמורה לשכר או לטובת הנאה שווה שוחד".
רוזן הציע להרחיב את פסיקת בית המשפט העליון, שהסדיר את השתדלנות בכנסת: "אדם יוכל לפעול כשתדלן רק לאחר קבלת היתר מוועדה משרדית שתוקם בכל גוף ציבורי. שמות השתדלנים יהיו פתוחים לציבור, והוועדה המשרדית היא שתקבע את התנאים שעל המבקש לפעול כשדלן והמידע שיועבר ע"י השדלן". רוזן הציע כי השתדלן יחייב לענוד תג זיהוי ייחודי, ויהיה חייב להגיד עבור מי ועבור מה הוא פועל.
לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com