משוחדים בצלם

"מערכות ציבור ושלטון מושחתות, שהרקיבו והתרקבו לאורך השנים". במילים אלו בחר לפתוח השופט דוד רוזן את הכרעת הדין הדרמטית, הכואבת, הקשה, ועם זאת - מעוררת האופטימיות וצופת העתיד אשר נתן אתמול בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

רוב רובם המוחלט של הדיווחים אתמול והיום, הן בתקשורת המשודרת והן בזו הכתובה, התמקדו באחד, אהוד אולמרט שמו, ובשביל הפיקנטריה מוכרת העיתונים, גם במי שהייתה עוזרתו משך שנים - שולה זקן. ובהחלט בצדק מבחינתם, שהרי לראשונה בישראל מורשע, וכנראה הולך לכלא, ראש ממשלה לשעבר, דמות ציבורית מהבכירות והמשפיעות שהסתובבו במסדרונות השלטון בשלושה העשורים האחרונים - פצצת אטום של ממש.

וכך, חמקה להם מבעד לרדאר הביקורת הציבורית, העובדה שביחד עם אולמרט, הורשעו אתמול ראש עיר נוסף, מחליפו בתפקיד (ומחליפו בסיאוב ובשחיתות), סגן ראש עיר, חבר מועצה ומהנדס עיר, כולם בעבירות הקשורות למתן וקבלת שוחד, וכולם אשמים ברמיסתו עד דק של המנדט הציבורי אשר ניתן בידיהם כשליחיו ונבחריו של הציבור.

אהוד אולמרט הורשע במשפט הולילנד - סיקור מיוחד

אסור לנו לשכוח את זה לרגע. גם אחרי שהפסטיבלים המתוקשרים סביב הרשעתו של אולמרט יסתיימו, אסור לנו לרגע אחד להוריד את ראשינו ולשכוח שהעיר הגדולה בישראל, בירת הנצח של העם היהודי, נוהלה משך שני עשורים שלמים בידי אנשים תאבי בצע וכוח, מושחתים ומסואבים, בחגיגת סירחון של הון-שלטון, מאכעריות ו"מקורבים". סירחון שהתחיל בקודקוד וחלחל מטה, כמאמר השופט רוזן - בהליך ריקבון שנמשך לאורך השנים. אסור לנו לשכוח.

אתמול הוסר הגידול הסרטני, הממאיר, המאיים אשר שלח גרורות לכל חלקה טובה בשירות הציבורי בעיר ירושלים. אולם כפי שיספר לכם כל אונקולוג מתחיל - גם לאחר שהוסר הגידול הראשי, פעמים רבות גרורותיו נשארות בגוף, ממשיכות את הנזק ופוגעות בגופו של החולה - עד אשר מביאות למותו.

אל תשליכו את הצלחותיו של אולמרט / דעה

אלא שבמקרה זה, החולה הוא אנחנו - הציבור בישראל. ובמשך שנים אנחנו גוועים תחת ידיהם של אלו שאנחנו הצבנו בפסגה, הנחנו בידיהם את היקר לנו מכל - את אמוננו בהם, והענקנו להם את הכוח ואת המנדט לעשות בו כראות עיניהם למעננו. ושלרגע לא נטעה, הגרורות שהותירו הגידולים הסרטניים שהוסרו אתמול אולי נחלשו במעט, אולי הורידו את ראשיהן, ומעתה ואילך ייזהרו קצת יותר, אבל הן שם, והם, כל אותם מאעכרים, מושחתים, מסואבים השיכורים מאוויר הפסגות השלטוני, רק יושבים שם ומחכים שהחולה יירדם שוב בשמירה על מנת להכות בו שוב, לאט לאט, במחשכים, בהליך זוחל ומתמשך שאוכל את הגוף מבפנים, עד לקריסה המוחלטת.

העיר ירושלים, אשר תשעה קבין של יופי שירדו לעולם נטלה לעצמה, שימשה במשך דורות לסמל, למושא כמיהתו של העם היושב בניכר. "אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני", אומר כל חתן ביום המאושר בחייו. אסור לנו לשכוח את שאירע בירושלים. ואסור לנו לשכוח כי ירושלים שונה או מיוחדת בעניין זה משאר הערים בארץ. השלטון המוניציפאלי בארץ מתגלה חדשות לבקרים במערומיו, וככר גידול נח לגידולי פרא, בו בעלי אינטרסים מסוכנים זורעים זרעי רעל מהם צומחים בנייני פאר היושבים על יסודות רקובים. לא בכדי קיימת בתנועה למען איכות השלטון מחלקה שלמה אשר עניינה טיפול בשחיתויות הרבות שבשלטון המקומי.

זוהי המלחמה של כולנו, שלי, שלכם, של כל מי שהמדינה הזאת, טוהר המידות וניקיון הכפיים השלטוני חשובים לו. ה-31 במרץ 2014 ייזכר כיום עצוב למדינת ישראל, אך כיום בו העצב מהול בקורטוב של תקווה לעתיד טוב יותר לנו ולבנינו, לעתיד בו המושחתים ינהלו את ענייניהם בין כתלי תאם בכלא מעשיהו, ולא בין כתלי לשכתם המפוארת.

בסוף דבריו, דיבר השופט רוזן על ניקוי האורוות הדרוש למערכות השלטון בישראל. הניקיון התחיל אתמול, והצחנה שנתגלתה לא תתואר, אבל על כולנו לסתום את האף, להפשיל שרוולים - ולגשת לעבודה. מושחתים, נמאסתם.

הכותב הוא יו"ר התנועה לאיכות השלטון

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד